פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי

אחרי הביקורת שנשמעה כלפי בנק ישראל על כך שהוא מאפשר הלוואות מוזלות לבנקים ולא למקורות מימון אחרים, בנק ישראל הפנים והודיע כי יאפשר הלוואות מוזלות גם למקורות מימיון חוץ בנקאיים
רוי שיינמן | (4)

בנק ישראל הפנים את הביקורת - אחרי שיצא בתוכנית הלוואות מוניטריות שמטרתה לעזור לעסקים קטנים, אך רק דרך הבנקים, נשמעה נגדו ביקורת, בין היתר על ידי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, על כך שבנק ישראל מדיר את הגופים החוץ בנקאיים: "קיפחתם את חברות האשראי החוץ בנקאי בחלוקת מקורות דווקא בשעה שחשיבותם לעסקים היא קריטית".

לפי התכנית המקורית של בנק ישראל, הבנקים יוכלו לגייס הון ישירות מבנק ישראל בריבית מופחתת של 3.25% ולהעמיד כסף זה כהלוואות לעסקים קטנים בריבית מקסימאלית של 6.25% לכל היותר.

התכנית החדשה

בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת בו דנו בנושא, התקבלה ההחלטה לאפשר את ההלוואות המוזלות גם למקורות המימון החוץ בנקאיים. במסגרת החלטה שהתקבלה, ספק האשראי – בנקאי או חוץ-בנקאי, יעמיד בטוחה לבנק ישראל ויקבל ממנו מימון מוזל כנגד העמדת הלוואה מוזלת לעסק קטן או זעיר. הצעד יסייע לעסק בקצה להצליח לשמור על שרידותו גם כשהמלחמה תסתיים.

נציגי בנק ישראל ציינו בוועדה כי לפי הנתונים שבידיהם, טרם המלחמה העסקים הקטנים הטובים ביותר קיבלו הלוואה בריבית של פריים פלוס 1.5%, ובתכנית שבנה בנק ישראל העסק הקטן והזעיר יקבל הלוואה בריבית של פריים בלבד. 

בהתייחס לטענות שעלו נגדם, נציגי בנק ישראל ציינו כי התכנית שנבנתה היא נייטראלית, כל הניתן, מבחינת התרומה או הפגיעה שלו בספקי האשראי. ספקי האשראי בתוכנית משמשים כמתווכים פיננסים שמעמידים אשראי בלבד. הם הדגישו כי אין בכוונתם לתמוך או לסייע לספק אשראי ספציפי בין בנק ובין גוף חוץ בנקאי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 05/12/2023 17:01
    הגב לתגובה זו
    בעצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
  • גיא 06/12/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    המדינה חייבת בטרליון שקלים פנסיות לפנסיונים ציבוריים. שזה סכום פי 170 תקציב מדינה לשנה!
  • המגיב 05/12/2023 18:51
    הגב לתגובה זו
    בפרזיטים עם הכיפות
  • החרדים עם הפנסיות התקצביות שודדים את הקופה הציבורית (ל"ת)
    צודק 05/12/2023 18:47
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.