הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
יונה פוגל
צילום: אבשלום ששוני

רבעון חלש לפז נפט: ה-EBITDA המתואם ירד ב-12%

הרווח הנקי ירד ב-46% בעיקר בשל פגיעה במגזר הזיקוק בשל מרווחי זיקוק נמוכים; החברה נותנת לראשונה גילוי של השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שברשותה - 2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-777 מיליון שקל ביחס לשווי בספרים
ערן סוקול |
נושאים בכתבה יונה פוגל נפט

חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על ירידה של 6% בהכנסות הרבעון השני של 2019, ירידה של 45% ברווח הנקי וירידה של 12% ב-EBITDA המתואם. מניית החברה איבדה כ-12% מתחילת השנה ונסחרת במכפיל 13 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות פז ברבעון השני הסתכמו בכ-3.46 מיליארד שקל, ירידה של כ-5.9% לעומת הכנסות של כ-3.67 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-49 מיליון שקל, ירידה של 45.6% לעומת רווח נקי של כ-90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם של החברה לרבעון השני הסתכם בכ-24 מיליון שקל, ירידה של כ-80% לעומת רווח מתואם של כ-119 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח מיוחסת בעיקר לפגיעה במגזר הזיקוק בשל מרווחי זיקוק נמוכים.

ה-EBITDA המתואם ירד ב-11.8% והסתכם בכ-240 מיליון שקל.

הרווח הגולמי של פז נפט ברבעון השני של 2019 הסתכם בכ-390 מיליון שקל, אשר היוו כ-11.3% מההכנסות, ירידה של כ-15.9% לעומת כ-464 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-12.6% מההכנסות. 

מרווחי הזיקוק הורידו את הרווח התפעולי

הוצאות המכירה ושיווק של פז ירדו בכ-3 מיליון שקל ברבעון השני והסתכמו בכ-239 מיליון שקל (כ-6.9% מההכנסות), לעומת כ-242 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-6.6% מההכנסות.

מנגד, נרשמה עלייה של כ-4 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-34 מיליון שקל ברבעון השני והיוו כ-1% מההכנסות, לעומת הוצאות ההנהלה וכלליות ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-30 מיליון שקל והיוו כ-0.8% מההכנסות. 

עם זאת, הירידה ברווח הגולמי כאמור, העמידה את הרווח התפעולי של פז על כ-124 מיליון שקל ברבעון השני, על שולי רווחיות תפעולית של כ-3.6%, ירידה של כ-35.8% לעומת הרווח התפעולי של כ-193 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-5.3% ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון (נטו) של פז נפט ברבעון השני של 2019 הסתכמו בכ-58 מיליון שקל, ירידה של כ-26.6% לעומת הוצאות מימון של כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל, הפרש של כ-21 מיליון שקל. הירידה בהוצאות המימון מיוחסת בעיקר להכנסות מימון שנבעו מהשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר, אשר קוזזו חלקית מגידול בהוצאות על אג"ח צמודות מדד ויישום תקן IFRS16. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יונה פוגל, מנכ"ל פז: "הירידה ברווח נובעת מהפסד תפעולי של בית הזיקוק על רקע סביבת מרווחי זיקוק נמוכה ותקלה בתחנת הכוח 2 בפז"א. הירידה ברווחי הקבוצה התמתנה בשל גידול ברווח התפעולי בחציון וברבעון של כל יתר פעילויות הקבוצה. במגזר הקמעונאות והמסחר הגידול במחזור המכירות פיצה על הקיטון במרווח השיווק, אנו רואים המשך גידול  במכירות בחנויות ה-Yellow אשר גדלו בשמונה אחוזים כתוצאה מהמשך גידול במספר ובגודל העסקאות. כמוכן גידול במכירות הסיטונאיות ללקוחות. בנוסף, מגזר התעשיות והשירותים, הכולל את פזגז, פז שמנים, פזקר ושרותי ונכסי תעופה, שיפר את רווחיותו בשל גידול במכירות תוך שמירה על מרווחים וחיסכון בהוצאות.

 

החברה נותנת לראשונה גילוי של השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שברשותה. בהתאם להערכות שווי שבוצעו על ידי מעריכי שווי חיצוניים,  שווי הנדל"ן מסתכם בכ-2.3 מיליארד שקלים, שווי הגבוה בכ-777 מיליוני שקלים מהשווי בספרי הקבוצה. החברה החליטה כי תיתן גילוי בלבד ולא תרשום שיערוך זה בספרים ולא תיתן לו ביטוי בדוחות הכספיים. לחברה קיימת האפשרות לבחון בעתיד באם לשערך את הנכסים בדוחות או את חלקם בכפוף לשיקולי עלות תועלת בהצגת המידע. נציין כי החברה משלימה בימים אלה את הערכות השווי למקרקעין בבעלות חברות בנות של הקבוצה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.


להמשך הכתבה לחץ כאן