הרווח של אלוני חץ התאפס, אבל הדיבידנד לא השתנה
חברת הנדל"ן אלוני חץ 0.7% מדווחת על ירידה של כ-25% ב-FFO, שעמד על כ-117 מיליון שקל ברבעון השני של 2020. בשורה התחתונה, הרוויחה החברה 3.7 מיליון שקל בלבד בעיקר על רקע מחיקות נדל"ן להשקעה בגובה של 103 מיליון שקל. עם זאת, החברה תחלק 50 מיליון שקל כדיבידנד.
הכנסות החברה ברבעון השני, הסתכמו בכ-155 מיליון שקל, צניחה של כ-70%, בהשוואה לכ-520 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצניחה בהכנסות נובעת מהפסד בעיקר מהפסדי שיערוך בגובה של 189 מיליון שקל במהלך הרבעון, לעומת רווחי שיערוך של כ-134 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה, רושמת החברה רווח הנקי של כ-3.7 מיליון שקל, צניחה של כ-98% בהשוואה לכ-244.3 מיליון שקל ברבעון השני של 2019. הירידה ברווח הנקי נובעת מהפגיעה בהכנסות בשל הפסדי השערוך אותם רשמה החברה במהל הרבעון.
ה-FFO של החברה במהלך הרבעון עמד על כ-117 מיליון שקל, קיטון של כ-25% לעומת 157 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
ירידה של 12% ב-FFO של המחצית
במהלך המחצית הראשונה ועד היום, השקיעה אלוני חץ בחברות המוחזקות שלה כ-409 מיליון שקל, ומנגד מימשה נכסים (מימוש 2.4 מיליון מניות PSP) בסך של כ-1.05 מיליארד שקל.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור הגביה הכולל של חברות הקבוצה ברבעון השני עמד על 94% בישראל ובריטניה, ועל 99% בארה"ב. מח"מ השכירויות של חברות הקבוצה הינו 4.2 שנים באמות, 7.5 שנים בארה"ב ו-6.5 שנים בבריטניה.
בתוך כך, ה-FFO במחצית הראשונה הסתכם בכ-250 מיליון שקל, ירידה של כ-11.6% בהשוואה לכ-283 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הנהלת החברה הסבירה כי הירידה ב-FFO נובעת בעיקר כתוצאה מירידה בשיעור ההחזקה ב-PSP, ומקיטון בדיבידנד מקרנות ברוקטון בשל היעדר מימושים במחצית הראשונה.
ממשיכים לחלק דיבידנדים
בחודש מרץ, קבע דירקטוריון החברה כי בשנת 2020 יחולק דיבידנד שנתי מינימאלי של 116 אג' למניה, שישולם ב-4 תשלומים רבעוניים שווים של 29 אג' למניה. בהמשך לכך, קיבל הדירקטוריון החלטה על חלוקת דיבידנד לרבעון השלישי של שנת 2020 של 29 אגורות למניה (כ-50 מיליון שקל) שישולם במהלך חודש ספטמבר 2020.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ: "המשבר הנוכחי שאנו מתנהלים בצילו יצר, מטבע הדברים, אי וודאות והאטה כלכלית שגלשה למיתון עולמי. לאורך כל התקופה, חברות הקבוצה בישראל, בארה"ב ובבריטניה עסוקות בניהול אחראי של המשבר הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית, לרבות קשר הדוק עם השוכרים. נכון להיום, למעט 'אווירת קורונה', אנחנו עדיין לא חשים בשינוי מהותי בתחום המשרדים בשווקים בהם אנו פועלים".
- 3.כל חברות הנדל"ן מדווחת על הפסדים משיערוך חוץ ממבנה (ל"ת)סמי 25/08/2020 21:57הגב לתגובה זו
- 2.אחד העם 25/08/2020 10:19הגב לתגובה זויכולת ויושרה נדירים
- 1.אמיר דן 25/08/2020 09:10הגב לתגובה זוההשקעה הטובה ביותר בארץ

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
