אלון כרמלי
צילום: אורן כהן

נחתם הסכם למכירת 43% מחברת קנזון עם פרמיה של 12% על המחיר בשוק

המוכרים הם בעלי העניין הנוכחיים בחברה ועוד מספר בעלי מניות אחרים; בנוסף תפורסם גם הצעת רכש לציבור, אך יש בה מלכוד
גלעד מנדל | (5)

חברת קנזון 0% מדווחת על הסכם שנחתם בין בעלי העניין בחברה - בנימין שבתאי, ניר שמיר, הדר שמיר ועוד כמה בעלי מניות (ביניהם גם רן בלינקיס מייסד רשת החנויות AM:PM) למכירת אחזקותיהם בחברה לפי מחיר של 780 אגורות למניה. פרמיה של 12.2% על שער הבסיס של המניה הבוקר; סך הכל ימכרו 1,600,994 מניות המהוות 43.3% ממניות החברה, בין הקונים נמנים אבישי פישמן ושי זוהר, שני דירקטורים חדשים בחברה, תומר ועופר קופמן ועוד חברה שלא ברור מי בעל השליטה בה.

כחלק מההסכם יפרסמו הרוכשים הצעת רכש שתהיה פתוחה לכל הציבור ל-200,000 מניות המהוות 5.03% מהון החברה שבו יציעו לרכוש מהם מניות לפי 780 אגורות למניה, לכאורה המהלך טוב מאוד לבעלי המניות מהציבור שכן הם יכולים למכור חלק ממניותיהם לפי שער הגבוה יותר משער הבסיס ב-12.2%. אך יש פה מלכוד; ההצעה אומנם תהיה פתוחה לציבור הרחב, אך חלק מבעלי העניין שמתכננים למכור לרוכשים גם משתתפים בה עם חלק מהמניות שלהם, כלומר במקום שהם ימכרו את המניות שלהם ישירות לרוכשים וישאירו את הצעת הרכש אך ורק למחזיקים מהציבור; הם ישתתפו בהצעת הרכש של ה-200,000 מניות יציעו למכור בה לרוכשים 600,000, ואת מה שהם לא יצליחו למכור בהצעת הרכש הם ימכרו ישירות לרוכשים. בפועל, מה שיקרה הוא שיהיה שיעור היענות גבוה ועל כן רק חלק קטן מאוד מהמניות שהציבור ירצה למכור באמת ימכרו. 

ההסכם בא לאחר מאבק שליטה ארוך שהתבצע בחברה שכלל בין היתר קרב משפטי בין הנהלת החברה לבין חלק מבעלי המניות. בשבוע שעבר מונו חמשת הדירקטורים שהוצעו מטעם הציבור - שלמינוי שלהם התנגדה ההנהלה. באסיפה הוצעה גם הצעה לפיטור כל הדירקטורים הוותיקים, הצעה שלא עברה על החוד של 0.09% ממניות החברה - אומנם 74.1% מהמצביעים היו בעד לפטר את הדירקטורים, אבל התקנון קובע שצריך רוב של 75% בשביל לפטר ורוב של 50% בשביל להוסיף עוד דירקטורים (כאשר יש מגבלה שאומרת שאסור שיהיו יותר מ-10 דירקטורים).

חמשת הדירקטורים החדשים דרשו את הפסקת הפעילות הנוכחית שבתחום מכירת CBD שמופק מצמח הקנאביס באונליין ומעבר לפעילות של ייזום מיזוגים בשלדים אחרים תמורת עמלה, ופתיחת קרן השקעות בתחום הנדל"ן, קרן השקעות שתמומן ברובה בהון חיצוני שקנזון צפויה לגייס ולקבל תקבולים תמורת ניהול הקרן.

אך ישנה שאלה מתבקשת; איזה אינטרס יש לדירקטורים החדשים לעשות את שתי הפעילויות האלו דרך קנזון? בסופו של דבר מדובר על פעילויות שלא דורשות להביא הון מהבית, ולכאורה עדיף לדירקטורים לעשות את הפעילויות האלו באופן פרטי מאשר לעשות את הפעילויות האלו דרך חברה ציבורית - בה הם כמעט לא מחזיקים מניות - ועל כן לא נהנים מרוב ההצלחות, במידה ויהיו. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אוהד 18/08/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על המהלך. שי זהר בחור רציני ומוכשר.
  • 4.
    אבי 15/08/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
    שתו שוב פעם כסף עם קשית מכיס של אנשים אחרים ללא שום תמורה. נראה כאילו הכל מתוכנן מראש. דרושה חקירה
  • 3.
    ירין 11/08/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    כרמלי וחבריו עשו סיבוב נוסף ולקחו כסף על כלום מכיס של אנשים אחרים. דרושה ועדת חקירה מקיפה
  • 2.
    איזי 11/08/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    אם זוהר שי מעורב בזה, תהיו זהירים
  • 1.
    הציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו 09/08/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
    הציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו כמה שיותר מהר
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות במניות השבבים; הבנקים יורדים 0.3% חברות הביטוח מתחזקות ב-0.6%

אר פי אופטיקל עם מכתב כוונות להזמנה גדולה; ישראייר עם מזכר הבנות לרכישת מטוסים חדשים, מימושי נכסים בחו״ל בנופר אנרג׳י ובאלקטרה נדל״ן; וגם: מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית

מערכת ביזפורטל |



   


התנועות במדדים: מדד ת"א 35 -0.68%    מדד ת"א 90 -1.04%      מדד ת"א 125 -0.77%   

דולר שקל רציף