גרף מניות
צילום: pixabay

לקראת עדכון המעו"ף: מי בפנים ומי בחוץ?

עדכון המדדים החצי שנתי יפורסם בעוד חודש בצל השפעות הקורונה; המגמה המסתמנת: אנרגיה חדשה IN נפט וגז OUT, בנוסף, חברות התוכנה והביומד יחליפו את הנדל"ן והתיירות
איתן גרסטנפלד | (7)

בעוד כחודש, צפויה לפרסם הבורסה לניירות ערך את עדכון המדדים החצי שנתי, שייכנס לתוקף בתחילת חודש אוגוסט (6/8). עדכון המדדים הקרוב צפוי להיות משמעותי ביותר, ולעמוד בסימן השפעות התפשטות הקורונה והטלטלה בשווקים.

בין היתר, עדכון המדדים עשוי לסמן על תחילתו של עידן חדש בתחום האנרגיה כשחברות ותיקות כמו קבוצת דלק ובזן, יפנו את מקומם במדד ת"א 35 לטובת חברת האנרגיה הסולארית אנרג'יקס, ואולי גם אנלייט.

חברות נוספות שככל הנראה ישלמו את המחיר על הפגיעה בענפיהם בעקבות הקורונה, הן החברות פתאל וגזית גלוב שימצאו את עצמן מחוץ למדד. מנגד, חברות התוכנה סאפיינס ומטריקס שקיבלו רוח גבית בתקופה האחרונה צפוית להצטרף למעו"ף יחד עם חברת האם שלהן פורמולה מערכות. אליהן תצטרף בסבירות גבוהה גם חברת הביומד אופקו רשמה זינוק מרשים מתחילת השנה.

היוצאות:

במרכז עדכון המדדים, נמצאת כאמור מניית  דלק קבוצה 2% , שהשלימה צניחה של כ-80% מתחילת השנה, לשווי שוק של כ-1.43 שקל מיליארד בלבד. הטלטלה בשווקים בעקבות משבר הקורונה והשפל במחיר הנפט, הביאו לדרישה לפירעון מלא של אגרות החוב, שנסחרות בתשואות זבל, ולרישום הערת עסק חי בדוחותיה השנתיים.

יחד עם קבוצת דלק גם שותפות הבת (54.2%)  דלק קידוחים יהש , צפויה למצוא את עצמה מחוץ למעו"ף. השותפות המחזיקה במאגרי הגז לויתן (45%) ותמר (22%), נמצאת גם היא בלב ההסדר של הקבוצה עם הנושים. בדומה לחברת האם, יחידות ההשתתפות שלה צנחו ב-64% מתחילת השנה, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-3.61 מיליארד של שקל.

שתי חברות נוספות שבדרך לצאת החוצה הן חברה לישראל 0% , וחברת הבת שלה  בזן 2.09% מניית בזן סובלת מהאופק המאתגר לתעשיית הזיקוק האירופית ברבעונים הבאים, ומתחזיות המאקרו שמתעדכנות למטה. מתחילת השנה צנחה מניית החברה ב-60%, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 2.18 מיליארד שקל. מניית חברת האם, המחזיקה גם בכיל, נחתכה מתחילת השנה בכמחצית, ונסחרת לפי שווי שוק של 2.6 מיליארד שקל.

*עשוי להשתנות

מלבד תחום האנרגיה שני התחומים הנוספים שחטפו מכה קשה כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה הם התיירות ונדל"ן. מי שצפויות לשלם את המחיר בהקשר הזה הם חברת המלונות פתאל החזקות 0.67% , וחברת הנדל"ן המניב  גזית גלוב .

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לכל אלו, עשויה להצטרף גם מניית חברת חיפושי נפט והגז אנרג'יאן 0.57% המחזיקה במאגרים "תנין" וכריש". מניית החברה נפגע אמנם פחות ממרבית חברותיה למדד ת"א נפט וגז אך בכל זאת רשמה ירידה ניכרת של כ-51% מתחילת השנה. 

הנכנסות:

בזמן שמניות הנפט והגז מתנדפות מהמעו"ף מי שככל הנראה תחליף אותם היא חברת האנרגיה הסולארית  אנרג'יקס -0.26% . מניית החברה רשמה קפיצה של כ-37% מתחילת השנה, והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-6.4 מיליארד שקל. החברה שמוחזקת על ידי אלוני חץ (56.3%), הפכה בתקופה האחרונה לסוג של "מפלצת" אנרגיה מתחדשת.

אחת החברות שדווקא נהנתה ממשבר הקורונה היא חברת הביומד הדואלית אופקו -1.96% . מניית החברה קפצה בכ-63% מתחילת השנה לשווי שוק של כ-5.6 מיליארד שקל. זאת, לאחר שהחברה שמניותיה נסחרות בתל אביב וניו יורק, פרסמה שורה של דיווחים על הזמנות של הממשל האמריקאי ומדינות בארה"ב, למערכות בדיקת קורונה.

מצטרפת צפויה נוספת למעו"ף היא חברת התוכנה פורמולה מערכות -0.06% שתיכנס יחד עם שתי חברות בהם היא מחזיקה, סאפיינס -0.14% (47.9%)  מטריקס 1.5% (49%). חברות התוכנה הציגו תוצאות טובות ברבעון הראשון חרף התפשטות נגיף הקורנה, והן נסחרות שתיהן לפי שווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקל, בעוד חברת האם נסחרת לפי שווי של כ-4.6 מיליארד שקל.

*עשוי להשתנות

חברה נוספת שהציגה תוצאות טובות, וככל הנראה תעשה את דרכה אל תוך המדד היא חברת הטכנולוגיה הדואלית נובה 4.11% , העוסקת בפיתוח וייצור מערכות מדידה. מתחילת השנה מניית החברה עלתה בכ-25%,  ובמעל 100% בשלוש שנים האחרונות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוני 22/06/2020 11:40
    הגב לתגובה זו
    אחרי שהמעוף מינוס 17 אחוז מתחילת השנה ובשלוש שנים מינוס שלוש לעומת הנאסדק שנמצא בעלייה של 14 אחוז מתחילת השנה ובשלוש שנים פלוס 74 אחוז. הבעיה שהיו צריכים להתעורר קודם . המניות החדשות שנכנסות עלו חזק ומגדילות סיכון למדד המעוף שגם ככה על הפנים כמו כל בורסת הפח בארץ .
  • 6.
    אולי בבילון תיכנס,הלוואי (ל"ת)
    ניר 22/06/2020 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה שיתרום לנפילה של המדד אחרי הקורונה (ל"ת)
    פנחס 21/06/2020 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 21/06/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    הולך להיות ספקטלטיבי בצורה קיצונית. יוצאות חברות בצרות נכון, אבל לפחות אפשר לתמחר אותם. מה שיכנס כל מספר פוגע. כנראה שאני דור ששייך לדור של טרום 2008, ששם עוד איך שהוא היה קשר בין מכפיל, שווי, רווחים והרבה פחות צפיות.
  • 3.
    אורי ס 21/06/2020 17:28
    הגב לתגובה זו
    בזן בחוץ אחרי ירידה של 60% ואחכ מספרים שהמעוף עלה בסוף השנה 15%עובדים עלינו מניות נמחקות מהמעוף הכל למראית עין
  • 2.
    מחר אדום דם (ל"ת)
    עדי 21/06/2020 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין מה לסחור בארץ 21/06/2020 16:30
    הגב לתגובה זו
    אין מה לסחור בארץ
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.