אמיר ירון
צילום: אוניברסיטת וורטון
ניתוח

השקל החזק והמשק הפצוע יביאו את בנק ישראל להוריד את הריבית?

מעל דיוני הריבית בשבוע הבא תרחף שאלת מידת הפגיעה של הכלכלה כתוצאה מהסגר השני, ומידת היכולת של הממשלה לקבל החלטות; עופר קליין מהראל סבור שבנק ישראל יוריד את הריבית לשיעור אפסי והוא לא לבד
נושאים בכתבה עופר קליין

על רקע הסגר השני והפגיעה המשמעותית בכלכלה לצד התחזקות השקל, עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מעריך כי בנק ישראל צפוי להודיע על הורדת הריבית כבר בשבוע הבא (22.10). זאת, על אף שטרם התבררה מידת הפגיעה של הכלכלה בעקבות החלת הסגר הנרחב.

לדבריו, הפגיעה הקשה בפעילות הכלכלה, לצד התחזקות השקל והציפיות הנמוכות לאינפלציה, יביאו את בנק ישראל לנקוט בהרחבה מוניטארית נוספת בישיבה הקרובה. זאת באמצעות הורדת הריבית באופן סימלי לרמה אפסית, והגדלת תוכנית רכישת אגרות החוב הממשלתיות.

הערכתו, של קליין מתבססת בין היתר על הצפי לפגיעה משמעותית בכלכלה בעקבות הטלת המגבלות החמורות במסגרת הסגר השני. אמנם, טרם פורסמו אומדנים מהימנים על היקף הפגיעה בפעילות הכלכלית מאז הוחל הסגר, אך ההערכות הן שהירידה החדה בפעילות המשק בפתיחת הרבעון הרביעי, תביא לפגיעה מהותית בפעילות הכלכלית, פגיעה שהיקפה ייקבע בהתאם לצעדי היציאה מהסגר. כל זאת, כשברקע, גוברים החיכוכים הפוליטיים, היעדר התקציב והעלייה בסיכויים לבחירות מוקדמות המקשים על קבלת ההחלטות.

מקור: סקירה מקרו כלכלית הראל ביטוח ופיננסים

למרות כל אלו והסכנה המרחפת באשר להורדה אפשרית של דירוג האשראי של ישראל השקל חזר להתחזק בשבועיים האחרונים, קרוב לרמות השיא שלו מול סל המטבעות. העלייה של השקל נתמכה בעליות המחודשות בשווקי המניות בעולם, בהובלת מדדי וול סטריט.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    זולינס רון 13/10/2020 16:57
    הגב לתגובה זו
    ברכה לשנה החדשה
  • 21.
    שי 13/10/2020 16:06
    הגב לתגובה זו
    השקל חזק בגלל תנועות הון לאור הגאות בנאסדק ולא משום סיבה אחרת לכן גם אם תורידו 4% את הריבית זה לא משנה. בקרוב יורידו לישראל דירוג המשקיעים ישנו כיוון. ריבית שלילית לא עזרה לאף מדינה בעולם לצאת ממיתון זו שטות
  • 20.
    משה 13/10/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיכוי שתהיה הורדת ריבית הנגיד העלוב הזה לא יעשה שום דבר שיחליש את השקל כי הוא עבד של ביבי שרוצה שקל חזק עלאק כלכלה חזקה
  • 19.
    מבין 13/10/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
    הדרך היחידה עוד לשפר את מאזן הסחר שאולי יצליח להביא איזו צמיחה רק על ידי הגדלת הייצוא. יש אינטרס מובהק לבצע פיחות משמעותי בשער השקל ויפה שעה אחת קודם. הורדת דרוג האשראי של ישראל על הפרק
  • 18.
    שאול 13/10/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
    יש להוריד את הריבית באחוז-אחוז וחצי וליזום פיחות של השקל. אם שני הדברים האלה לא יתבצעו, המשק יקרוס!
  • 17.
    משה 13/10/2020 13:27
    הגב לתגובה זו
    הוא יוריד 0.1 שלם? מהמם הדולר יתפוצץ ל3.4....
  • 16.
    בנק של חבורת אפסים חדלי אישים אוכלי חינם לדורותיהם (ל"ת)
    שב ואל תעשה 13/10/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אלירן 13/10/2020 13:11
    הגב לתגובה זו
    מקבלים משכורות של 7 אלף ש"ח בחודש מבזבזים על חשמל, מים, ארנונה, מיסים, ריביות , ועוד ועוד.. מה נשאר נשאר רק בנק ישראל חזק אזרחים על הפנים!
  • 14.
    פריקלי פיט 13/10/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    חוץ אולי מלנפח מחדש מחירי דירות ובורסה. מוטב לנגיד להפעיל מדיניות מרחיבה כלומר לקנות חוב ממשלתי בכדי להקל על הממשלה להגדיל את התקציב.
  • 13.
    עדי 13/10/2020 12:30
    הגב לתגובה זו
    באם אכן תורד הריבית ההשפעה הפסיכולוגית תהיה קשה במיוחד עקב הדפסת מאות מיליראדי שח שפיזרו הממשלה.
  • 12.
    גידי 13/10/2020 12:27
    הגב לתגובה זו
    לא עוזר לאזרחים, לייצואנים העיקר שמרוויח מילארדים בבורסה ויושבים בבנק ישראל. הוא יכול לשלם אג"ח מדינה במט"ח ולחסוך ריבית למדינה גם לא יזיק שיפשירו 30 מיל $ לכסות על הגירעון.
  • 11.
    הדולר לאן (ל"ת)
    צ 13/10/2020 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גיל 13/10/2020 12:20
    הגב לתגובה זו
    כן, הורדה של 0.05 אחוז ריבית שהיא כבר נמוכה תגרום לי לקחת עוד הלוואה ולחגוג ולזרוק כסף בקניונים ובחנויות. עלוב ביותר.
  • 9.
    הריבית תרד מ0.1% ל0.0%? זה בטח יהיה משמעותי (ל"ת)
    תום 13/10/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    טלי טולדו 13/10/2020 12:10
    הגב לתגובה זו
    השקל לא מציאותי חייב לרדת ויפה שעה אחת קודם
  • אתמול הוא התערב וזה כמו לתת תרופת פלצבו לחולה אנוש (ל"ת)
    שלמה 13/10/2020 12:49
    הגב לתגובה זו
  • דן 13/10/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
    מורידים בכסף קטן את השער ולוקח לו מיליונים לקנות כדי לתקן
  • 7.
    בועה 13/10/2020 12:03
    הגב לתגובה זו
    אכן יציל את המשק . מה לגבי הבנקים ששודדים את הלווים עם ריביות נאות של 5-10 אחוז. תטביעו את הלווים עם עוד קצת הלואות .
  • 6.
    אונו 13/10/2020 11:42
    הגב לתגובה זו
    לא רק שמשכנאות חדשות יוזלו. גם קיימות שצמודות לפריים יוזלו. טיפש מי שקונה בהון עצמי בסביבה כזו
  • 5.
    כלכלן 13/10/2020 11:37
    הגב לתגובה זו
    המשבר
  • 4.
    חבורת נוכלים אינטרסנטית מנסה לבלבל את הנגיד! מלכודת! (ל"ת)
    הערה 13/10/2020 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 13/10/2020 11:21
    הגב לתגובה זו
    לא רק שאי אפשר להרוויח או לשמור על ערך הכסף אלה שעכשיו רוצים לחלוב לנו את הכסף, לקחת מס בדמות ריבית.
  • 2.
    דולר 13/10/2020 11:08
    הגב לתגובה זו
    אתמול בערב דווח בדה מרקר . נושא הכתבה: חברות דירוג האשראי יבדקו מדוע התפטרה קרן טרנר - וייפגשו בזום עם בכירי האוצר ובנק ישראל המשק הישראלי קורס, משרד האוצר מתפורר, ומשברים מורכבים בעיצומם: כיצד נציגי האוצר ובנק ישראל יצליחו להסביר לחברות דירוג אשראי גלובליות כי ישראל יכולה לעמוד בהתחייבויותיה?
  • זה יהיה חוצפה להוריד דירוג שלירון 165 מיל $ (ל"ת)
    דן 13/10/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק פיחות יזום וקביעת רצועה שפויה ביחס שקל דולר יעזרו. (ל"ת)
    שלמה 13/10/2020 11:00
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?