אחרי כל הדרמה: בנק ישראל בוחר שלא להפחית את הריבית
בנק ישראל, שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג, הודיע היום על גובה הריבית לחודש אפריל - תישאר בגובה של 0.1%. מרבית האנליסטים המקומיים צדקו כשהעריכו שהנגידה תשאיר את הריבית על כנה, אך סקירה פנימית של בנק HSBC הטיסה את השוק מעלה מיום חמישי בעקבות הערכה שהריבית תופחת ובנוסף תושק תוכנית להרחבה כמותית.
המומנטום החיובי שיצר HSBC (המעו"ף עלה ב-1.4% ביום חמישי וב-1.3% אתמול) היה לשווא כיוון שבנק ישראל החליט כאמור שלא להפחית את הריבית ולא להשיק תוכנית הרחבה כמותית. תגובת השוק - מסכים אדומים.
תגובה דרמטית יותר נרשמת בשוק המט"ח: הדולר צולל 1.2% ונסחר סביב רמה של 3.97 שקלים. לפני כן בשעה 15:30 נקבע השער היציג ברמה של 4.0180 שקלים - ירידה של 0.86%.
חברי הוועדה המוניטארית מסבירים את ההחלטה להשאיר את הריבית בכך ש"מאז הדיון המוניטרי שהתקיים בחודש שעבר ועד עכשיו נחלש השקל מול הדולר ב-5% והתחזק ב-1% מול האירו. מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נחלש השקל ב-1.9%. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 2.1%".
- איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורמים עיקריים נוספים שהשפיעו על החלטת בנק ישראל:
1 - על פי ממוצע תחזיות החזאים ב-12 החודשים הבאים צפויה האינפלציה לחזור אל תוך תחום היעד, לסביבת גבול תחתון; האינפלציה הצפויה על פי הריביות הפנימיות של הבנקים עודנה מתחת ליעד.
2 - מסתמנת חולשה מסוימת ביצוא: המדד המשולב עלה בפברואר ב-0.2%, ונתונים ראשוניים של סקר החברות מצביעים על המשך צמיחה בקצב המתון שאפיין אותה בשנה שעברה.
3 - נמשכת עליית מחירי הדירות, היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, ובינואר נרשם גידול בחלקם של המשקיעים בסך העסקאות.
תגובות בשוק
אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות: "בנק ישראל הפגין את עצמאותו ובחר להותיר את הריבית על כנה, למרות שהשווקים וחלק מהמשקיעים פיתחו לעצמם ציפיות לגבי הפחתת הריבית לטריטוריה שלילית והתחלה של תכנית הרחבה כמותית. האפשרויות הנ"ל עדיין עומדות לרשות הבנק ובמידת הצורך אחת או יותר מהן יופעלו. מדיניות הבנק בעתיד הקרוב תקבע על פי ההתפתחויות בשוק המט"ח. במידה והשקל יחזור למגמת התחזקות אל מול סל המטבעות, ייתכן בהחלט שבנק ישראל יפחית את הריבית פעם נוספת ו/או יודיע על תכנית הרחבה כמותית".
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
יונתן כץ מלידר שוקי הון: "בנק ישראל החליט להמתין עם הורדת ריבית נוספת בשלב זה. עדיין סביר להניח שבמהלך רבעון ב' בנק ישראל ייאלץ לבצע מהלך מוניטארי יותר אגרסיבי, כולל הורדת ריבית ואולי סוג של הרחבה כמותית זאת כדי לבלום את מגמת הייסוף בשקל (מול סל המטבעות) ולהביא את סביבת האינפלציה אל תחום היעד של בנק ישראל. כרגע סביבת האינפלציה נמצאת רחוקה מיעד האינפלציה (למעשה למעט עלייה במחירי השכירות כל יתר סעיפי המדד הראשיים נמצאים בירידה), וכוחות המאקרו ימשיכו לפעול להתחזקות השקל. סביר להניח שעד החלטת הריבית הבאה הייסוף בשקל ילך ויתחזק. בנק ישראל יצטרך להילחם במלחמת המטבעות הגלובלית".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1%. להערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל, הריבית תישאר ללא שינוי עד לסוף שנת 2015 ושיעור האינפלציה בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון הראשון של 2016) יעמוד על 1.1%. הבנק ימתין לפחות לפרסום מדדי המחירים הקרובים שצפויים להיות חיוביים (במיוחד מדד אפריל שהיה מאוד נמוך אשתקד) לפני שיחליט על שינוי במדיניותו".
אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים תמיר פישמן: "בנק ישראל לא שינה את הריבית ממקום של המתנה. חודש לאחר הורדת הריבית האחרונה ולאחר ששער החליפין מול הדולר הגיע אל מעל 4 שקלים, החליט הבנק להמתין ולראות נתונים נוספים במשק, ובעיקר צמיחה, תעסוקה ומדדים שצפויים להיות גבוהים יותר. ההחלטה היום מרמזת על מגמה ברורה בה בנק ישראל מוכן ומזומן לנקוט בכל צעד שנדרש להחלשת המטבע אל מול סל המטבעות. אנו מאמינים כי המסר החשוב של בנק ישראל ישמר וכי בנק ישראל ימשיך להגן במידת הצורך באמצעות הריבית וההרחבה הכמותית על מניעת התחזקות השקל אל מול סל המטבעות ולא רק אל מול הדולר".
חטיבת המחקר של הבנק עדכנה התחזית לצמיחה ולאבטלה ולפי התחזית המעודכנת; התוצר צפוי לצמוח ב-3.2% ב-2015 וב-3.5% ב-2016. שיעור האבטלה עודכן חזק כלפי מטה ל-5.5% ול-5.3% בשנים 2015 ו-2016 בהתאמה.
בנק ישראל מוביל מאז אוגוסט 2014 קו של הפחתת ריבית מרמה של 0.75% ל-0.1% בשלוש הפחתות ריבית דרמטיות. לריבית הנמוכה מספר השפעות על הכלכלה: 1 - תמיכה בביקוש לדירות; 2 - עלייה במחירי האג"ח הממשלתיות; 3- זינוק חד בבורסה (המשקיעים מגדילים סיכון); 4 - הדולר זינק וחצה את רף ה-4 שקלים.
בניגוד לתחזית HSBC: בנק ישראל משאיר את הריבית על 0.1%; זה הסוף לראלי?
דריכות שיא: זה הקטע בהודעת הריבית היום - שפשוט אסור לכם לפספס
- 15.בנק ישראל גרם לבועת הנדל"ן בריבית הנמוכה (ל"ת)עוז 25/03/2015 07:45הגב לתגובה זו
- 14.הכסף יהיה זול הלאה 24/03/2015 05:15הגב לתגובה זוכסף נהייה זבל ויש אותו בטונות.אקזיטים שמקזיטים.רמת חיים מטורפת.אין יוקר מחייה בכלל.יין תירוש 5שח.קונים דירות לנכדים ונינים.קונים מניות לילדים ולשכנה היפה.בתי מלון וקניונים ונתבג וחניונים הומי אדם.
- 13.פירומנית מטורפת 23/03/2015 18:49הגב לתגובה זוומעמד הבייניים
- 12.ררר 23/03/2015 18:33הגב לתגובה זוהמדוייקת" וכו'....אתם עושים את הדרמה ואחרי זה מתלוננים?
- 11.לא לסמוך על אנליסטים (ל"ת)הם מנחשים 23/03/2015 17:19הגב לתגובה זו
- 10.לירן 23/03/2015 16:55הגב לתגובה זוכאשר הריבית כבר כמעט אפסית עוד להורידjQuery20305397999165579677_1427120750218 כאילו שהנדלן לא רתח מספיק מכאן רק להעלות להוריד את הנדלן מהגז הוא רתח די והותר
- 9.יצוגית עכשיו 23/03/2015 16:39הגב לתגובה זומי יתבע אותם? נמאס כבר מכול ההייפ של גורמים אינטרסנטים
- 8.איש מימון 23/03/2015 16:37הגב לתגובה זוהרוב המוחלט של הקונים בודק, מה יוצא לי יותר יקר? החזר חודשי על משכנתא או על דירה? ברגע שהמשכנתא תיפרס רק ל 15 שנה במקום 25-30 , הוא יגלה שמשכנתא יוצאת יותר יקרה ויחליט לא לקנות. זה נורא פשוט. גם משקיע שחושב לקנות מבין שהשכירות שיקבל כבר לא תכסה את המשכנתא שהוא משלם ולכן גם חלק מהמשקיעים יעדיפו לא לקנות. ככה הביקוש בשוק יירגע והמוכרים יאלצו להתחיל להוריד מחירים...
- חן 23/03/2015 20:09הגב לתגובה זוהשכירות תעלה?
- 7.להגדיל בשקל? 23/03/2015 16:36הגב לתגובה זובדבר אחד אתם ממש טובים, בלהסביר לנו למה הצפיות / תחזיות שלכם לא התממשו..
- 6.שירי 23/03/2015 16:20הגב לתגובה זואין מקום אחר היא לא פתרה כלום האנליסטים צדקו פליק קטן והכל ממשיך כרגיל יד רק את הבורסה
- 5.היה צפוי. no news, good news (ל"ת)ehudhl 23/03/2015 16:18הגב לתגובה זו
- 4.יומיים של מתח יצרתם ועכשיו בהתאם לציפיות (ל"ת)HAKY1 23/03/2015 16:18הגב לתגובה זו
- 3.אג"ח מדינה יעלו מיד (ל"ת)דני 23/03/2015 16:13הגב לתגובה זו
- 2.אין הרחבה ואין בטיח (ל"ת)אז עבדו על כולם 23/03/2015 16:11הגב לתגובה זו
- 1.גאון 23/03/2015 15:29הגב לתגובה זוהחגיגה נגמרה.
- נמאסת (ל"ת)עמית 23/03/2015 18:41הגב לתגובה זו

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
