אלון כרמלי
צילום: אורן כהן

נחתם הסכם למכירת 43% מחברת קנזון עם פרמיה של 12% על המחיר בשוק

המוכרים הם בעלי העניין הנוכחיים בחברה ועוד מספר בעלי מניות אחרים; בנוסף תפורסם גם הצעת רכש לציבור, אך יש בה מלכוד
גלעד מנדל | (5)

חברת קנזון 0% מדווחת על הסכם שנחתם בין בעלי העניין בחברה - בנימין שבתאי, ניר שמיר, הדר שמיר ועוד כמה בעלי מניות (ביניהם גם רן בלינקיס מייסד רשת החנויות AM:PM) למכירת אחזקותיהם בחברה לפי מחיר של 780 אגורות למניה. פרמיה של 12.2% על שער הבסיס של המניה הבוקר; סך הכל ימכרו 1,600,994 מניות המהוות 43.3% ממניות החברה, בין הקונים נמנים אבישי פישמן ושי זוהר, שני דירקטורים חדשים בחברה, תומר ועופר קופמן ועוד חברה שלא ברור מי בעל השליטה בה.

כחלק מההסכם יפרסמו הרוכשים הצעת רכש שתהיה פתוחה לכל הציבור ל-200,000 מניות המהוות 5.03% מהון החברה שבו יציעו לרכוש מהם מניות לפי 780 אגורות למניה, לכאורה המהלך טוב מאוד לבעלי המניות מהציבור שכן הם יכולים למכור חלק ממניותיהם לפי שער הגבוה יותר משער הבסיס ב-12.2%. אך יש פה מלכוד; ההצעה אומנם תהיה פתוחה לציבור הרחב, אך חלק מבעלי העניין שמתכננים למכור לרוכשים גם משתתפים בה עם חלק מהמניות שלהם, כלומר במקום שהם ימכרו את המניות שלהם ישירות לרוכשים וישאירו את הצעת הרכש אך ורק למחזיקים מהציבור; הם ישתתפו בהצעת הרכש של ה-200,000 מניות יציעו למכור בה לרוכשים 600,000, ואת מה שהם לא יצליחו למכור בהצעת הרכש הם ימכרו ישירות לרוכשים. בפועל, מה שיקרה הוא שיהיה שיעור היענות גבוה ועל כן רק חלק קטן מאוד מהמניות שהציבור ירצה למכור באמת ימכרו. 

ההסכם בא לאחר מאבק שליטה ארוך שהתבצע בחברה שכלל בין היתר קרב משפטי בין הנהלת החברה לבין חלק מבעלי המניות. בשבוע שעבר מונו חמשת הדירקטורים שהוצעו מטעם הציבור - שלמינוי שלהם התנגדה ההנהלה. באסיפה הוצעה גם הצעה לפיטור כל הדירקטורים הוותיקים, הצעה שלא עברה על החוד של 0.09% ממניות החברה - אומנם 74.1% מהמצביעים היו בעד לפטר את הדירקטורים, אבל התקנון קובע שצריך רוב של 75% בשביל לפטר ורוב של 50% בשביל להוסיף עוד דירקטורים (כאשר יש מגבלה שאומרת שאסור שיהיו יותר מ-10 דירקטורים).

חמשת הדירקטורים החדשים דרשו את הפסקת הפעילות הנוכחית שבתחום מכירת CBD שמופק מצמח הקנאביס באונליין ומעבר לפעילות של ייזום מיזוגים בשלדים אחרים תמורת עמלה, ופתיחת קרן השקעות בתחום הנדל"ן, קרן השקעות שתמומן ברובה בהון חיצוני שקנזון צפויה לגייס ולקבל תקבולים תמורת ניהול הקרן.

אך ישנה שאלה מתבקשת; איזה אינטרס יש לדירקטורים החדשים לעשות את שתי הפעילויות האלו דרך קנזון? בסופו של דבר מדובר על פעילויות שלא דורשות להביא הון מהבית, ולכאורה עדיף לדירקטורים לעשות את הפעילויות האלו באופן פרטי מאשר לעשות את הפעילויות האלו דרך חברה ציבורית - בה הם כמעט לא מחזיקים מניות - ועל כן לא נהנים מרוב ההצלחות, במידה ויהיו. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אוהד 18/08/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על המהלך. שי זהר בחור רציני ומוכשר.
  • 4.
    אבי 15/08/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
    שתו שוב פעם כסף עם קשית מכיס של אנשים אחרים ללא שום תמורה. נראה כאילו הכל מתוכנן מראש. דרושה חקירה
  • 3.
    ירין 11/08/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    כרמלי וחבריו עשו סיבוב נוסף ולקחו כסף על כלום מכיס של אנשים אחרים. דרושה ועדת חקירה מקיפה
  • 2.
    איזי 11/08/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    אם זוהר שי מעורב בזה, תהיו זהירים
  • 1.
    הציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו 09/08/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
    הציג מצגי שווא ומחק כספי משקיעים. נקווה שיבעטו בו כמה שיותר מהר
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

המניות הדואליות, ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.


השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


המניות הדואליות חוזרות אחרי ירידות בחמישי ועליות בשישי, אך העליות לא ריזזו את כל הירידה, וכך המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.7%: