לירן לובלין איביאי IBI
צילום: אילן בשור

"כשהמשבר ייגמר נראה נכונות פחותה לשדרג טלפון סלולרי כל שנה"

אחת המסקנות המתבקשות ממשבר הקורונה הוא שכוח העבודה של הכלכלות עובר לעבוד מהבית. מטבע הדברים זה יוצר ביקושים לשירותי תקשורת. לאן הולך שוק התקשורת המקומי?
ניצן כהן | (1)

אחת המסקנות המתבקשות ממשבר התפשטות וירוס הקורונה הוא שכוח העבודה של הכלכלות עובר לעבוד מהבית. מטבע הדברים זה יוצר ביקושים לשירותי תקשורת כשבחזית שירותי התקשורת נמצאות חברות הסלולר. אתמול הייתה זו סלקום שפרסמה דוחות כספיים שאמנם לא רלוונטיים מצב הנוכחי ומשקפים סביבה עסקית "נורמלית" אך מהם ניתן לגזור הערכות על יכולת חברות הסלולר לצאת מהמשבר מחוזקות יותר או פחות.

לירן לובלין, אנליסט התקשורת של בית ההשקעות IBI מעריך אף הוא, שדוחות הרבעון הרביעי אינם רלוונטים. "אלה אירועים של השנה שעברה. בגדול השוק מתמחר את הפגיעה הצפויה בסלקום שמספקת שירותים הכרחיים. הציבור צורך היום יותר מהשירותים של סלקום (בעיקר בשירותי האינטרנט והטלוויזיה הרב ערוצית. נ"כ)".

פגיעה בהכנסות חברות הסלולר צפויה, להערכת לובלין, מהכנסות בסגמנט של שירותי הנדידה. "ברור שכרגע צפויה פגיעה בהכנסות מנדידה. אנשים לא טסים לחו"ל ולא קונים חבילות לחו"ל וגם אין תיירות נכנסת ולכן אין רכישות של חבילות מזדמנות מתיירים ולכן למעשה השוק נסגר.

"הפגיעה השנייה היא המכירה הפרונטלית בחנויות הייעודיות ובדוכנים בקניונים - לא מוכרים כרגע ציוד קצה ויש לזה השפעה על ההכנסות".

מנגד, אומר לובלין "הפגיעה בהכנסות מגיעה יחד עם צמצום בהוצאות. חלק מאותו כוח אדם שעובד פרונטלית מול לוקח הקצה, יוצא לחל"ת. בסוף תהיה פגיעה אבל קשה כרגע להעריך את עוצמתה.

"במחשבה קדימה, המשמעות של המשבר שאנחנו נמצאים בו, הוא שייקח זמן להניע את המשק בחזרה לפעילות מלאה. אם מסתכלים על ציוד קצה שזה חלק משמעותי מההכנסות של סלקום (ברבעון הרביעי ההכנסות ממכירת ציוד קצה היו 238 מיליון שקל מתוך סה"כ הכנסות של 932 מיליון שקל, כלומר כ-25% מההכנסות. נ"כ) החלק הפגיע יותר הוא החלק של המכירה של מכשירים סלולריים או נכון יותר, ציוד הקצה ללקוחות פרטיים. בהנחה שהכלכלה נכנסת למשבר ומיתון, הלקוחות יהיו סלקטיביים יותר ולא בטוח שישדרגו מכשיר כל שנה או שנתיים. ההשפעה היא לא נקודתית לסיום הסגר, זה יהיה תהליך התאוששות ארוך יותר.

באשר לסלקום, אומר לובלין, כי החברה נמצאת בתהליך של התייעלות שכולל קיצוצים במצבת כוח האדם ושיפור התנאים מול הספקים והלקוחות. "זה תהליך נכון שעובר על כל הסקטור". אומר לובלין.

באשר לסביבה הרגולטורית אומר לובלין כי "אם מסתכלים על הסביבה הרגולטורית אנחנו רואים את עסקת גולן-סלקום ממתינה לאישור הרגולטור ואני מעריך שהאישור הזה יגיע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לגבי מכרז דור 5, אני לא בטוח שלחברות, למרות הרצון של משרד התקשורת, בטח לאור מה שאנחנו רואים היום כשכולם עובדים מהבית, יש כרגע את התמריץ להשקיע סכומים משמעותיים בתחום. גם ככה חברות הסלולר נכנסו למשבר הזה עם שולי רווח נמוכים, ואנחנו מעריכים שהם יצאו מהמשבר הזה עם פחות מוכנות להשקיע בתשתיות עתידיות שצרכן הקצה לא רואה בהם צורך – לפחות כרגע. כרגע הרשת הסלולרית יציבה ורחוקה מקריסה" סיכם לובלין.

שורה תחתונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייפון ב 1100 שקל מהסחורות שיושבות שנה או שלא קונה (ל"ת)
    המתמקח 24/03/2020 12:52
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.