"במקרה של פולקסווגן - הציבור דורש דם", כיצד החברה יכולה לצאת מהמשבר הענק?

רוני רימון, מומחה בניהול משברים מתייחס, לפולקסווגן ולפעולות שעליה לעשות כדי לצאת מהמשבר

גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה רוני רימון

חברת פולקסווגן חווה בימים אלו את אחד המשברים הקשים בתולדותיה, אם לא הקשה שבהם. פרשת המרמה של החברה, שזכתה לשם "דיזלגייט", מסרבת לרדת מהכותרות, לאחר שהתגלה כי פולקסווגן השתילה במכוניותיה, במשך שנים רבות, תכנה המפחיתה את כמות המזהמים במכוניות – לצורך רמאות, פשוטו כמשמעו, במבחני זיהום האוויר.

 

אמנם מנכ"ל החברה כבר התפטר, והמניה צנחה בכ-40%, אך נראה כי הסיפור ימשיך לתפוס כותרות ברחבי העולם, והסוף עוד רחוק. הערכות שונות מדברות על קנסות של כ-18 מיליארד דולר (בארה"ב בלבד), הורדת דירוג, ובעיקר - הפגיעה הקשה במותג:  פולקסווגן, אשר היה סמל למקצועיות ואמינות – הן כחברת רכבים, והן כמותג גרמני, תיאלץ לשקם את תדמיתה העולמית, לאחר  פגיעה כה קשה, עד כדי כך שיש המעריכים שהמותג "made in Germay" כולו עשוי להפגע, ובוודאי המותג 'W'.

 

בשיחה עם רוני רימון, מומחה בניהול משברים שותף במשרד יעוץ התקשורת "רימון, כהן ושינקמן" ניסינו להבין עד כמה גדול המשבר הנוכחי בחברה, האם תוכל אי פעם לצאת ממנו, ובעיקר – מה עליה לעשות כעת:

 

רוני, עד כמה חמור המשבר הנוכחי בחברת פולקסווגן?

"מדובר באחת הבעיות היותר רציניות בתחום ניהול המשברים אי פעם. מרבית המשברים הגדולים נבעו מתקלה, או מרשלנות. כאן מדובר בחשד להונאה מכוונת, ולא של דרג זוטר, אלא ברמת המנהלים הבכירים".

 

האם החברה תוכל לצאת ממנו, או שמא מדובר בכתם שלא ניתן למחיקה?

"מאחר ולא נהרגו אנשים, אלא מדובר "רק" באיכות הסביבה, ולאור האיכות הידועה של רכבי החברה, פולקסווגן עשויה לצאת מהמשבר, אך עליה לבצע את הפעולות הדרושות לשם כך".

  

אתה מכיר מקרים דומים שקרו לחברות והן יצאו ממשבר גדול, או מקרים בהן חברות נכשלו בכך? האם הסיפור דומה למקרה של חברת סלקום ב-1995, אז השקיעה החברה החדשה כסף ומאמצים רבים כדי לטפל בבעיה ענקית, כדי לשמר את המותג החדש?

"המקרה של סלקום הוא מקרה קלאסי של חברה שהבינה שהדרך היחידה להציל את עצמה היא דרך הנדיבות. החברה לא חסכה באמצעים ובמאמצים לרצות את לקוחותיה, החליפה את הדרוש החלפה – ויצאה מהמשבר כחברה שתעשה הכל למען לקוחותיה. הציבור מוכן לקבל תקלות כחלק מהחיים, אבל הוא רוצה שהטיפול בהן יהיה נדיב, אחראי, מהיר  וללא היסוס מצד החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"לעומת זאת, חברת רמדיה נמחקה בישראל, בשל תוצאותיו הטרגיות של האסון שקרה לתינוקות. אף אחד לא יאכיל את ילדיו ממוצרי חברה שהרגו תינוקות או גרמו להם נזק בלתי הפיך".

 

איך על חברה כמו פולקספווגן לפעול כעת?

"כאשר מתגלה תקלה במוצר – הציבור מצפה מהחברה לגלות נדיבות כלפי הלקוחות: ככל שהחברה נדיבה יותר, אינה מתחכמת, וממהרת לפצות את הלקוחות – כך הציבור יעריך אותה ויסלח לה מהר יותר. לעיתים אף יעריך את אותה חברה דווקא משום שטיפלה כיאות בתקלה. במקרה הנוכחי, מפני שאין מדובר בתקלה , אלא במהלך יזום על ידי החברה – נדיבות היא צעד הכרחי, אך לא מספיק".

 

וברמת המיקרו? מה עליה לעשות?

 "כמו שאמרתי, החברה חייבת לגלות נדיבות כלפי קהל לקוחותיה: אלה שרכשו את הרכבים המדוברים, וגם אלה שהם לקוחות החברה בעלי רכבים מסוגים אחרים. כל לקוח של פולקסווגן בעולם חייב לקהל משהו – כמו טיפול חינם, הארכת האחריות וכו'. בנוסף, התפטרות המנכ"ל אינה מספיקה לדעתי. כדי לבצע את ההונאה המיוחסת לפולקסווגן היו חייבים להיות מעורבים עוד עובדים בכירים של החברה. דעת הקהל בזמנים כאלה דורשת "דם" – ועל החברה לספק לה את תאוות הנקם".

 

"פרט לכך, על החברה להכריז על הקמת גוף ביקורת ופיקוח חיצוני לחברה (ובאמת להקים גוף כזה), שבראשו יעמוד אדם בעל שיעור קומה ואמינות רבה, אדם ידוע שיבקר ויבדוק את רכבי החברה המשווקים ולתת להם מעין חותמת כשרות".

 

ומבחינת פעולות שפונות לציבור עצמו?

"תשדירים שישודרו בטלוויזיה וברשתות החברתיות יכולים מאוד לעזור. בתשדירים הללו יש להתייחס לאירועים - לא לטאטא אותם, להפך - לקחת אחריות, ולומר בפשטות: 'אף אחד בפולקסווגן לא יעז יותר שלא לתת לך את הרכב המושלם, וכו'. זאת ועוד, פעולה מומלצת נוספת היא לקחת פרזנטור, מעין "כוכב עליון" שייצג את החברה על מסריה. דמות אידיאלית יכולה להיות הנשיא לשעבר ביל קלינטון, שמשלב שני אלמנטים: הוא דמות אהודה באופן מיוחד, וגם הוא נתפס בעבר בשקר".

 

באופן יותר כללי, אתה חושב שיש השלכות על המותג הגרמני (Made In Germany) כולו, או שהציבור מבין שמדובר בחברה בודדת? אולי כשמדובר במותג כה גדול הוא משליך על כל מותג אחר מאותה מדינה?

 

"תהיה השלכה מסויימת משום שהשם "מיוצר בגרמניה" היווה מקדם מכירות מצויין של איכות ושל אמינות. עם זאת, זה יהיה להערכתי בשוליים. קשה לי לראות מישהו לא קונה מכונת כביסה גרמנית בגלל פולקסווגן. אולי איש המכירות יצטרך להתאמץ יותר... אולי לתת הנחה גדולה יותר, לתקופה קצרה".

 

עד כמה קשה 'לקנות' את ציבור הלקוחות של החברה? האם בעזרת 'סוכריות' הציבור ישכח את שקרה, כי כולנו פרטים אינטרסנטים? הרי קשה לחשוב על אדם שלא יקנה פולקסווגן במחיר זול במיוחד בגלל שהחברה רימתה בנושא איכות סביבה...

"אתה צודק. בעיקר כשלא מדובר בתקלה מסכנת חיים, אלא בתקלה הקשורה לתחום איכות הסביבה "בלבד". מבחינת ה'סוכריות' – תלוי באיזה קהל מדובר. בישראל – האנשים נוטים לשכוח מהר, ונוטים גם לרוץ אחרי מחירים זולים. בישראל האיכות פחות חשובה ללקוחות, ובאופן כללי, חשוב יותר המחיר. נדמה לי שבארה"ב הציבור שומר יותר על עקרונות, ולכן יהיה קשה יותר למכור במחיר נמוך במיוחד, אבל בסוף היום – לחשבון הבנק יש השפעה חשובה מאד על ההחלטה של הצרכן".

 

האם פעולות חיוביות אחרות, כמו תרומה לקהילה או לאיכות הסביבה, לא תיתפסנה כניסיונות קיצוניים מדי לשיפור המותג, מה שיעשה פעולה הפוכה, והחברה תיתפס כצבועה?

 "בטווח הקצר לא הייתי מציע פעולות למען איכות הסביבה וכו' – זה נראה לא אמיתי, צבוע ואינטרסנטי. כעבור שנתיים – כן, זה יכול חלק מתהליך לשיקום תדמית החברה".

 

לסיכום, כיועץ תקשורת, אתה מזהה כאן דווקא הזדמנות יוצאת דופן לשיפור המותג, אפילו מעבר למה שהיה טרם המשבר?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 06/10/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
    יש לכם ספק ...... כנראה שמקורבים לצמרת השלטון או בכירים גם בשלטון קיבלו שוחד מ סימנס תראו אך כולם שותקים בצמרת המדינה גם במקרא של פואד השר הבכיר לשעבר ש ניתפש עם כספות מלאות מזומנים בדולרים השרים וחברי הכנסת שותקים ****אולי בגלל שהם מקווים גם לקבל
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: