מגל מערכות
צילום: יח"צ

מגל: ירדה לעומת הרבעון המקביל, שיפור בהשוואה למחצית הראשונה

חברת מערכות האבטחה מסכמת את הרבעון השלישי עם ירידה של כ-7% בהכנסות, אך עם שיפור בהשוואה לרבעונים הקודמים, כשהיא עוברת לראשונה השנה לרווח תפעולי
נועם בראל |

חברת מערכות האבטחה, מגל מערכות (סימול: MAGS), פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה והציגה ירידה בהכנסות וברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל ב-2018. עם זאת, וחשוב יותר, מדובר בשיפור משמעותי לעומת הרבעונים האחרונים.

הכנסותיה של החברה הסתכמו ברבעון השלישי בכ-22.1 מיליון דולר, ירידה של כ-7% בהשוואה להכנסות של כ-23.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ועם זאת הנתון המעניין הוא דווקא הרווח התפעולי של החברה, שהסתכם ברבעון בכ-2.5 מיליון דולר, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2019 הסתכם הרווח התפעולי בכ-670 אלף דולר בלבד - שיפור משמעותי.

בשורה התחתונה, מגל מערכות מסכמת את הרבעון עם רווח נקי של 1.3 מיליון דולר או 6 סנט למניה, אמנם ירידה לעומת רווח של 1.48 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, אך גם כאן מדובר בשיפור משמעותי בהשוואה למחצית הראשונה של השנה, אותה סיימה החברה עם הפסד של כ-790 אלף דולר. 

ה-EBITDA של החברה הסתכם ברבעון השלישי בכ-3.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2.6 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018.

דרור שרון, מנכ"ל מגל: "תוצאות הרבעון השלישי הינן תוצר של ההשקעות והשינויים בצוותי הפיתוח והמכירה שלנו, המשפרים את תוצאותינו הכספיות, לרבות השיפור בשיעורי הרווחיות. בנוסף, אנו שמחים להציג תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת. לאחרונה ביצענו מספר שיפורים במערך המכירות של מגל, והגברנו את המיקוד בלקוח ובמגזרי השוק. מגזרי הליבה בהם מגל מתמקדת כיום הינם בתחום הנפט והגז, הלוגיסטיקה והתשתיות הקריטיות.

"בסיוע השינויים במערך המכירות, אנו מתכוונים לחדור ולתמוך בשווקי מטרה אלו בצורה טובה יותר ובסופו של דבר לבנות מערכת יחסים קרובה יותר עם לקוחות פוטנציאלים וקיימים. במהלך החודשים האחרונים, אנו רואים את הפירות הראשוניים של אסטרטגיה זו עם עניין גובר והזמנות למוצרים ולשירותים שלנו ממגזרים אלה. אנו מזהים פוטנציאל משמעותי לגידול בהכנסות ממגזרי מטרה אלו בשנת 2020 ומעבר לה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.