נחתם הסכם למכירת 43% מחברת קנזון עם פרמיה של 12% על המחיר בשוק
חברת קנזון 0% מדווחת על הסכם שנחתם בין בעלי העניין בחברה - בנימין שבתאי, ניר שמיר, הדר שמיר ועוד כמה בעלי מניות (ביניהם גם רן בלינקיס מייסד רשת החנויות AM:PM) למכירת אחזקותיהם בחברה לפי מחיר של 780 אגורות למניה. פרמיה של 12.2% על שער הבסיס של המניה הבוקר; סך הכל ימכרו 1,600,994 מניות המהוות 43.3% ממניות החברה, בין הקונים נמנים אבישי פישמן ושי זוהר, שני דירקטורים חדשים בחברה, תומר ועופר קופמן ועוד חברה שלא ברור מי בעל השליטה בה.
כחלק מההסכם יפרסמו הרוכשים הצעת רכש שתהיה פתוחה לכל הציבור ל-200,000 מניות המהוות 5.03% מהון החברה שבו יציעו לרכוש מהם מניות לפי 780 אגורות למניה, לכאורה המהלך טוב מאוד לבעלי המניות מהציבור שכן הם יכולים למכור חלק ממניותיהם לפי שער הגבוה יותר משער הבסיס ב-12.2%. אך יש פה מלכוד; ההצעה אומנם תהיה פתוחה לציבור הרחב, אך חלק מבעלי העניין שמתכננים למכור לרוכשים גם משתתפים בה עם חלק מהמניות שלהם, כלומר במקום שהם ימכרו את המניות שלהם ישירות לרוכשים וישאירו את הצעת הרכש אך ורק למחזיקים מהציבור; הם ישתתפו בהצעת הרכש של ה-200,000 מניות יציעו למכור בה לרוכשים 600,000, ואת מה שהם לא יצליחו למכור בהצעת הרכש הם ימכרו ישירות לרוכשים. בפועל, מה שיקרה הוא שיהיה שיעור היענות גבוה ועל כן רק חלק קטן מאוד מהמניות שהציבור ירצה למכור באמת ימכרו.
ההסכם בא לאחר מאבק שליטה ארוך שהתבצע בחברה שכלל בין היתר קרב משפטי בין הנהלת החברה לבין חלק מבעלי המניות. בשבוע שעבר מונו חמשת הדירקטורים שהוצעו מטעם הציבור - שלמינוי שלהם התנגדה ההנהלה. באסיפה הוצעה גם הצעה לפיטור כל הדירקטורים הוותיקים, הצעה שלא עברה על החוד של 0.09% ממניות החברה - אומנם 74.1% מהמצביעים היו בעד לפטר את הדירקטורים, אבל התקנון קובע שצריך רוב של 75% בשביל לפטר ורוב של 50% בשביל להוסיף עוד דירקטורים (כאשר יש מגבלה שאומרת שאסור שיהיו יותר מ-10 דירקטורים).
חמשת הדירקטורים החדשים דרשו את הפסקת הפעילות הנוכחית שבתחום מכירת CBD שמופק מצמח הקנאביס באונליין ומעבר לפעילות של ייזום מיזוגים בשלדים אחרים תמורת עמלה, ופתיחת קרן השקעות בתחום הנדל"ן, קרן השקעות שתמומן ברובה בהון חיצוני שקנזון צפויה לגייס ולקבל תקבולים תמורת ניהול הקרן.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך ישנה שאלה מתבקשת; איזה אינטרס יש לדירקטורים החדשים לעשות את שתי הפעילויות האלו דרך קנזון? בסופו של דבר מדובר על פעילויות שלא דורשות להביא הון מהבית, ולכאורה עדיף לדירקטורים לעשות את הפעילויות האלו באופן פרטי מאשר לעשות את הפעילויות האלו דרך חברה ציבורית - בה הם כמעט לא מחזיקים מניות - ועל כן לא נהנים מרוב ההצלחות, במידה ויהיו.
- 5.אוהד 18/08/2020 19:03הגב לתגובה זוכל הכבוד על המהלך. שי זהר בחור רציני ומוכשר.
- 4.אבי 15/08/2020 15:09הגב לתגובה זושתו שוב פעם כסף עם קשית מכיס של אנשים אחרים ללא שום תמורה. נראה כאילו הכל מתוכנן מראש. דרושה חקירה
- 3.ירין 11/08/2020 11:03הגב לתגובה זוכרמלי וחבריו עשו סיבוב נוסף ולקחו כסף על כלום מכיס של אנשים אחרים. דרושה ועדת חקירה מקיפה
- 2.איזי 11/08/2020 09:38הגב לתגובה זואם זוהר שי מעורב בזה, תהיו זהירים
- 1.הציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו 09/08/2020 11:51הגב לתגובה זוהציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו כמה שיותר מהר
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף"סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"
צביקה שווימר בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.
מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.
אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.
למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.09% - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.
