הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מגמת מסחר עליות חץ בורסה, מסחר סוחר השקעות
צילום: Istock

הכל הולך: עלייה של 82% בגיוסים של חברות ללא דירוג

במהלך השנה החולפת 17 חברות הצטרפו לאחוזת בית; ענף הנדל"ן גייס את הסכום הגבוה ביותר; ירידה של 43% בהיקף הגיוסים של הבנקים
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה אג"ח להמרה איירפורט סיטי בורסה

השנה החולפת בבורסה בתל אביב תיזכר בהתעוררות שוק ההנפקות בדגש על שוק האג"ח. היקף ההנפקות לציבור בשנת 2017 הסתכם ב-76 מיליארד שקל, כך לפי רוסאריו קפיטל. מדובר בעלייה של 12% לעומת הגיוסים של שנת 2016. 

גיוסי החוב הסתכמו בכ-67 מיליארד שקל, מהם 16 מיליארד שקל גויסו בהרחבות פרטיות של סדרות קיימות. מדובר בעלייה של כ-5% לעומת גיוסי החוב בשנת 2016. היקף גיוסי ההון בשנת 2017 מסתכם ב-9.2 מיליארד שקל מתוכם 2.8 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור. כ-574 מיליון שקל גוייסו על ידי אג"ח להמרה. 

בהמשך למגמה של השנים האחרונות ענף הנדל"ן גייס את הסכום הגבוה ביותר - 34 מיליארד שקל. ענף הבנקים גייס 9.5 מיליארד שקל - ירידה של 43% לעומת היקף הגיוסים של 2016. ענף המסחר והשירותים גייס סכום של 8.9 מיליארד שקל, חברות חיפוש הגז-נפט גייסו 8.3 מיליארד שקל כמעט פי 3 ביחס ל-2016. חברות החזקה והשקעות גייסו סכום של כ-4.2 מיליארד שקל. חברות תעשייה גייסו סכום של של כ-4.7 מיליארד שקל. עלייה של 77% ביחס ל-206 בה גייסו החברות סכום של כ-2.6 מיליארד שקל.

גיוסי הון

היקף גיוסי ההון בשנת 2017 הסתכם בכ-9.2 מיליארד שקל שבוצעו במסגרת 117 הנפקות. זאת לעומת גיוסי הון של 3.9 מיליארד שקל שגויסו במסגרת 90 הנפקות. במהלך השנה החולפת 17 חברות הצטרפו לאחוזת בית לאחר שגייסו 2.8 מיליארד שקל. מדובר בנתון מעודד לעומת הקיפאון בשנת 2016 - אז הצטרפו לבורסה רק 2 חברות שגייסו 260 מיליון שקל בלבד.

בתחום חיפוש הנפט-גז גויסו 1.2 מיליארד שקל כאשר בחלוקה לחברות תמר פטרוליום גייסה 696 מיליון שקל, OPC גייסה 399 מיליון שקל, רציו פטרוליום גייסה 61 מיליון שקל ושותפות נאוויטס גייסה 45 מיליון שקל. 

חברות הנדל"ן

במהלך 2017, כ-30 מיליארד שקל גויס על ידי חברות הנדל"ן: כ-16.3 מיליארד שקל גויסו על ידי הנפקה של סדרות חדשות ועוד כ-14 מיליארד שקל על ידי הרחבה של סדרות קיימות. 

החברות בענף הנדל"ן גייסו בשנה החולפת 4.1 מיליארד שקל. בין המגייסות הגדולות ניתן למצוא את איירפורט סיטי (685 מיליון שקל שגייסה באמצעות 2 הנפקות זכויות). חברות בשליטת נתן חץ (אלוני ואמות) שגייסו יחד 540 מיליון שקל. קרן הריט האמריקאית CIM Commercial גייסה בבורסה בתל אביב 798 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנפקות אג"ח

היקף גיוסי החוב הסתכם השנה בכ-67 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 5% לעומת שנת 2016. מיליארד שקל. סכום של כ-39.5 מיליארד שקל גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות בעוד סכום של 27.4 מיליארד שקל גויס במסגרת הרחבת סדרות קיימות. במהלך השנה החולפת 6 חברות הנפיקו אג"ח להמרה בהיקף של כ-574 מיליון שקל. מתוך סכום זה כ-246 מיליון שקל גויס על ידי חברת חלל תקשורת.

חברות הנדל"ן הזרות גייסו כ-7.3 מיליארד שקל ב-29 סדרות שונות. כ-5 מיליארד שקל מתוך סכום זה (17 סדרות) גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות. במהלך 2017 נרשמו 6 הנפקות בבורסה של ניירות ערך מסחריים לתקופה של שנה ובהיקף של כ-725 מיליון שקל.

בנקים

בענף הבנקים גייסו החברות כ-9.5 מיליארד שקל: כ-2.2 מיליארד שקל גויסו באמצעות הנפקה של כתבי התחייבות נדחים מסוג COCO. מתוך כלל הסכום שגויס על ידי הבנקים, כ-6.1 מיליארד שקל על ידי הנפקה של סדרות חדשות וכ-3.4 מיליארד שקל נוספים על ידי הרחבה של סדרות קיימות.

איכות המגייסים

מרבית הגיוסים בוצעו השנה על ידי חברות בעלות דירוג אשראי גבוה, בדומה למגנה בשנים האחרונות. היקף של 9% מהגיוסים, שהם 6.2 מיליארד שקל, גויסו על ידי בנק מזרחי טפחות, כ-21 מיליארד שקל גויסו באמצעות חברות בדירוג AA, כמו חברת חשמל, עזריאלי, חשראמקו, מגדל ביטוח וחברת הנדל"ן הזרה זדה זרסאי. כ-27 מיליארד שקל גויסו על די חברות מקבוצת דירוג A, המהווים 40% מהיקף גיוסי החוב. מנגד, בשנה החולפת נשרמה עלייה של 82% בהיקף הגיוסים של חברות ללא דירוג.

פעילות החתמים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס רוני על-דור גיא ברנשטיין פורמולה

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:

 



להמשך הכתבה לחץ כאן