Call My Name בדרך לבורסה: תמוזג ל'מטרת מיזוג' לפי 80-100 מיליון ש'

Call My Name של מודי כידון פיתחה אפליקצייה המשמשת כחייגן גלובלי שפועל על פי חיוג שמי ולא מספרי ויכול להחליף את החייגן המובנה במכשירי סלולר
יעל גרונטמן | (6)

חייג את שמי בדרך לבורסה: חברת Call My Name של מודי כידון המנוהלת על ידי אסי רוטברט היא החברה שמתכוונת להגיע לבורסה בת"א בדלת האחורית, על ידי מיזוג אל תוך השלד הבורסאי מטרת מיזוג שיו"ר הדירקטוריון שלו כיום הוא ירון ייני, כך נודע ל-Bizportal.

Call My Name היא חברה שפיתחה אפליקצייה המשמשת כחייגן גלובלי, שפועל על פי חיוג שמי ולא מספרי ויכול להחליף את החייגן המובנה במכשירי הסלולר, תוך שהיא מאפשרת גישה לאנשי הקשר המובנים, שיחות אחרונות ומועדפים.

החברה המתמזגת צפויה להיכנס לבורסה בת"א תמורת כ-83% מהמניות של החברה הציבורית מטרת מיזוג ולפי שווי של בין 80-100 מיליון שקל. שווי זה נגזר ממחיר מניה של 20 אגורות שעליו מדובר במסגרת המו"מ המשקף לשלד שווי של 6-8 מיליון שקל (תלוי במידת הדילול), כאשר חלוקה של שווי זה ב-17% משקף את השווי לפיו תיכנס החברה אל תוך השלד.

מחיר הבסיס של מטרת מיזוג הבוקר עמד על 12.7 אגורות המשף שווי של 3.676 מיליון שקל, כך שהמחיר עליו דובר במו"מ בין הצדדים משקף פרמייה גבוהה של כ-57%, אולם מאחר והמו"מ עדיין מצוי בשלבים הראשוניים ואין ודאות שהעסקה תתקיים, רושמת המניה עלייה צנועה בהרבה - עד 8%.

מניותיה הפרטיות של החברה המתמזגת מאוגדות כיום בקפריסין. החברה פועלת בתחום התקשורת הסלולרית משנת 2008 והיא מוכרת בגרמניה, בריטניה, סינגפור וישראל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רגולציה = שחיתות! 27/01/2014 18:31
    הגב לתגובה זו
    למה אי אפשר להנפיק בעלות ובזמן סבירים?
  • 5.
    תיזהרו 27/01/2014 16:09
    הגב לתגובה זו
    והמניה שלכם תהיה שווה כלום. הוא ירוויח מיליונים ואתם תפסידו
  • 4.
    לא צומח דשא. תראה מה קרה לגרינסטון וגילאון. (ל"ת)
    איפה שייני נמצא 27/01/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חושב פעמיים 27/01/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    והמניה תהיה שווה כמעט כלום כרגיל.
  • 2.
    דודי 27/01/2014 10:32
    הגב לתגובה זו
    כל מה שמר ירון ייני נוגע הופך לאויר ויש בגלובס כתבה מלפני שבוע
  • 1.
    שווה לפחות 40 אגורות אחרי המיזוג לפחות (ל"ת)
    מכיר את קול מיי ניים 27/01/2014 10:00
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?