גדעון תדמור, יור נאוויטס פטרוליום
צילום: יח"צ

נאוויטס מתחילה להפיק נפט; הבעלים כבר מזמן הפיקו ממנה רווחים

פרויקט באקסין של שותפות הפטרוליום הושלם והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה. מי מרוויח מהפקת הנפט? והאם התחזית של השותפות הגיונית?
נועם בראל | (3)

נאוויטס פטר יהש 2.64% מתקרבת להכנסות. השותפות המנוהלת על ידי גדעון תדמור (דרך השותף הכללי) מדווחת כי מפעילת פרוייקט באקסין עדכנה את השותפות על השלמת כל פעולות ניקוי הבאר וכיול המערכת כמתוכנן, והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה.

בהתאם, החלה הפקת נפט גם מהבאר השנייה בפרויקט ונערכות בה פעולות ניקוי וכיול כמתוכנן. פרויקט באקסין שבמפרץ מקסיקו החל בהפקת נפט ב-16 ביוני, כאשר מפעילת הפרויקט LLOG exploration יידעה את השותפות לגבי השלבים והתהליך לפיו מתנהלת ההפקה.

המאגר הזה, בו נאוויטס מחזיקה ב-7.5%, הוא השני בגודלו של החברה ועל פי מצגת החברה ודוחות החברה ההכנסות מהמאגר יסתכמו בכ-240 מיליון דולר, כאשר המאגר הגדול ביותר של החברה הוא שננדואה שצפוי להניב הכנסות בסך של 415 מיליון דולר.

המאגר בבוקסקין הוערך לפי מחיר היוון של 10%, ותחת הנחה כי המאגר יפיק בקצב שנתי של 11 מיליון חביות כבר עכשיו, וקצב של כ-18.2 מיליון חביות מאמצע 2020.

הנחה נוספת היא כי מחיר הנפט יעלה (טווח של 61 עד 64 דולר), אבל בפועל מחיר הנפט הוכיח שהוא לא מתנהג לפי ציפיות של אחרים. הוא יכול לרדת כמו שהוא יכול לעלות, ועכשיו הוא נמוך בכ-10% מהתחזית האופטימית של נאוויטס. יש לכך השלכה גדולה על ההכנסות ועל הרווחים של נאוויטס מהפרויקט.

 

דמי הניהול גבוהים

מעבר לתחזית המאתגרת, נאוויטס בדומה לכל השותפויות נפט וגז האחרות, משלמת דמי ניהול ותמלוג על לשותף הכללי.

המבנה הקיים בתחום השותפויות מאפשר ליזמים לפעול כמעט ללא סיכון – הם מעמיסים את הוצאות השותפות על המחזיקים (הציבור). בשוטף, ובלי קשר למציאת גז ו/ או נפט, הם גובים דמי ניהול שמנים, ואם יש תגלית הם גובים תמלוג על. הרוב גם לא מתביישים לקחת שיעור מההוצאות תפעול – למה? ככה – כי פשוט אפשר.

אז אמנם פרופ' ששינסקי העביר (עדיין לא רואים את זה) חלק מהרווחים העתידיים של השותפיות למדינה (כהיטל ותמלוגים), אבל גם על הסכומים האלו עוד צפוי קרב – השותפויות לא ימהרו לשלם. בכל מקרה, דווקא המבנה המעוות של הניהול בקבוצות השותפויות, הוא הבעיה הגדולה שבה ששינסקי לא טיפל. ולכן, לכל שותפות, יש שותף כללי שנהנה בכל תרחיש מביצועי השותפות (גם אם היא לא מצליחה) ואם היא מצליחה הוא נהנה כפליים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Yl 23/06/2019 23:06
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה אבל עם גדעון לא יודיע על חלוקת רווחים שנתית ב אחוז קבוע אז שהיה לו לבריאות בעיקר ל תרופות
  • 2.
    תקנו לוגאקפלור 23/06/2019 20:17
    הגב לתגובה זו
    כל חמסנית השותף הכללי הם קואליציה של מוצצי דם
  • 1.
    תדמור אדם רציני ביותר. (ל"ת)
    ם 23/06/2019 18:46
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).