פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי

אחרי הביקורת שנשמעה כלפי בנק ישראל על כך שהוא מאפשר הלוואות מוזלות לבנקים ולא למקורות מימון אחרים, בנק ישראל הפנים והודיע כי יאפשר הלוואות מוזלות גם למקורות מימיון חוץ בנקאיים
רוי שיינמן | (4)

בנק ישראל הפנים את הביקורת - אחרי שיצא בתוכנית הלוואות מוניטריות שמטרתה לעזור לעסקים קטנים, אך רק דרך הבנקים, נשמעה נגדו ביקורת, בין היתר על ידי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, על כך שבנק ישראל מדיר את הגופים החוץ בנקאיים: "קיפחתם את חברות האשראי החוץ בנקאי בחלוקת מקורות דווקא בשעה שחשיבותם לעסקים היא קריטית".

לפי התכנית המקורית של בנק ישראל, הבנקים יוכלו לגייס הון ישירות מבנק ישראל בריבית מופחתת של 3.25% ולהעמיד כסף זה כהלוואות לעסקים קטנים בריבית מקסימאלית של 6.25% לכל היותר.

התכנית החדשה

בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת בו דנו בנושא, התקבלה ההחלטה לאפשר את ההלוואות המוזלות גם למקורות המימון החוץ בנקאיים. במסגרת החלטה שהתקבלה, ספק האשראי – בנקאי או חוץ-בנקאי, יעמיד בטוחה לבנק ישראל ויקבל ממנו מימון מוזל כנגד העמדת הלוואה מוזלת לעסק קטן או זעיר. הצעד יסייע לעסק בקצה להצליח לשמור על שרידותו גם כשהמלחמה תסתיים.

נציגי בנק ישראל ציינו בוועדה כי לפי הנתונים שבידיהם, טרם המלחמה העסקים הקטנים הטובים ביותר קיבלו הלוואה בריבית של פריים פלוס 1.5%, ובתכנית שבנה בנק ישראל העסק הקטן והזעיר יקבל הלוואה בריבית של פריים בלבד. 

בהתייחס לטענות שעלו נגדם, נציגי בנק ישראל ציינו כי התכנית שנבנתה היא נייטראלית, כל הניתן, מבחינת התרומה או הפגיעה שלו בספקי האשראי. ספקי האשראי בתוכנית משמשים כמתווכים פיננסים שמעמידים אשראי בלבד. הם הדגישו כי אין בכוונתם לתמוך או לסייע לספק אשראי ספציפי בין בנק ובין גוף חוץ בנקאי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 05/12/2023 17:01
    הגב לתגובה זו
    בעצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
  • גיא 06/12/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    המדינה חייבת בטרליון שקלים פנסיות לפנסיונים ציבוריים. שזה סכום פי 170 תקציב מדינה לשנה!
  • המגיב 05/12/2023 18:51
    הגב לתגובה זו
    בפרזיטים עם הכיפות
  • החרדים עם הפנסיות התקצביות שודדים את הקופה הציבורית (ל"ת)
    צודק 05/12/2023 18:47
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: