דוחות חברות הנדל"ן המניב בישראל לא משקפים את המציאות
ירידת התשואות הקטינה משמעותית את שיעורי ההיוון של נכסי נדל"ן מניב בעולם, לעומת זאת, בישראל נשמרה יציבות יחסית בשיעורי ההיוון של נכסים מניבים
לאורך העשור האחרון, מאז המשבר הגלובלי, אנו עדים לשינוי משמעותי בסביבת המאקרו לרבות סביבת ריבית אפסית ששוררת בשווקים בשנים האחרונות. תשואות אגרות החוב הממשלתיות במדינות בולטות בעולם, נסחרות ברמה של כ-0%-2%, ובחלק מהמדינות התשואה אף שלילית.
השינוי בסביבה הכלכלית הביא לירידה משמעותית בשיעורי היוון של נכסי נדל"ן מניב בעולם, בדומה לירידה שראינו בתשואות אגרות החוב הממשלתיות. לעומת זאת, בישראל נראה כי קיימת יציבות יחסית בשיעורי ההיוון המשמשים לקביעת שווי הנכסים המניבים. כתוצאה מכך, הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב כוללים מידע שכנראה אינו משקף נאמנה את המציאות ולראיה החברות נסחרות בישראל ברמת מכפילי הון גבוהה מהמקובל בסקטור במדינות אחרות בעולם.
שיעורי ההיוון נותרו יציבים בישראל על אף השינוי בסביבת המאקרו
סביבת המאקרו השתנתה. מאז המשבר הגלובלי הגדול לפני כעשור, סביבת המאקרו הגלובלית השתנתה ותשואות אגרות החוב במרבית המדינות ירדו באופן משמעותי. בשנים האחרונות, תשואות אגרות החוב ל-10 שנים בכלכלות הבולטות במערב הינן ברמות של כ-0% עד 2% ובחלק מהמדינות, לרבות גרמניה ושוויץ, התשואה הינה שלילית. המגמה בישראל דומה, ואגרות חוב ל-10 שנים נסחרות בשנים האחרונות ברמות של כ-2%.
התפתחות תשואת אג"ח ממשלתית ל-10 שנים – ישראל
סקר השמאי הממשלתי בישראל
אחת לחצי שנה מפורסם סקר השמאי הממשלתי בישראל, המציג את שיעורי התשואה המקובלים לנכסים מניבים בישראל בחלוקה לפי השימושים: משרדים, מסחר ותעשייה ולוגיסטיקה. בסיס הנתונים המשמש את השמאי הממשלתי מבוסס על עסקאות מכר שבוצעו בשוק אל מול עסקאות שכירות שבוצעו באותו נכס ספציפי, עסקאות מכר בנכסים מניבים בערים נבחרות אל מול נתוני שכירות באותן ערים ושיעורי תשואה שנעשה בהם שימוש להערכת שווי נכסים שנכללו בדוחות כספיים של חברות ציבוריות.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התפתחות שיעורי היוון בסקירות השמאי הממשלתי
השמאי הממשלתי מציג יציבות יחסית בשיעורי ההיוון
מהגרף לעיל עולה כי שיעורי ההיוון בישראל לא רשמו שינוי משמעותי לאורך העשור האחרון. על פי הנתונים, שיעור ההיוון למשרדים ירד מרמה של כ-8.4% לכ-7.5% כיום, שיעור ההיוון לנכסים מסחריים ירד מרמה מקסימלית של כ-8.6% לכ-7.2% ושיעורי ההיוון לנכסי תעשייה ולוגסיטיקה רשמו ירידה אבסולטית דומה מרמה של כ-9.0% לכ-7.6%. בשורה התחתונה, לאורך 10 השנים האחרונות, שיעורי ההיוון רשמו ירידה של כ-1.2% (אבסולוטי) בעוד שתשואות אגרות החוב ל-10 שנים רשמו ירידה גדולה יותר של כ-4%.
יציבות (שמרנות?) בקביעת שיעורי ההיוון. שיעורי ההיוון בהם נעשה שימוש לצורך קביעת שווים של נכסים מניבים בדוחות הכספיים של החברות הציבוריות שומרים על יציבות ולא רושמים שינוי מהותי לאורך השנים האחרונות. על פי הנתונים המפורסמים בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב בישראל, שיעורי ההיוון של הנכסים המניבים נעים ברמות של כ-7%-8% לאורך העשור האחרון.
שיעורי היוון בהערכות שווי של נכסים בולטים בישראל
התפתחות תשואות אגרות חוב ל-10 שנים (ארה"ב, גרמניה ובריטניה)
ירידה בשיעורי ההיוון בהתאם למגמות בכלכלה העולמית
בניגוד לישראל, במדינות רבות בעולם, שיעורי ההיוון לנכסים השתנו בהתאם לשינויים הגלובליים בסביבת המאקרו. על פי נתוני בלומברג, שיעורי ההיוון לנכסי משרדים בפריז, לונדון וברלין רשמו לאורך העשור האחרון ירידה של כ-2.5%-3.0%. ירידה כפולה מזו שמוצגת בסקר השמאי הממשלתי ואף ירידה גדולה יותר לעומת נכסים גדולים ובולטים (בהתאם לטבלה מעלה).
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
התפתחות שיעורי היוון של נכסי משרדים
האם מעריכי השווי בישראל שמרנים?
גידול במרווח בישראל לעומת יציבות בעולם: לאורך השנים האחרונות, המרווח בין תשואת אגרת חוב ממשלתית ל-10 שנים לבין שיעורי ההיוון של נכסי הנדל"ן המניב גדל בעוד שבעולם שיעורי ההיוון השתנו בהתאם לסביבת הריבית והמרווח שמר על רמה יציבה.
התפתחות המרווח בין תשואת אגרת חוב ל-10 שנים במדינה מול שיעורי היוון ממוצעים למשרדים
שורה תחתונה
התוצאה: מכפילי הון גבוהים במיוחד. היציבות בשיעורי ההיוון מביאה את חברות הנדל"ן המניב בישראל לכלול בדוחותיהן הכספיים נכסים בשווי שכנראה אינו משקף את שווים האמיתי, ולראיה מניות החברות נסחרות במכפילי הון גבוהים מהמקובל בעולם. רמת המכפילים של מניות הנדל"ן המניב בישראל מעידה על כך שהשוק מתמחר את הנכסים בשיעורי היוון נמוכים יותר ביחס לספרים, בדומה למגמה הכלל עולמית, ובהתאם לרמת הריבית הנמוכה.
מכפילי הון
הכותב הוא אנליסט בלידר שוקי הון. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.
- 3.מאמר מקצועי ברור וברמה (ל"ת)יישר כח 19/06/2019 13:38הגב לתגובה זו
- 2.כתבה מעולה 19/06/2019 11:51הגב לתגובה זומניות כמו אזורים, צרפתי ומנרב שבונות בארץ למגורים ועדיין למרות העליות והתאוששות שוק הנדלן נסחרות במכפילי רווח נמוכים ומתחת להון העצמי שלהן. (בניגוד למניות שהוזכרו בכתבה)
- דניאל 19/06/2019 15:16הגב לתגובה זוזה קבלן מבצע. הבדל גדול.
- כתבה מעולה 19/06/2019 16:08קבלני ביצוע זה משהו אחר להבנתי
- 1.מומחה 19/06/2019 08:07הגב לתגובה זואם שיעור ההיוון גבוה מדי כמו שהכותב טוען, זה אומר ששווי הנכס נמוך מדי, לעומת זאת לפי הטבלה- מכפילי ההון גבוהים יותר משאר העולם- כלומר הנכסים יקרים יותר, כך שבפועל שיעור ההיוון של החברות בישראל הוא דווקא נמוך מדי. בקיצור כדאי ל"אנליסט" לחזור על תורת המימון ולהזכר בקשר ההפוך בין שיעור היוון לשווי הנכס.
- בכלכלה אתה לא מבין (ל"ת)לך לשחק דוקים 19/06/2019 13:39הגב לתגובה זו
- כלכלן 19/06/2019 11:35הגב לתגובה זושיעורי ההיוון בספרים גבוהים ולכן שוק מתמחר את החברות מעל ההון העצמי שלהן כפי שמופיע בדוחות. זה בדיוק מה שנכתב בשורה האחרונה.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
