נאוויטס מתחילה להפיק נפט; הבעלים כבר מזמן הפיקו ממנה רווחים
נאוויטס פטר יהש 2.16% מתקרבת להכנסות. השותפות המנוהלת על ידי גדעון תדמור (דרך השותף הכללי) מדווחת כי מפעילת פרוייקט באקסין עדכנה את השותפות על השלמת כל פעולות ניקוי הבאר וכיול המערכת כמתוכנן, והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה.
בהתאם, החלה הפקת נפט גם מהבאר השנייה בפרויקט ונערכות בה פעולות ניקוי וכיול כמתוכנן. פרויקט באקסין שבמפרץ מקסיקו החל בהפקת נפט ב-16 ביוני, כאשר מפעילת הפרויקט LLOG exploration יידעה את השותפות לגבי השלבים והתהליך לפיו מתנהלת ההפקה.
המאגר הזה, בו נאוויטס מחזיקה ב-7.5%, הוא השני בגודלו של החברה ועל פי מצגת החברה ודוחות החברה ההכנסות מהמאגר יסתכמו בכ-240 מיליון דולר, כאשר המאגר הגדול ביותר של החברה הוא שננדואה שצפוי להניב הכנסות בסך של 415 מיליון דולר.
המאגר בבוקסקין הוערך לפי מחיר היוון של 10%, ותחת הנחה כי המאגר יפיק בקצב שנתי של 11 מיליון חביות כבר עכשיו, וקצב של כ-18.2 מיליון חביות מאמצע 2020.
הנחה נוספת היא כי מחיר הנפט יעלה (טווח של 61 עד 64 דולר), אבל בפועל מחיר הנפט הוכיח שהוא לא מתנהג לפי ציפיות של אחרים. הוא יכול לרדת כמו שהוא יכול לעלות, ועכשיו הוא נמוך בכ-10% מהתחזית האופטימית של נאוויטס. יש לכך השלכה גדולה על ההכנסות ועל הרווחים של נאוויטס מהפרויקט.
- נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דמי הניהול גבוהים
מעבר לתחזית המאתגרת, נאוויטס בדומה לכל השותפויות נפט וגז האחרות, משלמת דמי ניהול ותמלוג על לשותף הכללי.
המבנה הקיים בתחום השותפויות מאפשר ליזמים לפעול כמעט ללא סיכון – הם מעמיסים את הוצאות השותפות על המחזיקים (הציבור). בשוטף, ובלי קשר למציאת גז ו/ או נפט, הם גובים דמי ניהול שמנים, ואם יש תגלית הם גובים תמלוג על. הרוב גם לא מתביישים לקחת שיעור מההוצאות תפעול – למה? ככה – כי פשוט אפשר.
אז אמנם פרופ' ששינסקי העביר (עדיין לא רואים את זה) חלק מהרווחים העתידיים של השותפיות למדינה (כהיטל ותמלוגים), אבל גם על הסכומים האלו עוד צפוי קרב – השותפויות לא ימהרו לשלם. בכל מקרה, דווקא המבנה המעוות של הניהול בקבוצות השותפויות, הוא הבעיה הגדולה שבה ששינסקי לא טיפל. ולכן, לכל שותפות, יש שותף כללי שנהנה בכל תרחיש מביצועי השותפות (גם אם היא לא מצליחה) ואם היא מצליחה הוא נהנה כפליים.
- 3.Yl 23/06/2019 23:06הגב לתגובה זוכתבה מעולה אבל עם גדעון לא יודיע על חלוקת רווחים שנתית ב אחוז קבוע אז שהיה לו לבריאות בעיקר ל תרופות
- 2.תקנו לוגאקפלור 23/06/2019 20:17הגב לתגובה זוכל חמסנית השותף הכללי הם קואליציה של מוצצי דם
- 1.תדמור אדם רציני ביותר. (ל"ת)ם 23/06/2019 18:46הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
