נחתם הסכם למכירת 43% מחברת קנזון עם פרמיה של 12% על המחיר בשוק
חברת קנזון 4.35% מדווחת על הסכם שנחתם בין בעלי העניין בחברה - בנימין שבתאי, ניר שמיר, הדר שמיר ועוד כמה בעלי מניות (ביניהם גם רן בלינקיס מייסד רשת החנויות AM:PM) למכירת אחזקותיהם בחברה לפי מחיר של 780 אגורות למניה. פרמיה של 12.2% על שער הבסיס של המניה הבוקר; סך הכל ימכרו 1,600,994 מניות המהוות 43.3% ממניות החברה, בין הקונים נמנים אבישי פישמן ושי זוהר, שני דירקטורים חדשים בחברה, תומר ועופר קופמן ועוד חברה שלא ברור מי בעל השליטה בה.
כחלק מההסכם יפרסמו הרוכשים הצעת רכש שתהיה פתוחה לכל הציבור ל-200,000 מניות המהוות 5.03% מהון החברה שבו יציעו לרכוש מהם מניות לפי 780 אגורות למניה, לכאורה המהלך טוב מאוד לבעלי המניות מהציבור שכן הם יכולים למכור חלק ממניותיהם לפי שער הגבוה יותר משער הבסיס ב-12.2%. אך יש פה מלכוד; ההצעה אומנם תהיה פתוחה לציבור הרחב, אך חלק מבעלי העניין שמתכננים למכור לרוכשים גם משתתפים בה עם חלק מהמניות שלהם, כלומר במקום שהם ימכרו את המניות שלהם ישירות לרוכשים וישאירו את הצעת הרכש אך ורק למחזיקים מהציבור; הם ישתתפו בהצעת הרכש של ה-200,000 מניות יציעו למכור בה לרוכשים 600,000, ואת מה שהם לא יצליחו למכור בהצעת הרכש הם ימכרו ישירות לרוכשים. בפועל, מה שיקרה הוא שיהיה שיעור היענות גבוה ועל כן רק חלק קטן מאוד מהמניות שהציבור ירצה למכור באמת ימכרו.
ההסכם בא לאחר מאבק שליטה ארוך שהתבצע בחברה שכלל בין היתר קרב משפטי בין הנהלת החברה לבין חלק מבעלי המניות. בשבוע שעבר מונו חמשת הדירקטורים שהוצעו מטעם הציבור - שלמינוי שלהם התנגדה ההנהלה. באסיפה הוצעה גם הצעה לפיטור כל הדירקטורים הוותיקים, הצעה שלא עברה על החוד של 0.09% ממניות החברה - אומנם 74.1% מהמצביעים היו בעד לפטר את הדירקטורים, אבל התקנון קובע שצריך רוב של 75% בשביל לפטר ורוב של 50% בשביל להוסיף עוד דירקטורים (כאשר יש מגבלה שאומרת שאסור שיהיו יותר מ-10 דירקטורים).
חמשת הדירקטורים החדשים דרשו את הפסקת הפעילות הנוכחית שבתחום מכירת CBD שמופק מצמח הקנאביס באונליין ומעבר לפעילות של ייזום מיזוגים בשלדים אחרים תמורת עמלה, ופתיחת קרן השקעות בתחום הנדל"ן, קרן השקעות שתמומן ברובה בהון חיצוני שקנזון צפויה לגייס ולקבל תקבולים תמורת ניהול הקרן.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך ישנה שאלה מתבקשת; איזה אינטרס יש לדירקטורים החדשים לעשות את שתי הפעילויות האלו דרך קנזון? בסופו של דבר מדובר על פעילויות שלא דורשות להביא הון מהבית, ולכאורה עדיף לדירקטורים לעשות את הפעילויות האלו באופן פרטי מאשר לעשות את הפעילויות האלו דרך חברה ציבורית - בה הם כמעט לא מחזיקים מניות - ועל כן לא נהנים מרוב ההצלחות, במידה ויהיו.
- 5.אוהד 18/08/2020 19:03הגב לתגובה זוכל הכבוד על המהלך. שי זהר בחור רציני ומוכשר.
- 4.אבי 15/08/2020 15:09הגב לתגובה זושתו שוב פעם כסף עם קשית מכיס של אנשים אחרים ללא שום תמורה. נראה כאילו הכל מתוכנן מראש. דרושה חקירה
- 3.ירין 11/08/2020 11:03הגב לתגובה זוכרמלי וחבריו עשו סיבוב נוסף ולקחו כסף על כלום מכיס של אנשים אחרים. דרושה ועדת חקירה מקיפה
- 2.איזי 11/08/2020 09:38הגב לתגובה זואם זוהר שי מעורב בזה, תהיו זהירים
- 1.הציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו 09/08/2020 11:51הגב לתגובה זוהציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו כמה שיותר מהר
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
אנשי השנה סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
