יונה פוגל
צילום: אבשלום ששוני

רבעון חלש לפז נפט: ה-EBITDA המתואם ירד ב-12%

הרווח הנקי ירד ב-46% בעיקר בשל פגיעה במגזר הזיקוק בשל מרווחי זיקוק נמוכים; החברה נותנת לראשונה גילוי של השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שברשותה - 2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-777 מיליון שקל ביחס לשווי בספרים
ערן סוקול |
נושאים בכתבה יונה פוגל נפט

חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על ירידה של 6% בהכנסות הרבעון השני של 2019, ירידה של 45% ברווח הנקי וירידה של 12% ב-EBITDA המתואם. מניית החברה איבדה כ-12% מתחילת השנה ונסחרת במכפיל 13 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות פז ברבעון השני הסתכמו בכ-3.46 מיליארד שקל, ירידה של כ-5.9% לעומת הכנסות של כ-3.67 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-49 מיליון שקל, ירידה של 45.6% לעומת רווח נקי של כ-90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם של החברה לרבעון השני הסתכם בכ-24 מיליון שקל, ירידה של כ-80% לעומת רווח מתואם של כ-119 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח מיוחסת בעיקר לפגיעה במגזר הזיקוק בשל מרווחי זיקוק נמוכים.

ה-EBITDA המתואם ירד ב-11.8% והסתכם בכ-240 מיליון שקל.

הרווח הגולמי של פז נפט ברבעון השני של 2019 הסתכם בכ-390 מיליון שקל, אשר היוו כ-11.3% מההכנסות, ירידה של כ-15.9% לעומת כ-464 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-12.6% מההכנסות. 

מרווחי הזיקוק הורידו את הרווח התפעולי

הוצאות המכירה ושיווק של פז ירדו בכ-3 מיליון שקל ברבעון השני והסתכמו בכ-239 מיליון שקל (כ-6.9% מההכנסות), לעומת כ-242 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-6.6% מההכנסות.

מנגד, נרשמה עלייה של כ-4 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-34 מיליון שקל ברבעון השני והיוו כ-1% מההכנסות, לעומת הוצאות ההנהלה וכלליות ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-30 מיליון שקל והיוו כ-0.8% מההכנסות. 

עם זאת, הירידה ברווח הגולמי כאמור, העמידה את הרווח התפעולי של פז על כ-124 מיליון שקל ברבעון השני, על שולי רווחיות תפעולית של כ-3.6%, ירידה של כ-35.8% לעומת הרווח התפעולי של כ-193 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-5.3% ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון (נטו) של פז נפט ברבעון השני של 2019 הסתכמו בכ-58 מיליון שקל, ירידה של כ-26.6% לעומת הוצאות מימון של כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל, הפרש של כ-21 מיליון שקל. הירידה בהוצאות המימון מיוחסת בעיקר להכנסות מימון שנבעו מהשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר, אשר קוזזו חלקית מגידול בהוצאות על אג"ח צמודות מדד ויישום תקן IFRS16. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יונה פוגל, מנכ"ל פז: "הירידה ברווח נובעת מהפסד תפעולי של בית הזיקוק על רקע סביבת מרווחי זיקוק נמוכה ותקלה בתחנת הכוח 2 בפז"א. הירידה ברווחי הקבוצה התמתנה בשל גידול ברווח התפעולי בחציון וברבעון של כל יתר פעילויות הקבוצה. במגזר הקמעונאות והמסחר הגידול במחזור המכירות פיצה על הקיטון במרווח השיווק, אנו רואים המשך גידול  במכירות בחנויות ה-Yellow אשר גדלו בשמונה אחוזים כתוצאה מהמשך גידול במספר ובגודל העסקאות. כמוכן גידול במכירות הסיטונאיות ללקוחות. בנוסף, מגזר התעשיות והשירותים, הכולל את פזגז, פז שמנים, פזקר ושרותי ונכסי תעופה, שיפר את רווחיותו בשל גידול במכירות תוך שמירה על מרווחים וחיסכון בהוצאות.

 

החברה נותנת לראשונה גילוי של השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שברשותה. בהתאם להערכות שווי שבוצעו על ידי מעריכי שווי חיצוניים,  שווי הנדל"ן מסתכם בכ-2.3 מיליארד שקלים, שווי הגבוה בכ-777 מיליוני שקלים מהשווי בספרי הקבוצה. החברה החליטה כי תיתן גילוי בלבד ולא תרשום שיערוך זה בספרים ולא תיתן לו ביטוי בדוחות הכספיים. לחברה קיימת האפשרות לבחון בעתיד באם לשערך את הנכסים בדוחות או את חלקם בכפוף לשיקולי עלות תועלת בהצגת המידע. נציין כי החברה משלימה בימים אלה את הערכות השווי למקרקעין בבעלות חברות בנות של הקבוצה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.