יונה פוגל
צילום: אבשלום ששוני

רבעון חלש לפז נפט: ה-EBITDA המתואם ירד ב-12%

הרווח הנקי ירד ב-46% בעיקר בשל פגיעה במגזר הזיקוק בשל מרווחי זיקוק נמוכים; החברה נותנת לראשונה גילוי של השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שברשותה - 2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-777 מיליון שקל ביחס לשווי בספרים
ערן סוקול |
נושאים בכתבה יונה פוגל נפט

חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על ירידה של 6% בהכנסות הרבעון השני של 2019, ירידה של 45% ברווח הנקי וירידה של 12% ב-EBITDA המתואם. מניית החברה איבדה כ-12% מתחילת השנה ונסחרת במכפיל 13 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות פז ברבעון השני הסתכמו בכ-3.46 מיליארד שקל, ירידה של כ-5.9% לעומת הכנסות של כ-3.67 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-49 מיליון שקל, ירידה של 45.6% לעומת רווח נקי של כ-90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם של החברה לרבעון השני הסתכם בכ-24 מיליון שקל, ירידה של כ-80% לעומת רווח מתואם של כ-119 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח מיוחסת בעיקר לפגיעה במגזר הזיקוק בשל מרווחי זיקוק נמוכים.

ה-EBITDA המתואם ירד ב-11.8% והסתכם בכ-240 מיליון שקל.

הרווח הגולמי של פז נפט ברבעון השני של 2019 הסתכם בכ-390 מיליון שקל, אשר היוו כ-11.3% מההכנסות, ירידה של כ-15.9% לעומת כ-464 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-12.6% מההכנסות. 

מרווחי הזיקוק הורידו את הרווח התפעולי

הוצאות המכירה ושיווק של פז ירדו בכ-3 מיליון שקל ברבעון השני והסתכמו בכ-239 מיליון שקל (כ-6.9% מההכנסות), לעומת כ-242 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-6.6% מההכנסות.

מנגד, נרשמה עלייה של כ-4 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-34 מיליון שקל ברבעון השני והיוו כ-1% מההכנסות, לעומת הוצאות ההנהלה וכלליות ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-30 מיליון שקל והיוו כ-0.8% מההכנסות. 

עם זאת, הירידה ברווח הגולמי כאמור, העמידה את הרווח התפעולי של פז על כ-124 מיליון שקל ברבעון השני, על שולי רווחיות תפעולית של כ-3.6%, ירידה של כ-35.8% לעומת הרווח התפעולי של כ-193 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-5.3% ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון (נטו) של פז נפט ברבעון השני של 2019 הסתכמו בכ-58 מיליון שקל, ירידה של כ-26.6% לעומת הוצאות מימון של כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל, הפרש של כ-21 מיליון שקל. הירידה בהוצאות המימון מיוחסת בעיקר להכנסות מימון שנבעו מהשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר, אשר קוזזו חלקית מגידול בהוצאות על אג"ח צמודות מדד ויישום תקן IFRS16. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יונה פוגל, מנכ"ל פז: "הירידה ברווח נובעת מהפסד תפעולי של בית הזיקוק על רקע סביבת מרווחי זיקוק נמוכה ותקלה בתחנת הכוח 2 בפז"א. הירידה ברווחי הקבוצה התמתנה בשל גידול ברווח התפעולי בחציון וברבעון של כל יתר פעילויות הקבוצה. במגזר הקמעונאות והמסחר הגידול במחזור המכירות פיצה על הקיטון במרווח השיווק, אנו רואים המשך גידול  במכירות בחנויות ה-Yellow אשר גדלו בשמונה אחוזים כתוצאה מהמשך גידול במספר ובגודל העסקאות. כמוכן גידול במכירות הסיטונאיות ללקוחות. בנוסף, מגזר התעשיות והשירותים, הכולל את פזגז, פז שמנים, פזקר ושרותי ונכסי תעופה, שיפר את רווחיותו בשל גידול במכירות תוך שמירה על מרווחים וחיסכון בהוצאות.

 

החברה נותנת לראשונה גילוי של השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שברשותה. בהתאם להערכות שווי שבוצעו על ידי מעריכי שווי חיצוניים,  שווי הנדל"ן מסתכם בכ-2.3 מיליארד שקלים, שווי הגבוה בכ-777 מיליוני שקלים מהשווי בספרי הקבוצה. החברה החליטה כי תיתן גילוי בלבד ולא תרשום שיערוך זה בספרים ולא תיתן לו ביטוי בדוחות הכספיים. לחברה קיימת האפשרות לבחון בעתיד באם לשערך את הנכסים בדוחות או את חלקם בכפוף לשיקולי עלות תועלת בהצגת המידע. נציין כי החברה משלימה בימים אלה את הערכות השווי למקרקעין בבעלות חברות בנות של הקבוצה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.