סקייליין רכשה מלון בקליבלנד ב-78 מיליון שקל

לירן סהר | (2)

חברת סקייליין, הנמצאת בשליטת חברת מישורים -0.19% , מדווחת היום (ד') כי חתמה על עסקה לרכישת מלוא זכויות הבעלות בבית המלון היוקרתי 'רנסנס' במרכז העיר קליבלנד, במדינת אוהיו, ארה"ב. בגין רכישת המלון תישא החברה בעלות כוללת של כ-78 מיליון שקל (כ-20.5  מיליון דולר).

 

המלון הוקם בשנת 1918 בשם "The Cleveland Hotel" וב-20 השנים האחרונות מנוהל ע"י רשת מריוט תחת המותג 'רנסנס'. הוא בנוי בשטח כולל של כ-81,000 מ"ר, וכולל 491 חדרים, 34 אולמות כנסים וחניון המכיל 304 מקומות חניה. המלון ממוקם בכיכר המרכזית Public Square הנמצאת בימים אלו בהליכי בניה ושדרוג בהשקעה של 121.6 מיליון שקל (כ- 32 מיליון דולר). כמו-כן, המלון הינו חלק מקומפלקס מרכזי בקליבלנד שכולל קניון מקורה, מלון 'ריץ', תחנת רכבת ובניין הקזינו הראשון באוהיו שנפתח לפני שנה בהשקעה של 2.85 מיליארד שקל (כ- 750 מיליון דולר).

 

בשלהי 2011 רכשה סקייליין בעיר את הקניון המקורה הראשון בארה"ב שנבנה ע"י רוקפלר, כמו גם את מלון 'הייאט ריג'נסי' היוקרתי בן 300 החדרים. מאז החברה הצליחה לחמש את הכנסותיו השנתיות (נטו) של מלון 'הייאט רג'ינסי' העומדות כיום על 13.3 מיליון שקל בשנה (כ-3.5 מיליון דולר).

 

"מדובר באחד הנכסים המעניינים שרכשנו בשנים האחרונות", אמר גיל בלוטרייך יו"ר סקייליין, "העסקה כוללת את החניון, שהוא כשלעצמו בעל שווי משמעותי, ולכן סקייליין ביצעה עסקה במחיר הזדמנותי. סקייליין הוכיחה כי יש לה ניסיון מוצלח ברכישה ושדרוג של מלונות יוקרה (קינג אדוארד בטורונטו, מלון דירהסט באונטריו, הייאט ריג'נסי במרכז קליבלנד), ובכוונת החברה לנצל את הידע הנצבר, להשביח, לשפר ולמכור חלקים מהנכס כדי להחזיר לעצמה את ההשקעה, ולהמשיך וליהנות מהתשואה השוטפת".

 

קליבלנד דאון טאון נמצאת בתנופה בשנים האחרונות ונהנית מריכוז גבוה של מרכזים רפואיים גדולים וחברות היי טק. התפוסה של דירות למגורים בעיר עומדת על כ- 98%. בשנים האחרונות נפתחו במרכז קליבלנד 3 בתי מלון חדשים, ו- 3 בתי מלון נוספים נמצאים בהליכי תכנון ובניה.

 

במאי האחרון דיווחה החברה על עסקה למכירת קרקעות בבלו מאונטיין, במסגרתה מכרה החברה 65 מגרשים בהיקף של כ-25 מיליון שקל (כ- 7.9 מיליון דולר קנדי). בנוסף, דיווחה החברה על מימוש ראשון בתחום המלונאות בקנדה, עם מכירת אחזקותיה במלון הדירות קוסמופוליטן בטורונטו תמורת כ- 42 מיליון שקל, שווי הגבוה בכ- 46% מעלות הנכסים המשוערכת בספרי החברה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כבר כדאי רשת דיסקוטקים בטהרן... (ל"ת)
    Mistake on the lake 02/07/2015 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 01/07/2015 20:28
    הגב לתגובה זו
    https://stocker.co.il/profile/1630-comp561
DSIT  (אתר החברה)DSIT (אתר החברה)

חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה

רן קידר |
נושאים בכתבה IPO רפאל

חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה. 

DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.

רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.

נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

דוראל אנרגיה מזנקת 6.4%, ניו מד ב-2.8% - עליות במדדים

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה של 0.7% בת״א 35 בעוד ת״א 90 נסחר ביציבות סביב שערי הפתיחה. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.


התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.9%   והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. 1.39%   ושל Shell PLC 0.78%  , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027


זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח


אלביט מערכות אלביט מערכות 3.75%   עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -2.14%   יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.


הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.