פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי

אחרי הביקורת שנשמעה כלפי בנק ישראל על כך שהוא מאפשר הלוואות מוזלות לבנקים ולא למקורות מימון אחרים, בנק ישראל הפנים והודיע כי יאפשר הלוואות מוזלות גם למקורות מימיון חוץ בנקאיים
רוי שיינמן | (4)

בנק ישראל הפנים את הביקורת - אחרי שיצא בתוכנית הלוואות מוניטריות שמטרתה לעזור לעסקים קטנים, אך רק דרך הבנקים, נשמעה נגדו ביקורת, בין היתר על ידי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, על כך שבנק ישראל מדיר את הגופים החוץ בנקאיים: "קיפחתם את חברות האשראי החוץ בנקאי בחלוקת מקורות דווקא בשעה שחשיבותם לעסקים היא קריטית".

לפי התכנית המקורית של בנק ישראל, הבנקים יוכלו לגייס הון ישירות מבנק ישראל בריבית מופחתת של 3.25% ולהעמיד כסף זה כהלוואות לעסקים קטנים בריבית מקסימאלית של 6.25% לכל היותר.

התכנית החדשה

בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת בו דנו בנושא, התקבלה ההחלטה לאפשר את ההלוואות המוזלות גם למקורות המימון החוץ בנקאיים. במסגרת החלטה שהתקבלה, ספק האשראי – בנקאי או חוץ-בנקאי, יעמיד בטוחה לבנק ישראל ויקבל ממנו מימון מוזל כנגד העמדת הלוואה מוזלת לעסק קטן או זעיר. הצעד יסייע לעסק בקצה להצליח לשמור על שרידותו גם כשהמלחמה תסתיים.

נציגי בנק ישראל ציינו בוועדה כי לפי הנתונים שבידיהם, טרם המלחמה העסקים הקטנים הטובים ביותר קיבלו הלוואה בריבית של פריים פלוס 1.5%, ובתכנית שבנה בנק ישראל העסק הקטן והזעיר יקבל הלוואה בריבית של פריים בלבד. 

בהתייחס לטענות שעלו נגדם, נציגי בנק ישראל ציינו כי התכנית שנבנתה היא נייטראלית, כל הניתן, מבחינת התרומה או הפגיעה שלו בספקי האשראי. ספקי האשראי בתוכנית משמשים כמתווכים פיננסים שמעמידים אשראי בלבד. הם הדגישו כי אין בכוונתם לתמוך או לסייע לספק אשראי ספציפי בין בנק ובין גוף חוץ בנקאי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 05/12/2023 17:01
    הגב לתגובה זו
    בעצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
  • גיא 06/12/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    המדינה חייבת בטרליון שקלים פנסיות לפנסיונים ציבוריים. שזה סכום פי 170 תקציב מדינה לשנה!
  • המגיב 05/12/2023 18:51
    הגב לתגובה זו
    בפרזיטים עם הכיפות
  • החרדים עם הפנסיות התקצביות שודדים את הקופה הציבורית (ל"ת)
    צודק 05/12/2023 18:47
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים


רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה

ליאור דנקנר |

אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים. 

מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.


למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.


הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.


המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.