רהארגון באלקטרה צריכה - חנויות ייסגרו ועובדים ומנהלים יפוטרו

הצעד יכלול סגירת סניפים של עשה זאת בעצמך ושל חנויות מוצרי החשמל. התכנית צפויה לצמצם את רמת ההוצאות השנתיות ב-50 מיליון שקל
לירן סהר | (3)

חברת אלקטרה צריכה הכריזה היום על תכנית ארגון מחדש, שאישר דירקטוריון החברה. התכנית כוללת שורה של צעדים, לרבות ארגון של מבנה החברה, פיתוח מנועי צמיחה חדשים, הקמת מערך תפעול ואספקה מרכזי, וכן מספר צעדים שיביאו לחסכון בהוצאות.

על פי הערכת החברה בעקבות יישום התכנית, היא צפויה לצמצם את רמת ההוצאות השנתיות בכ-50 מיליון שקל לפני מס. עם זאת, יישום התוכנית העיסקית כרוך ברישום הוצאות רה אירגון חד פעמיות בהיקף של כ-40 מיליון שקלים לפני מס (הכוללות כ-6 מיליון שקלים עלויות בגין רה-אירגון שהוכרו בתקופות דיווח קודמות בשנת 2014).

פיתוח פלטפורמות דיגיטליות

תכנית הארגון מחדש כוללת פיתוח פלטפורמות דיגיטליות, לרבות אתר סחר אלקטרוני. כמו כן, תבצע החברה שינוי במודל הלוגיסטי שלה, ותקים מערך מרכזי של תפעול שרשרת אספקה, וזאת לרבות השלמת תהליך ההפצה של המוצרים עד לבית הלקוח. בנוסף, תבצע החברה שינוי במודל העסקי שלה בתחום מיזוג האוויר בחו"ל, דבר שיתבטא במעבר למודל עיסקי המבוסס בעיקרו על שיטת Drop shipment.

הנהלת החברה תעבור לפעול במבנה מטרציוני, לעומת מבנה אנכי כיום. בנוסף, אגפי המטה השונים של הקבוצה (כספים, לוגיסטיקה, רכש, שווק, משאבי אנוש ועוד) ירוכזו תחת מטה אחד שיספק שירותים משותפים לכל הקבוצה. כמו כן, תמזג הקבוצה חלק מהפעילויות שלה ותאחד אותן תחת מטריה אחת.

בנוסף, תפעל החברה לסגירה ובחינה מחודשת לגבי סניפים שאמורים להיפתח במגזר הקמעונאות ובמגזר עשה זאת בעצמך, כתוצאה מכך יצומצמו כ-19 סניפים של הרשתות הקמעונאיות ושל רשת "עשה זאת בעצמך" מבין 119 סניפים שבבעלותה (שקם אלקטריק, מחסני חשמל ואייס אוטו דיפו) , ותבצע מהלך של רה ארגון במצבת כוח האדם, לרבות ובעיקר כוח אדם ניהולי בכיר שיביא לחסכון מהותי בהוצאות השכר.

"המבנה החדש יתמוך במנועי הצמיחה של החברה"

החברה מציינת, כי המבנה החדש יתמוך במנועי הצמיחה של החברה, בפיתוח אסטרטגיה תאגידית, ימקסם את הסינרגיה בין הפעילויות השונות של הקבוצה מול הלקוחות ומול הספקים, ישפר את יכולת החברה לפעול להשגת היעדים והאסטרטגיה העסקית, ויתרום לשיפור ביעילות התפעולית וברווחיות החברה.

זאב קלימי, מנכ"ל אלקטרה צריכה: "תכנית הארגון מחדש של אלקטרה מוצרי צריכה כוללת מספר מרכיבים, שמטרתם להתאים את פעילות החברה לשינויים המהותיים שעברו השווקים בהם היא פועלת. התכנית כוללת, בין היתר, התמקדות בפיתוח מנועי צמיחה משמעותיים, והגברה של הסינרגיה בין הפעילויות השונות של החברה כדי לשפר את כוח הקניה שלה ואת השירות הכולל ללקוחותיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלקטרה בליבי 29/12/2014 19:59
    הגב לתגובה זו
    מאחדים את מחסני חשמל ושקם, הפריטו את השרות. ועכשיו רושמים כתבה שמופיעה בכל העיתונים מטעם אלקטרה, הם יתרסקו. מוחקים עכשיו מקסימום ונציגים רווח ברבעונים הראשונים... שנה הבאה ההתרסקות הענקית !!!
  • 2.
    חץ מהזאב... 29/12/2014 19:37
    הגב לתגובה זו
    חבל על הזמן שום דבר לא יעזור
  • 1.
    כאשר משקרים בפרסום הלקוחות לא קונים ולא חוזרים (ל"ת)
    לא אמינים 29/12/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.