הכל הולך: עלייה של 82% בגיוסים של חברות ללא דירוג
השנה החולפת בבורסה בתל אביב תיזכר בהתעוררות שוק ההנפקות בדגש על שוק האג"ח. היקף ההנפקות לציבור בשנת 2017 הסתכם ב-76 מיליארד שקל, כך לפי רוסאריו קפיטל. מדובר בעלייה של 12% לעומת הגיוסים של שנת 2016.
גיוסי החוב הסתכמו בכ-67 מיליארד שקל, מהם 16 מיליארד שקל גויסו בהרחבות פרטיות של סדרות קיימות. מדובר בעלייה של כ-5% לעומת גיוסי החוב בשנת 2016. היקף גיוסי ההון בשנת 2017 מסתכם ב-9.2 מיליארד שקל מתוכם 2.8 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור. כ-574 מיליון שקל גוייסו על ידי אג"ח להמרה.
בהמשך למגמה של השנים האחרונות ענף הנדל"ן גייס את הסכום הגבוה ביותר - 34 מיליארד שקל. ענף הבנקים גייס 9.5 מיליארד שקל - ירידה של 43% לעומת היקף הגיוסים של 2016. ענף המסחר והשירותים גייס סכום של 8.9 מיליארד שקל, חברות חיפוש הגז-נפט גייסו 8.3 מיליארד שקל כמעט פי 3 ביחס ל-2016. חברות החזקה והשקעות גייסו סכום של כ-4.2 מיליארד שקל. חברות תעשייה גייסו סכום של של כ-4.7 מיליארד שקל. עלייה של 77% ביחס ל-206 בה גייסו החברות סכום של כ-2.6 מיליארד שקל.
גיוסי הון
היקף גיוסי ההון בשנת 2017 הסתכם בכ-9.2 מיליארד שקל שבוצעו במסגרת 117 הנפקות. זאת לעומת גיוסי הון של 3.9 מיליארד שקל שגויסו במסגרת 90 הנפקות. במהלך השנה החולפת 17 חברות הצטרפו לאחוזת בית לאחר שגייסו 2.8 מיליארד שקל. מדובר בנתון מעודד לעומת הקיפאון בשנת 2016 - אז הצטרפו לבורסה רק 2 חברות שגייסו 260 מיליון שקל בלבד.
- קרן ג'נריישן גייסה 215 מיליון שקל באג"ח להמרה
- מדדי אג"ח נוספים: המדדים שעלו בכ-10% בשנה האחרונה או ב-30% בחמש שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום חיפוש הנפט-גז גויסו 1.2 מיליארד שקל כאשר בחלוקה לחברות תמר פטרוליום גייסה 696 מיליון שקל, OPC גייסה 399 מיליון שקל, רציו פטרוליום גייסה 61 מיליון שקל ושותפות נאוויטס גייסה 45 מיליון שקל.
חברות הנדל"ן
במהלך 2017, כ-30 מיליארד שקל גויס על ידי חברות הנדל"ן: כ-16.3 מיליארד שקל גויסו על ידי הנפקה של סדרות חדשות ועוד כ-14 מיליארד שקל על ידי הרחבה של סדרות קיימות.
החברות בענף הנדל"ן גייסו בשנה החולפת 4.1 מיליארד שקל. בין המגייסות הגדולות ניתן למצוא את איירפורט סיטי (685 מיליון שקל שגייסה באמצעות 2 הנפקות זכויות). חברות בשליטת נתן חץ (אלוני ואמות) שגייסו יחד 540 מיליון שקל. קרן הריט האמריקאית CIM Commercial גייסה בבורסה בתל אביב 798 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הנפקות אג"ח
היקף גיוסי החוב הסתכם השנה בכ-67 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 5% לעומת שנת 2016. מיליארד שקל. סכום של כ-39.5 מיליארד שקל גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות בעוד סכום של 27.4 מיליארד שקל גויס במסגרת הרחבת סדרות קיימות. במהלך השנה החולפת 6 חברות הנפיקו אג"ח להמרה בהיקף של כ-574 מיליון שקל. מתוך סכום זה כ-246 מיליון שקל גויס על ידי חברת חלל תקשורת.
חברות הנדל"ן הזרות גייסו כ-7.3 מיליארד שקל ב-29 סדרות שונות. כ-5 מיליארד שקל מתוך סכום זה (17 סדרות) גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות. במהלך 2017 נרשמו 6 הנפקות בבורסה של ניירות ערך מסחריים לתקופה של שנה ובהיקף של כ-725 מיליון שקל.
בנקים
בענף הבנקים גייסו החברות כ-9.5 מיליארד שקל: כ-2.2 מיליארד שקל גויסו באמצעות הנפקה של כתבי התחייבות נדחים מסוג COCO. מתוך כלל הסכום שגויס על ידי הבנקים, כ-6.1 מיליארד שקל על ידי הנפקה של סדרות חדשות וכ-3.4 מיליארד שקל נוספים על ידי הרחבה של סדרות קיימות.
איכות המגייסים
מרבית הגיוסים בוצעו השנה על ידי חברות בעלות דירוג אשראי גבוה, בדומה למגנה בשנים האחרונות. היקף של 9% מהגיוסים, שהם 6.2 מיליארד שקל, גויסו על ידי בנק מזרחי טפחות, כ-21 מיליארד שקל גויסו באמצעות חברות בדירוג AA, כמו חברת חשמל, עזריאלי, חשראמקו, מגדל ביטוח וחברת הנדל"ן הזרה זדה זרסאי. כ-27 מיליארד שקל גויסו על די חברות מקבוצת דירוג A, המהווים 40% מהיקף גיוסי החוב. מנגד, בשנה החולפת נשרמה עלייה של 82% בהיקף הגיוסים של חברות ללא דירוג.
פעילות החתמים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
