גדעון תדמור, יור נאוויטס פטרוליום
צילום: יח"צ

נאוויטס מתחילה להפיק נפט; הבעלים כבר מזמן הפיקו ממנה רווחים

פרויקט באקסין של שותפות הפטרוליום הושלם והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה. מי מרוויח מהפקת הנפט? והאם התחזית של השותפות הגיונית?
נועם בראל | (3)

נאוויטס פטר יהש -0.94% מתקרבת להכנסות. השותפות המנוהלת על ידי גדעון תדמור (דרך השותף הכללי) מדווחת כי מפעילת פרוייקט באקסין עדכנה את השותפות על השלמת כל פעולות ניקוי הבאר וכיול המערכת כמתוכנן, והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה.

בהתאם, החלה הפקת נפט גם מהבאר השנייה בפרויקט ונערכות בה פעולות ניקוי וכיול כמתוכנן. פרויקט באקסין שבמפרץ מקסיקו החל בהפקת נפט ב-16 ביוני, כאשר מפעילת הפרויקט LLOG exploration יידעה את השותפות לגבי השלבים והתהליך לפיו מתנהלת ההפקה.

המאגר הזה, בו נאוויטס מחזיקה ב-7.5%, הוא השני בגודלו של החברה ועל פי מצגת החברה ודוחות החברה ההכנסות מהמאגר יסתכמו בכ-240 מיליון דולר, כאשר המאגר הגדול ביותר של החברה הוא שננדואה שצפוי להניב הכנסות בסך של 415 מיליון דולר.

המאגר בבוקסקין הוערך לפי מחיר היוון של 10%, ותחת הנחה כי המאגר יפיק בקצב שנתי של 11 מיליון חביות כבר עכשיו, וקצב של כ-18.2 מיליון חביות מאמצע 2020.

הנחה נוספת היא כי מחיר הנפט יעלה (טווח של 61 עד 64 דולר), אבל בפועל מחיר הנפט הוכיח שהוא לא מתנהג לפי ציפיות של אחרים. הוא יכול לרדת כמו שהוא יכול לעלות, ועכשיו הוא נמוך בכ-10% מהתחזית האופטימית של נאוויטס. יש לכך השלכה גדולה על ההכנסות ועל הרווחים של נאוויטס מהפרויקט.

 

דמי הניהול גבוהים

מעבר לתחזית המאתגרת, נאוויטס בדומה לכל השותפויות נפט וגז האחרות, משלמת דמי ניהול ותמלוג על לשותף הכללי.

המבנה הקיים בתחום השותפויות מאפשר ליזמים לפעול כמעט ללא סיכון – הם מעמיסים את הוצאות השותפות על המחזיקים (הציבור). בשוטף, ובלי קשר למציאת גז ו/ או נפט, הם גובים דמי ניהול שמנים, ואם יש תגלית הם גובים תמלוג על. הרוב גם לא מתביישים לקחת שיעור מההוצאות תפעול – למה? ככה – כי פשוט אפשר.

אז אמנם פרופ' ששינסקי העביר (עדיין לא רואים את זה) חלק מהרווחים העתידיים של השותפיות למדינה (כהיטל ותמלוגים), אבל גם על הסכומים האלו עוד צפוי קרב – השותפויות לא ימהרו לשלם. בכל מקרה, דווקא המבנה המעוות של הניהול בקבוצות השותפויות, הוא הבעיה הגדולה שבה ששינסקי לא טיפל. ולכן, לכל שותפות, יש שותף כללי שנהנה בכל תרחיש מביצועי השותפות (גם אם היא לא מצליחה) ואם היא מצליחה הוא נהנה כפליים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Yl 23/06/2019 23:06
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה אבל עם גדעון לא יודיע על חלוקת רווחים שנתית ב אחוז קבוע אז שהיה לו לבריאות בעיקר ל תרופות
  • 2.
    תקנו לוגאקפלור 23/06/2019 20:17
    הגב לתגובה זו
    כל חמסנית השותף הכללי הם קואליציה של מוצצי דם
  • 1.
    תדמור אדם רציני ביותר. (ל"ת)
    ם 23/06/2019 18:46
    הגב לתגובה זו
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.