הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מגמת מסחר עליות חץ בורסה, מסחר סוחר השקעות
צילום: Istock

הכל הולך: עלייה של 82% בגיוסים של חברות ללא דירוג

במהלך השנה החולפת 17 חברות הצטרפו לאחוזת בית; ענף הנדל"ן גייס את הסכום הגבוה ביותר; ירידה של 43% בהיקף הגיוסים של הבנקים
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה אג"ח להמרה איירפורט סיטי בורסה

השנה החולפת בבורסה בתל אביב תיזכר בהתעוררות שוק ההנפקות בדגש על שוק האג"ח. היקף ההנפקות לציבור בשנת 2017 הסתכם ב-76 מיליארד שקל, כך לפי רוסאריו קפיטל. מדובר בעלייה של 12% לעומת הגיוסים של שנת 2016. 

גיוסי החוב הסתכמו בכ-67 מיליארד שקל, מהם 16 מיליארד שקל גויסו בהרחבות פרטיות של סדרות קיימות. מדובר בעלייה של כ-5% לעומת גיוסי החוב בשנת 2016. היקף גיוסי ההון בשנת 2017 מסתכם ב-9.2 מיליארד שקל מתוכם 2.8 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור. כ-574 מיליון שקל גוייסו על ידי אג"ח להמרה. 

בהמשך למגמה של השנים האחרונות ענף הנדל"ן גייס את הסכום הגבוה ביותר - 34 מיליארד שקל. ענף הבנקים גייס 9.5 מיליארד שקל - ירידה של 43% לעומת היקף הגיוסים של 2016. ענף המסחר והשירותים גייס סכום של 8.9 מיליארד שקל, חברות חיפוש הגז-נפט גייסו 8.3 מיליארד שקל כמעט פי 3 ביחס ל-2016. חברות החזקה והשקעות גייסו סכום של כ-4.2 מיליארד שקל. חברות תעשייה גייסו סכום של של כ-4.7 מיליארד שקל. עלייה של 77% ביחס ל-206 בה גייסו החברות סכום של כ-2.6 מיליארד שקל.

גיוסי הון

היקף גיוסי ההון בשנת 2017 הסתכם בכ-9.2 מיליארד שקל שבוצעו במסגרת 117 הנפקות. זאת לעומת גיוסי הון של 3.9 מיליארד שקל שגויסו במסגרת 90 הנפקות. במהלך השנה החולפת 17 חברות הצטרפו לאחוזת בית לאחר שגייסו 2.8 מיליארד שקל. מדובר בנתון מעודד לעומת הקיפאון בשנת 2016 - אז הצטרפו לבורסה רק 2 חברות שגייסו 260 מיליון שקל בלבד.

בתחום חיפוש הנפט-גז גויסו 1.2 מיליארד שקל כאשר בחלוקה לחברות תמר פטרוליום גייסה 696 מיליון שקל, OPC גייסה 399 מיליון שקל, רציו פטרוליום גייסה 61 מיליון שקל ושותפות נאוויטס גייסה 45 מיליון שקל. 

חברות הנדל"ן

במהלך 2017, כ-30 מיליארד שקל גויס על ידי חברות הנדל"ן: כ-16.3 מיליארד שקל גויסו על ידי הנפקה של סדרות חדשות ועוד כ-14 מיליארד שקל על ידי הרחבה של סדרות קיימות. 

החברות בענף הנדל"ן גייסו בשנה החולפת 4.1 מיליארד שקל. בין המגייסות הגדולות ניתן למצוא את איירפורט סיטי (685 מיליון שקל שגייסה באמצעות 2 הנפקות זכויות). חברות בשליטת נתן חץ (אלוני ואמות) שגייסו יחד 540 מיליון שקל. קרן הריט האמריקאית CIM Commercial גייסה בבורסה בתל אביב 798 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנפקות אג"ח

היקף גיוסי החוב הסתכם השנה בכ-67 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 5% לעומת שנת 2016. מיליארד שקל. סכום של כ-39.5 מיליארד שקל גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות בעוד סכום של 27.4 מיליארד שקל גויס במסגרת הרחבת סדרות קיימות. במהלך השנה החולפת 6 חברות הנפיקו אג"ח להמרה בהיקף של כ-574 מיליון שקל. מתוך סכום זה כ-246 מיליון שקל גויס על ידי חברת חלל תקשורת.

חברות הנדל"ן הזרות גייסו כ-7.3 מיליארד שקל ב-29 סדרות שונות. כ-5 מיליארד שקל מתוך סכום זה (17 סדרות) גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות. במהלך 2017 נרשמו 6 הנפקות בבורסה של ניירות ערך מסחריים לתקופה של שנה ובהיקף של כ-725 מיליון שקל.

בנקים

בענף הבנקים גייסו החברות כ-9.5 מיליארד שקל: כ-2.2 מיליארד שקל גויסו באמצעות הנפקה של כתבי התחייבות נדחים מסוג COCO. מתוך כלל הסכום שגויס על ידי הבנקים, כ-6.1 מיליארד שקל על ידי הנפקה של סדרות חדשות וכ-3.4 מיליארד שקל נוספים על ידי הרחבה של סדרות קיימות.

איכות המגייסים

מרבית הגיוסים בוצעו השנה על ידי חברות בעלות דירוג אשראי גבוה, בדומה למגנה בשנים האחרונות. היקף של 9% מהגיוסים, שהם 6.2 מיליארד שקל, גויסו על ידי בנק מזרחי טפחות, כ-21 מיליארד שקל גויסו באמצעות חברות בדירוג AA, כמו חברת חשמל, עזריאלי, חשראמקו, מגדל ביטוח וחברת הנדל"ן הזרה זדה זרסאי. כ-27 מיליארד שקל גויסו על די חברות מקבוצת דירוג A, המהווים 40% מהיקף גיוסי החוב. מנגד, בשנה החולפת נשרמה עלייה של 82% בהיקף הגיוסים של חברות ללא דירוג.

פעילות החתמים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מגמה מעורבת במדדים; מדד הביטוח נופל 1.3%; גי'ן טכנולוגיות עולה 5.6%

המדדים במגמה מעורבות, לאחר פתיחה חיובית; גם במגזר הפיננסים נרשמות ירידות לאחר פתיחה ירוקה; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי משמעותי, הכשרה מדווחת על הסרת חסם שמאפשרת הגבהת מגדל נמרודי ב-8 קומות; מי חוזר להשתלט על תיקון עולם? 

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



   


להמשך הכתבה לחץ כאן