Call My Name בדרך לבורסה: תמוזג ל'מטרת מיזוג' לפי 80-100 מיליון ש'
חייג את שמי בדרך לבורסה: חברת Call My Name של מודי כידון המנוהלת על ידי אסי רוטברט היא החברה שמתכוונת להגיע לבורסה בת"א בדלת האחורית, על ידי מיזוג אל תוך השלד הבורסאי מטרת מיזוג שיו"ר הדירקטוריון שלו כיום הוא ירון ייני, כך נודע ל-Bizportal.
Call My Name היא חברה שפיתחה אפליקצייה המשמשת כחייגן גלובלי, שפועל על פי חיוג שמי ולא מספרי ויכול להחליף את החייגן המובנה במכשירי הסלולר, תוך שהיא מאפשרת גישה לאנשי הקשר המובנים, שיחות אחרונות ומועדפים.
החברה המתמזגת צפויה להיכנס לבורסה בת"א תמורת כ-83% מהמניות של החברה הציבורית מטרת מיזוג ולפי שווי של בין 80-100 מיליון שקל. שווי זה נגזר ממחיר מניה של 20 אגורות שעליו מדובר במסגרת המו"מ המשקף לשלד שווי של 6-8 מיליון שקל (תלוי במידת הדילול), כאשר חלוקה של שווי זה ב-17% משקף את השווי לפיו תיכנס החברה אל תוך השלד.
מחיר הבסיס של מטרת מיזוג הבוקר עמד על 12.7 אגורות המשף שווי של 3.676 מיליון שקל, כך שהמחיר עליו דובר במו"מ בין הצדדים משקף פרמייה גבוהה של כ-57%, אולם מאחר והמו"מ עדיין מצוי בשלבים הראשוניים ואין ודאות שהעסקה תתקיים, רושמת המניה עלייה צנועה בהרבה - עד 8%.
- איך אפשר לבנות אפליקציה בלי לדעת לכתוב קוד? גם כאן ה-AI עושה מהפכה
- הפסד משפטי נוסף לגוגל: תאלץ לפתוח את מכשירי האנדרואיד לחנויות אפליקציות מתחרות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניותיה הפרטיות של החברה המתמזגת מאוגדות כיום בקפריסין. החברה פועלת בתחום התקשורת הסלולרית משנת 2008 והיא מוכרת בגרמניה, בריטניה, סינגפור וישראל.
- 6.רגולציה = שחיתות! 27/01/2014 18:31הגב לתגובה זולמה אי אפשר להנפיק בעלות ובזמן סבירים?
- 5.תיזהרו 27/01/2014 16:09הגב לתגובה זווהמניה שלכם תהיה שווה כלום. הוא ירוויח מיליונים ואתם תפסידו
- 4.לא צומח דשא. תראה מה קרה לגרינסטון וגילאון. (ל"ת)איפה שייני נמצא 27/01/2014 15:05הגב לתגובה זו
- 3.חושב פעמיים 27/01/2014 15:04הגב לתגובה זווהמניה תהיה שווה כמעט כלום כרגיל.
- 2.דודי 27/01/2014 10:32הגב לתגובה זוכל מה שמר ירון ייני נוגע הופך לאויר ויש בגלובס כתבה מלפני שבוע
- 1.שווה לפחות 40 אגורות אחרי המיזוג לפחות (ל"ת)מכיר את קול מיי ניים 27/01/2014 10:00הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
