יונה פוגל
צילום: אבשלום ששוני

רבעון חלש לפז נפט: ה-EBITDA המתואם ירד ב-12%

הרווח הנקי ירד ב-46% בעיקר בשל פגיעה במגזר הזיקוק בשל מרווחי זיקוק נמוכים; החברה נותנת לראשונה גילוי של השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שברשותה - 2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-777 מיליון שקל ביחס לשווי בספרים
ערן סוקול |
נושאים בכתבה יונה פוגל נפט

חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על ירידה של 6% בהכנסות הרבעון השני של 2019, ירידה של 45% ברווח הנקי וירידה של 12% ב-EBITDA המתואם. מניית החברה איבדה כ-12% מתחילת השנה ונסחרת במכפיל 13 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות פז ברבעון השני הסתכמו בכ-3.46 מיליארד שקל, ירידה של כ-5.9% לעומת הכנסות של כ-3.67 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-49 מיליון שקל, ירידה של 45.6% לעומת רווח נקי של כ-90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם של החברה לרבעון השני הסתכם בכ-24 מיליון שקל, ירידה של כ-80% לעומת רווח מתואם של כ-119 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח מיוחסת בעיקר לפגיעה במגזר הזיקוק בשל מרווחי זיקוק נמוכים.

ה-EBITDA המתואם ירד ב-11.8% והסתכם בכ-240 מיליון שקל.

הרווח הגולמי של פז נפט ברבעון השני של 2019 הסתכם בכ-390 מיליון שקל, אשר היוו כ-11.3% מההכנסות, ירידה של כ-15.9% לעומת כ-464 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-12.6% מההכנסות. 

מרווחי הזיקוק הורידו את הרווח התפעולי

הוצאות המכירה ושיווק של פז ירדו בכ-3 מיליון שקל ברבעון השני והסתכמו בכ-239 מיליון שקל (כ-6.9% מההכנסות), לעומת כ-242 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-6.6% מההכנסות.

מנגד, נרשמה עלייה של כ-4 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-34 מיליון שקל ברבעון השני והיוו כ-1% מההכנסות, לעומת הוצאות ההנהלה וכלליות ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-30 מיליון שקל והיוו כ-0.8% מההכנסות. 

עם זאת, הירידה ברווח הגולמי כאמור, העמידה את הרווח התפעולי של פז על כ-124 מיליון שקל ברבעון השני, על שולי רווחיות תפעולית של כ-3.6%, ירידה של כ-35.8% לעומת הרווח התפעולי של כ-193 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-5.3% ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון (נטו) של פז נפט ברבעון השני של 2019 הסתכמו בכ-58 מיליון שקל, ירידה של כ-26.6% לעומת הוצאות מימון של כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל, הפרש של כ-21 מיליון שקל. הירידה בהוצאות המימון מיוחסת בעיקר להכנסות מימון שנבעו מהשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר, אשר קוזזו חלקית מגידול בהוצאות על אג"ח צמודות מדד ויישום תקן IFRS16. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יונה פוגל, מנכ"ל פז: "הירידה ברווח נובעת מהפסד תפעולי של בית הזיקוק על רקע סביבת מרווחי זיקוק נמוכה ותקלה בתחנת הכוח 2 בפז"א. הירידה ברווחי הקבוצה התמתנה בשל גידול ברווח התפעולי בחציון וברבעון של כל יתר פעילויות הקבוצה. במגזר הקמעונאות והמסחר הגידול במחזור המכירות פיצה על הקיטון במרווח השיווק, אנו רואים המשך גידול  במכירות בחנויות ה-Yellow אשר גדלו בשמונה אחוזים כתוצאה מהמשך גידול במספר ובגודל העסקאות. כמוכן גידול במכירות הסיטונאיות ללקוחות. בנוסף, מגזר התעשיות והשירותים, הכולל את פזגז, פז שמנים, פזקר ושרותי ונכסי תעופה, שיפר את רווחיותו בשל גידול במכירות תוך שמירה על מרווחים וחיסכון בהוצאות.

 

החברה נותנת לראשונה גילוי של השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שברשותה. בהתאם להערכות שווי שבוצעו על ידי מעריכי שווי חיצוניים,  שווי הנדל"ן מסתכם בכ-2.3 מיליארד שקלים, שווי הגבוה בכ-777 מיליוני שקלים מהשווי בספרי הקבוצה. החברה החליטה כי תיתן גילוי בלבד ולא תרשום שיערוך זה בספרים ולא תיתן לו ביטוי בדוחות הכספיים. לחברה קיימת האפשרות לבחון בעתיד באם לשערך את הנכסים בדוחות או את חלקם בכפוף לשיקולי עלות תועלת בהצגת המידע. נציין כי החברה משלימה בימים אלה את הערכות השווי למקרקעין בבעלות חברות בנות של הקבוצה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.