האיש השמן והאיש הרזה? בתקופת נתניהו המגזר הציבורי צמח ל-55% מהמגזר העסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו רושם שיא שלילי ביחס שבין מספר העובדים במגזר העסקי ובמגזר הציבורי, כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר. מהבדיקה עולה כי בתקופת הכהונה השלישית של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, בשנים 2013-2014, שיעור המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על 55%, דהיינו, אחד מכל שלושה עובדים במשק הוא עובד המגזר הציבורי. מבדיקת האיגוד עולה כי מדובר בשיעור הגבוה ביותר שנרשם תחת כהונתם של ראשי הממשלה השונים ב- 15 השנים האחרונות.
השיעור הנמוך ביותר שנמדד עמד על 42%, בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה (1996-1998) ובתקופת אהוד אולמרט (2006-2008). משנת 2009 ועד לכהונתו השנייה של נתניהו הגידול בשיעור חלקו של המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על אחוזים בודדים, אולם בתקופות כהונתו השנייה והשלישית של נתניהו נרשמה קפיצה דרמטית באחוזי השיעור, ל- 46% ו- 55% בהתאמה.
מהבדיקה עולה עוד כי השיעור הנמוך ביותר של המגזר הציבורי מכלל המועסקים במשק היה בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו ועמד על 29%, ואילו בתקופת כהונתו השלישית של נתניהו כראש ממשלה השיעור היה הגבוה ביותר מבין התקופות הנסקרות ועמד על 35%. בתקופות שאר ראשי הממשלה שנסקרו השיעור היה דומה ועמד על כ- 30%.
מהנתונים עולה בנוסף כי החל משנת 2009 ועד לשנת 2014 , רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה (פרט לשנת 2012, בה נוספו כל החיילים למדידה). מדובר בגידול של עשרות אלפי עובדים מדי שנה. כך בשנת 2013 נרשם גידול של כ- 50 אלף עובדים ובשנת 2014 נרשם גידול של כ- 45.5 אלף מועסקים.
- למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי
- ביקורת על הנגיד: "מדיר את הגופים החוץ-בנקאיים דרך הלוואות יקרות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על כן, באיגוד לשכות המסחר מציעים לכלול במסגרת המשא ומתן בין האוצר להסתדרות על הסכם השכר, מהלך דרמטי לשינוי מגמת הגידול המתמיד של העובדים במגזר הציבורי, המבוסס על שני עקרונות:
העיקרון הראשון, קביעת קריטריון חד על פיו במשך חמש שנים כנגד שני עובדים הפורשים מרצונם ייקלט עובד אחד. לא מדובר בתוכנית לעידוד פרישה הכרוכה בהוצאות תקציביות אלא בפרישה טבעית של עובדים, בין אם יציאה לפנסיה ובין אם מבחירה מרצונו החופשי של העובד.
העיקרון השני, קביעת ניידות פנימית לרוחב כל המגזר הציבורי. מדובר במתן אפשרות שהעובדים במגזר הציבורי כולו, בכלל זה: שירות המדינה, רשויות מקומיות, חברות בבעלות המדינה, יוכלו מרצונם ועל פי הצורך לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, תוך הבטחה שהזכויות שהם צברו לאורך השנים לא תפגענה.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "אם שר האוצר וממשלת ישראל לא יתנערו משלוותם ויבינו כי זהו אחד האיומים המבניים המסוכנים ביותר לעתיד הכלכלה, אנו נחזה בשנים הקרובות בצמיחה שלילית. כמדי שנה, חוזרים על הריטואל הקבוע של דיונים על העלאות שכר ומתחמקים מלעסוק בביצוע שינוי מבני".
"מבנה כוח האדם במגזר הציבורי מתפתח באופן מעוות והוא גדל בהתמדה הרבה יותר מאשר המגזר העסקי. מדובר במגמה מסוכנת שעלולה להטיל עול כבד מנשוא על המגזר העסקי, שתצמצם מאד את המשאבים העומדים לרשות המדינה, בתחומי פעילות שאינם נוגעים ישירות לתשלומי שכר".
- 7.עמי 02/11/2015 14:13הגב לתגובה זוב2012 נוספו כל החיילים...למגזר הציבורי. זאת אומרת שלולא זאת האחוזים היו קטנים יותר... חייל זה כמו עובד ציבור ומדובר במאות אלפים...
- 6.אלי 01/11/2015 15:08הגב לתגובה זוהעובדים הסוצילים השוטרים ועוד, במקומם יש להגדיל את מספר עובדי הקבלן להביא עובדים זרים ועוד ואז יבוא לציון גואל.
- 5.007 01/11/2015 12:42הגב לתגובה זולמי ששכח את העיקר - סוף-סוף חל שיפור בטיב חלק מהשרותים לאזרח הניתנים ע"י המגזר הציבורי בניגוד לעבר הלא רחוק.
- 4.אנחנו בכיוון.חחי+המגזר הציבורי=קטסטרופה (ל"ת)יוון 01/11/2015 12:41הגב לתגובה זו
- 3.ברצלונה 01/11/2015 12:33הגב לתגובה זואוריאל לין הוא ארכיטקט כלכלי שדואג שהשקל יהיה חזק - הייבוא יהיה זול - והייצוא שילך לעזאזל מציע למנות אותו כשר אוצר בארץ הכוזרים
- 2.בולשיט כלכלי !!! 01/11/2015 12:10הגב לתגובה זוכלומר האבטלה היום ללא המשרות הללו היתה עומדת על 17% זה בסופו של דבר יתפוצץ, שהרי זה כמו בעל מכולת שמגדיל את ההוצאות ללא גידול בסך המכירות וברווח וחי מהמלאים של עצמו . כמה אפשר לנפח את מחירי הנדלן ? ???
- 1.סכנה ממשית!!!! לאיש שאמר שירזה את האיש השמן (ל"ת)ככ 01/11/2015 11:59הגב לתגובה זו

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות
אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים
המרכזיים הירידות גם מתמתנות, מדד הבנקים בירידה של 0.1%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא
שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב
לכם לדעת
השוק עלה אתמול על
חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך
פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.