גדעון תדמור, יור נאוויטס פטרוליום
צילום: יח"צ

נאוויטס מתחילה להפיק נפט; הבעלים כבר מזמן הפיקו ממנה רווחים

פרויקט באקסין של שותפות הפטרוליום הושלם והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה. מי מרוויח מהפקת הנפט? והאם התחזית של השותפות הגיונית?
נועם בראל | (3)

נאוויטס פטר יהש -0.84% מתקרבת להכנסות. השותפות המנוהלת על ידי גדעון תדמור (דרך השותף הכללי) מדווחת כי מפעילת פרוייקט באקסין עדכנה את השותפות על השלמת כל פעולות ניקוי הבאר וכיול המערכת כמתוכנן, והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה.

בהתאם, החלה הפקת נפט גם מהבאר השנייה בפרויקט ונערכות בה פעולות ניקוי וכיול כמתוכנן. פרויקט באקסין שבמפרץ מקסיקו החל בהפקת נפט ב-16 ביוני, כאשר מפעילת הפרויקט LLOG exploration יידעה את השותפות לגבי השלבים והתהליך לפיו מתנהלת ההפקה.

המאגר הזה, בו נאוויטס מחזיקה ב-7.5%, הוא השני בגודלו של החברה ועל פי מצגת החברה ודוחות החברה ההכנסות מהמאגר יסתכמו בכ-240 מיליון דולר, כאשר המאגר הגדול ביותר של החברה הוא שננדואה שצפוי להניב הכנסות בסך של 415 מיליון דולר.

המאגר בבוקסקין הוערך לפי מחיר היוון של 10%, ותחת הנחה כי המאגר יפיק בקצב שנתי של 11 מיליון חביות כבר עכשיו, וקצב של כ-18.2 מיליון חביות מאמצע 2020.

הנחה נוספת היא כי מחיר הנפט יעלה (טווח של 61 עד 64 דולר), אבל בפועל מחיר הנפט הוכיח שהוא לא מתנהג לפי ציפיות של אחרים. הוא יכול לרדת כמו שהוא יכול לעלות, ועכשיו הוא נמוך בכ-10% מהתחזית האופטימית של נאוויטס. יש לכך השלכה גדולה על ההכנסות ועל הרווחים של נאוויטס מהפרויקט.

 

דמי הניהול גבוהים

מעבר לתחזית המאתגרת, נאוויטס בדומה לכל השותפויות נפט וגז האחרות, משלמת דמי ניהול ותמלוג על לשותף הכללי.

המבנה הקיים בתחום השותפויות מאפשר ליזמים לפעול כמעט ללא סיכון – הם מעמיסים את הוצאות השותפות על המחזיקים (הציבור). בשוטף, ובלי קשר למציאת גז ו/ או נפט, הם גובים דמי ניהול שמנים, ואם יש תגלית הם גובים תמלוג על. הרוב גם לא מתביישים לקחת שיעור מההוצאות תפעול – למה? ככה – כי פשוט אפשר.

אז אמנם פרופ' ששינסקי העביר (עדיין לא רואים את זה) חלק מהרווחים העתידיים של השותפיות למדינה (כהיטל ותמלוגים), אבל גם על הסכומים האלו עוד צפוי קרב – השותפויות לא ימהרו לשלם. בכל מקרה, דווקא המבנה המעוות של הניהול בקבוצות השותפויות, הוא הבעיה הגדולה שבה ששינסקי לא טיפל. ולכן, לכל שותפות, יש שותף כללי שנהנה בכל תרחיש מביצועי השותפות (גם אם היא לא מצליחה) ואם היא מצליחה הוא נהנה כפליים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Yl 23/06/2019 23:06
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה אבל עם גדעון לא יודיע על חלוקת רווחים שנתית ב אחוז קבוע אז שהיה לו לבריאות בעיקר ל תרופות
  • 2.
    תקנו לוגאקפלור 23/06/2019 20:17
    הגב לתגובה זו
    כל חמסנית השותף הכללי הם קואליציה של מוצצי דם
  • 1.
    תדמור אדם רציני ביותר. (ל"ת)
    ם 23/06/2019 18:46
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף
ראשוני

IBI בתחילת סיקור לנאוויטס: "אפסייד של 29%"

ב-IBI אומרים ששותפות הנפט והגז מתקדמת מ"עידן ההשקעה" ל"עידן התזרים"; הנכסים במפרץ מקסיקו ובאיי פוקלנד ויציבות במחירי הנפט תומכים בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 153.21 שקל - אפסייד של 29.4% - "להערכתנו, קבלת FID בסי ליון צפוי להעלות את שווי סי ליון במודל שלנו ביותר מכ-50% מהשווי הנוכחי"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

בית ההשקעות IBI בתחילת סיקור על שותפות הגז והנפט נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.84%   , עם המלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 153.21 שקלים מה שמייצג פוטנציאל עלייה של 29.4% ממחיר הנעילה הקודם שעמד על 118.40 שקלים. האנליסט רועי שגייט, מומחה האנרגיה ב-IBI, מדגיש בסקירה את המעבר של החברה מעידן של השקעות כבדות לעידן תזרים מזומנים יציב, תוך הסתמכות על נכסים מוכחים במפרץ מקסיקו ובאיי פוקלנד. "שננדואה כבר מפיק ונמצא בתהליך רמפ-אפ כ-Hub תשתיתי שמחבר נכסים נוספים", כותב שביט, "ובכך מוריד עלות ליחידה, מייצב פלטו ומעלה את ה-EBITDA וה-FCF בשנים הקרובות".

בסקירה IBI גם מציינים את התשואה הפנומנלית שהשיגה המניה מאז ההפקה. נאוויטס, שהונפקה בתל אביב באוקטובר 2017, רשמה תשואה מצטברת של כ-1,585% - לעומת 174% במדד ת"א 125. ההצלחה נובעת מיכולת ביצוע גבוהה, זיהוי נכסים בעלי פוטנציאל, פיתוח בעלויות נמוכות, מימון ממוקד ותפעול יעיל המוביל להפקה. שווי השוק עומד על כ-13.7 מיליארד שקל.

באיבי אי מהוונים כיום את הפרויקט בשיעור היוון של 18% לפני קבלת החלטת ההשקעה הסופית בפרויקט (שצפויה בשבועות הקרובים), אבל שיעור זה צפוי לרדת עד לרמה של 13% עד תחילת ההפקה, מה שצפוי להגדיל את השווי של פרויקט סי ליון בכ-50%, ולהעלות בהתאם את מחיר היעד. "להערכתנו, קבלת FID בסי ליון צפוי להעלות את שווי סי ליון במודל שלנו ביותר מכ-50% מהשווי הנוכחי".

נזכיר כי רק לאחרונה חשפנו כאן כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך - נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה