מגמת מסחר עליות חץ  בורסה, מסחר סוחר השקעות
צילום: Istock

הכל הולך: עלייה של 82% בגיוסים של חברות ללא דירוג

במהלך השנה החולפת 17 חברות הצטרפו לאחוזת בית; ענף הנדל"ן גייס את הסכום הגבוה ביותר; ירידה של 43% בהיקף הגיוסים של הבנקים
גיא בן סימון |

השנה החולפת בבורסה בתל אביב תיזכר בהתעוררות שוק ההנפקות בדגש על שוק האג"ח. היקף ההנפקות לציבור בשנת 2017 הסתכם ב-76 מיליארד שקל, כך לפי רוסאריו קפיטל. מדובר בעלייה של 12% לעומת הגיוסים של שנת 2016. 

גיוסי החוב הסתכמו בכ-67 מיליארד שקל, מהם 16 מיליארד שקל גויסו בהרחבות פרטיות של סדרות קיימות. מדובר בעלייה של כ-5% לעומת גיוסי החוב בשנת 2016. היקף גיוסי ההון בשנת 2017 מסתכם ב-9.2 מיליארד שקל מתוכם 2.8 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור. כ-574 מיליון שקל גוייסו על ידי אג"ח להמרה. 

בהמשך למגמה של השנים האחרונות ענף הנדל"ן גייס את הסכום הגבוה ביותר - 34 מיליארד שקל. ענף הבנקים גייס 9.5 מיליארד שקל - ירידה של 43% לעומת היקף הגיוסים של 2016. ענף המסחר והשירותים גייס סכום של 8.9 מיליארד שקל, חברות חיפוש הגז-נפט גייסו 8.3 מיליארד שקל כמעט פי 3 ביחס ל-2016. חברות החזקה והשקעות גייסו סכום של כ-4.2 מיליארד שקל. חברות תעשייה גייסו סכום של של כ-4.7 מיליארד שקל. עלייה של 77% ביחס ל-206 בה גייסו החברות סכום של כ-2.6 מיליארד שקל.

גיוסי הון

היקף גיוסי ההון בשנת 2017 הסתכם בכ-9.2 מיליארד שקל שבוצעו במסגרת 117 הנפקות. זאת לעומת גיוסי הון של 3.9 מיליארד שקל שגויסו במסגרת 90 הנפקות. במהלך השנה החולפת 17 חברות הצטרפו לאחוזת בית לאחר שגייסו 2.8 מיליארד שקל. מדובר בנתון מעודד לעומת הקיפאון בשנת 2016 - אז הצטרפו לבורסה רק 2 חברות שגייסו 260 מיליון שקל בלבד.

בתחום חיפוש הנפט-גז גויסו 1.2 מיליארד שקל כאשר בחלוקה לחברות תמר פטרוליום גייסה 696 מיליון שקל, OPC גייסה 399 מיליון שקל, רציו פטרוליום גייסה 61 מיליון שקל ושותפות נאוויטס גייסה 45 מיליון שקל. 

חברות הנדל"ן

במהלך 2017, כ-30 מיליארד שקל גויס על ידי חברות הנדל"ן: כ-16.3 מיליארד שקל גויסו על ידי הנפקה של סדרות חדשות ועוד כ-14 מיליארד שקל על ידי הרחבה של סדרות קיימות. 

החברות בענף הנדל"ן גייסו בשנה החולפת 4.1 מיליארד שקל. בין המגייסות הגדולות ניתן למצוא את איירפורט סיטי (685 מיליון שקל שגייסה באמצעות 2 הנפקות זכויות). חברות בשליטת נתן חץ (אלוני ואמות) שגייסו יחד 540 מיליון שקל. קרן הריט האמריקאית CIM Commercial גייסה בבורסה בתל אביב 798 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנפקות אג"ח

היקף גיוסי החוב הסתכם השנה בכ-67 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 5% לעומת שנת 2016. מיליארד שקל. סכום של כ-39.5 מיליארד שקל גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות בעוד סכום של 27.4 מיליארד שקל גויס במסגרת הרחבת סדרות קיימות. במהלך השנה החולפת 6 חברות הנפיקו אג"ח להמרה בהיקף של כ-574 מיליון שקל. מתוך סכום זה כ-246 מיליון שקל גויס על ידי חברת חלל תקשורת.

חברות הנדל"ן הזרות גייסו כ-7.3 מיליארד שקל ב-29 סדרות שונות. כ-5 מיליארד שקל מתוך סכום זה (17 סדרות) גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות. במהלך 2017 נרשמו 6 הנפקות בבורסה של ניירות ערך מסחריים לתקופה של שנה ובהיקף של כ-725 מיליון שקל.

בנקים

בענף הבנקים גייסו החברות כ-9.5 מיליארד שקל: כ-2.2 מיליארד שקל גויסו באמצעות הנפקה של כתבי התחייבות נדחים מסוג COCO. מתוך כלל הסכום שגויס על ידי הבנקים, כ-6.1 מיליארד שקל על ידי הנפקה של סדרות חדשות וכ-3.4 מיליארד שקל נוספים על ידי הרחבה של סדרות קיימות.

איכות המגייסים

מרבית הגיוסים בוצעו השנה על ידי חברות בעלות דירוג אשראי גבוה, בדומה למגנה בשנים האחרונות. היקף של 9% מהגיוסים, שהם 6.2 מיליארד שקל, גויסו על ידי בנק מזרחי טפחות, כ-21 מיליארד שקל גויסו באמצעות חברות בדירוג AA, כמו חברת חשמל, עזריאלי, חשראמקו, מגדל ביטוח וחברת הנדל"ן הזרה זדה זרסאי. כ-27 מיליארד שקל גויסו על די חברות מקבוצת דירוג A, המהווים 40% מהיקף גיוסי החוב. מנגד, בשנה החולפת נשרמה עלייה של 82% בהיקף הגיוסים של חברות ללא דירוג.

פעילות החתמים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי.