אלון כרמלי
צילום: אורן כהן

נחתם הסכם למכירת 43% מחברת קנזון עם פרמיה של 12% על המחיר בשוק

המוכרים הם בעלי העניין הנוכחיים בחברה ועוד מספר בעלי מניות אחרים; בנוסף תפורסם גם הצעת רכש לציבור, אך יש בה מלכוד
גלעד מנדל | (5)

חברת קנזון -9.59% מדווחת על הסכם שנחתם בין בעלי העניין בחברה - בנימין שבתאי, ניר שמיר, הדר שמיר ועוד כמה בעלי מניות (ביניהם גם רן בלינקיס מייסד רשת החנויות AM:PM) למכירת אחזקותיהם בחברה לפי מחיר של 780 אגורות למניה. פרמיה של 12.2% על שער הבסיס של המניה הבוקר; סך הכל ימכרו 1,600,994 מניות המהוות 43.3% ממניות החברה, בין הקונים נמנים אבישי פישמן ושי זוהר, שני דירקטורים חדשים בחברה, תומר ועופר קופמן ועוד חברה שלא ברור מי בעל השליטה בה.

כחלק מההסכם יפרסמו הרוכשים הצעת רכש שתהיה פתוחה לכל הציבור ל-200,000 מניות המהוות 5.03% מהון החברה שבו יציעו לרכוש מהם מניות לפי 780 אגורות למניה, לכאורה המהלך טוב מאוד לבעלי המניות מהציבור שכן הם יכולים למכור חלק ממניותיהם לפי שער הגבוה יותר משער הבסיס ב-12.2%. אך יש פה מלכוד; ההצעה אומנם תהיה פתוחה לציבור הרחב, אך חלק מבעלי העניין שמתכננים למכור לרוכשים גם משתתפים בה עם חלק מהמניות שלהם, כלומר במקום שהם ימכרו את המניות שלהם ישירות לרוכשים וישאירו את הצעת הרכש אך ורק למחזיקים מהציבור; הם ישתתפו בהצעת הרכש של ה-200,000 מניות יציעו למכור בה לרוכשים 600,000, ואת מה שהם לא יצליחו למכור בהצעת הרכש הם ימכרו ישירות לרוכשים. בפועל, מה שיקרה הוא שיהיה שיעור היענות גבוה ועל כן רק חלק קטן מאוד מהמניות שהציבור ירצה למכור באמת ימכרו. 

ההסכם בא לאחר מאבק שליטה ארוך שהתבצע בחברה שכלל בין היתר קרב משפטי בין הנהלת החברה לבין חלק מבעלי המניות. בשבוע שעבר מונו חמשת הדירקטורים שהוצעו מטעם הציבור - שלמינוי שלהם התנגדה ההנהלה. באסיפה הוצעה גם הצעה לפיטור כל הדירקטורים הוותיקים, הצעה שלא עברה על החוד של 0.09% ממניות החברה - אומנם 74.1% מהמצביעים היו בעד לפטר את הדירקטורים, אבל התקנון קובע שצריך רוב של 75% בשביל לפטר ורוב של 50% בשביל להוסיף עוד דירקטורים (כאשר יש מגבלה שאומרת שאסור שיהיו יותר מ-10 דירקטורים).

חמשת הדירקטורים החדשים דרשו את הפסקת הפעילות הנוכחית שבתחום מכירת CBD שמופק מצמח הקנאביס באונליין ומעבר לפעילות של ייזום מיזוגים בשלדים אחרים תמורת עמלה, ופתיחת קרן השקעות בתחום הנדל"ן, קרן השקעות שתמומן ברובה בהון חיצוני שקנזון צפויה לגייס ולקבל תקבולים תמורת ניהול הקרן.

אך ישנה שאלה מתבקשת; איזה אינטרס יש לדירקטורים החדשים לעשות את שתי הפעילויות האלו דרך קנזון? בסופו של דבר מדובר על פעילויות שלא דורשות להביא הון מהבית, ולכאורה עדיף לדירקטורים לעשות את הפעילויות האלו באופן פרטי מאשר לעשות את הפעילויות האלו דרך חברה ציבורית - בה הם כמעט לא מחזיקים מניות - ועל כן לא נהנים מרוב ההצלחות, במידה ויהיו. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אוהד 18/08/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על המהלך. שי זהר בחור רציני ומוכשר.
  • 4.
    אבי 15/08/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
    שתו שוב פעם כסף עם קשית מכיס של אנשים אחרים ללא שום תמורה. נראה כאילו הכל מתוכנן מראש. דרושה חקירה
  • 3.
    ירין 11/08/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    כרמלי וחבריו עשו סיבוב נוסף ולקחו כסף על כלום מכיס של אנשים אחרים. דרושה ועדת חקירה מקיפה
  • 2.
    איזי 11/08/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    אם זוהר שי מעורב בזה, תהיו זהירים
  • 1.
    הציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו 09/08/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
    הציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו כמה שיותר מהר
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: