אחרי כל הדרמה: בנק ישראל בוחר שלא להפחית את הריבית
בנק ישראל, שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג, הודיע היום על גובה הריבית לחודש אפריל - תישאר בגובה של 0.1%. מרבית האנליסטים המקומיים צדקו כשהעריכו שהנגידה תשאיר את הריבית על כנה, אך סקירה פנימית של בנק HSBC הטיסה את השוק מעלה מיום חמישי בעקבות הערכה שהריבית תופחת ובנוסף תושק תוכנית להרחבה כמותית.
המומנטום החיובי שיצר HSBC (המעו"ף עלה ב-1.4% ביום חמישי וב-1.3% אתמול) היה לשווא כיוון שבנק ישראל החליט כאמור שלא להפחית את הריבית ולא להשיק תוכנית הרחבה כמותית. תגובת השוק - מסכים אדומים.
תגובה דרמטית יותר נרשמת בשוק המט"ח: הדולר צולל 1.2% ונסחר סביב רמה של 3.97 שקלים. לפני כן בשעה 15:30 נקבע השער היציג ברמה של 4.0180 שקלים - ירידה של 0.86%.
חברי הוועדה המוניטארית מסבירים את ההחלטה להשאיר את הריבית בכך ש"מאז הדיון המוניטרי שהתקיים בחודש שעבר ועד עכשיו נחלש השקל מול הדולר ב-5% והתחזק ב-1% מול האירו. מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נחלש השקל ב-1.9%. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 2.1%".
- איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורמים עיקריים נוספים שהשפיעו על החלטת בנק ישראל:
1 - על פי ממוצע תחזיות החזאים ב-12 החודשים הבאים צפויה האינפלציה לחזור אל תוך תחום היעד, לסביבת גבול תחתון; האינפלציה הצפויה על פי הריביות הפנימיות של הבנקים עודנה מתחת ליעד.
2 - מסתמנת חולשה מסוימת ביצוא: המדד המשולב עלה בפברואר ב-0.2%, ונתונים ראשוניים של סקר החברות מצביעים על המשך צמיחה בקצב המתון שאפיין אותה בשנה שעברה.
3 - נמשכת עליית מחירי הדירות, היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, ובינואר נרשם גידול בחלקם של המשקיעים בסך העסקאות.
תגובות בשוק
אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות: "בנק ישראל הפגין את עצמאותו ובחר להותיר את הריבית על כנה, למרות שהשווקים וחלק מהמשקיעים פיתחו לעצמם ציפיות לגבי הפחתת הריבית לטריטוריה שלילית והתחלה של תכנית הרחבה כמותית. האפשרויות הנ"ל עדיין עומדות לרשות הבנק ובמידת הצורך אחת או יותר מהן יופעלו. מדיניות הבנק בעתיד הקרוב תקבע על פי ההתפתחויות בשוק המט"ח. במידה והשקל יחזור למגמת התחזקות אל מול סל המטבעות, ייתכן בהחלט שבנק ישראל יפחית את הריבית פעם נוספת ו/או יודיע על תכנית הרחבה כמותית".
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
יונתן כץ מלידר שוקי הון: "בנק ישראל החליט להמתין עם הורדת ריבית נוספת בשלב זה. עדיין סביר להניח שבמהלך רבעון ב' בנק ישראל ייאלץ לבצע מהלך מוניטארי יותר אגרסיבי, כולל הורדת ריבית ואולי סוג של הרחבה כמותית זאת כדי לבלום את מגמת הייסוף בשקל (מול סל המטבעות) ולהביא את סביבת האינפלציה אל תחום היעד של בנק ישראל. כרגע סביבת האינפלציה נמצאת רחוקה מיעד האינפלציה (למעשה למעט עלייה במחירי השכירות כל יתר סעיפי המדד הראשיים נמצאים בירידה), וכוחות המאקרו ימשיכו לפעול להתחזקות השקל. סביר להניח שעד החלטת הריבית הבאה הייסוף בשקל ילך ויתחזק. בנק ישראל יצטרך להילחם במלחמת המטבעות הגלובלית".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1%. להערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל, הריבית תישאר ללא שינוי עד לסוף שנת 2015 ושיעור האינפלציה בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון הראשון של 2016) יעמוד על 1.1%. הבנק ימתין לפחות לפרסום מדדי המחירים הקרובים שצפויים להיות חיוביים (במיוחד מדד אפריל שהיה מאוד נמוך אשתקד) לפני שיחליט על שינוי במדיניותו".
אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים תמיר פישמן: "בנק ישראל לא שינה את הריבית ממקום של המתנה. חודש לאחר הורדת הריבית האחרונה ולאחר ששער החליפין מול הדולר הגיע אל מעל 4 שקלים, החליט הבנק להמתין ולראות נתונים נוספים במשק, ובעיקר צמיחה, תעסוקה ומדדים שצפויים להיות גבוהים יותר. ההחלטה היום מרמזת על מגמה ברורה בה בנק ישראל מוכן ומזומן לנקוט בכל צעד שנדרש להחלשת המטבע אל מול סל המטבעות. אנו מאמינים כי המסר החשוב של בנק ישראל ישמר וכי בנק ישראל ימשיך להגן במידת הצורך באמצעות הריבית וההרחבה הכמותית על מניעת התחזקות השקל אל מול סל המטבעות ולא רק אל מול הדולר".
חטיבת המחקר של הבנק עדכנה התחזית לצמיחה ולאבטלה ולפי התחזית המעודכנת; התוצר צפוי לצמוח ב-3.2% ב-2015 וב-3.5% ב-2016. שיעור האבטלה עודכן חזק כלפי מטה ל-5.5% ול-5.3% בשנים 2015 ו-2016 בהתאמה.
בנק ישראל מוביל מאז אוגוסט 2014 קו של הפחתת ריבית מרמה של 0.75% ל-0.1% בשלוש הפחתות ריבית דרמטיות. לריבית הנמוכה מספר השפעות על הכלכלה: 1 - תמיכה בביקוש לדירות; 2 - עלייה במחירי האג"ח הממשלתיות; 3- זינוק חד בבורסה (המשקיעים מגדילים סיכון); 4 - הדולר זינק וחצה את רף ה-4 שקלים.
בניגוד לתחזית HSBC: בנק ישראל משאיר את הריבית על 0.1%; זה הסוף לראלי?
דריכות שיא: זה הקטע בהודעת הריבית היום - שפשוט אסור לכם לפספס
- 15.בנק ישראל גרם לבועת הנדל"ן בריבית הנמוכה (ל"ת)עוז 25/03/2015 07:45הגב לתגובה זו
- 14.הכסף יהיה זול הלאה 24/03/2015 05:15הגב לתגובה זוכסף נהייה זבל ויש אותו בטונות.אקזיטים שמקזיטים.רמת חיים מטורפת.אין יוקר מחייה בכלל.יין תירוש 5שח.קונים דירות לנכדים ונינים.קונים מניות לילדים ולשכנה היפה.בתי מלון וקניונים ונתבג וחניונים הומי אדם.
- 13.פירומנית מטורפת 23/03/2015 18:49הגב לתגובה זוומעמד הבייניים
- 12.ררר 23/03/2015 18:33הגב לתגובה זוהמדוייקת" וכו'....אתם עושים את הדרמה ואחרי זה מתלוננים?
- 11.לא לסמוך על אנליסטים (ל"ת)הם מנחשים 23/03/2015 17:19הגב לתגובה זו
- 10.לירן 23/03/2015 16:55הגב לתגובה זוכאשר הריבית כבר כמעט אפסית עוד להורידjQuery20305397999165579677_1427120750218 כאילו שהנדלן לא רתח מספיק מכאן רק להעלות להוריד את הנדלן מהגז הוא רתח די והותר
- 9.יצוגית עכשיו 23/03/2015 16:39הגב לתגובה זומי יתבע אותם? נמאס כבר מכול ההייפ של גורמים אינטרסנטים
- 8.איש מימון 23/03/2015 16:37הגב לתגובה זוהרוב המוחלט של הקונים בודק, מה יוצא לי יותר יקר? החזר חודשי על משכנתא או על דירה? ברגע שהמשכנתא תיפרס רק ל 15 שנה במקום 25-30 , הוא יגלה שמשכנתא יוצאת יותר יקרה ויחליט לא לקנות. זה נורא פשוט. גם משקיע שחושב לקנות מבין שהשכירות שיקבל כבר לא תכסה את המשכנתא שהוא משלם ולכן גם חלק מהמשקיעים יעדיפו לא לקנות. ככה הביקוש בשוק יירגע והמוכרים יאלצו להתחיל להוריד מחירים...
- חן 23/03/2015 20:09הגב לתגובה זוהשכירות תעלה?
- 7.להגדיל בשקל? 23/03/2015 16:36הגב לתגובה זובדבר אחד אתם ממש טובים, בלהסביר לנו למה הצפיות / תחזיות שלכם לא התממשו..
- 6.שירי 23/03/2015 16:20הגב לתגובה זואין מקום אחר היא לא פתרה כלום האנליסטים צדקו פליק קטן והכל ממשיך כרגיל יד רק את הבורסה
- 5.היה צפוי. no news, good news (ל"ת)ehudhl 23/03/2015 16:18הגב לתגובה זו
- 4.יומיים של מתח יצרתם ועכשיו בהתאם לציפיות (ל"ת)HAKY1 23/03/2015 16:18הגב לתגובה זו
- 3.אג"ח מדינה יעלו מיד (ל"ת)דני 23/03/2015 16:13הגב לתגובה זו
- 2.אין הרחבה ואין בטיח (ל"ת)אז עבדו על כולם 23/03/2015 16:11הגב לתגובה זו
- 1.גאון 23/03/2015 15:29הגב לתגובה זוהחגיגה נגמרה.
- נמאסת (ל"ת)עמית 23/03/2015 18:41הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
