התאוששות מפתיעה ביצוא התעשייתי: זינוק של 80% ביצוא ענף התרופות
היצוא התעשייתי מהישראל ממשיך לזגזג, אולם הפעם הנתונים הפתיעו לטובה כשבחודשים אוקטובר ונובמבר 2013 נרשמה קפיצה של 11% ביצוא התעשייתי, בעיקר על רקע זינוק חד ודרמטי בשיעור של כ-80% שנרשם ביצוא של ענף התרופות, ענף אותו מובילה כמובן חברת טבע שמסבירה את הזינוק הן במחזוריות עונתית והן במספר השקות גנריות בארה"ב. העלייה בחודשיים אלו באה אחרי חודשיים של נסיגה ביצוא.
העלייה החדה ביצוא מפתיעה גם על רקע שערו הנמוך של דולר בתקופה זו. באוקטובר נובמבר נסחר הדולר ברמות נמוכות יחסית של כ-3.53 שקלים, אך עדיין לא כל כך נמוך כמו הרמה בה הוא נסחר לפני ההתערבות האחרונה של בנק ישראל, 3.48 שקלים.
העלייה ביצוא באוקטובר נובמבר מצביעה על המשך התנודתיות החדה בנתוני היצוא התעשייתי, שנמשכים ברציפות מאז הרבעון השני של 2013, עת הסתיים שלב ההתאוששות שלאחר המשבר הכלכלי בשנים 2009-2010.
בנוסף, רשמו ענפי האלקטרוניקה כקבוצה עלייה משוקללת של כ- 12%, הודות לגידול ביצוא כלי הטיס (24%), הרכיבים האלקטרוניים (18%) והציוד האלקטרוני (4%). כמו כן, גידול מתון, של כ- 2%, נרשם ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית בחודשיים הנסקרים, הודות לגידול ביצוא ענפי המזון (4%) והטקסטיל (3%). עליות אלו קוזזו בחלקן, בשל נסיגה ביצוא ענף התכשיטים (5%-) והעץ נייר ודפוס (3%-).
- בשורה ליזמי הייטק: איגוד ההייטק השיק את פורום הסטארטאפים הישראלי
- "זיוף ומרמה": נשיא הת' התעשיינים לשעבר הורשע בהעלמת 1.5 מיליון ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למול הגידול ביצוא כל קבוצות ענפי התעשייה הרי שענף הכרייה והחציבה רשם נסיגה ריאלית של כ- 15% בתקופה הנסקרת. זאת בהמשך לנסיגה של כ- 24% ברבעון השלישי של השנה ולאחר גידול חד, של 76%, ברבעון השני של 2013. היצואנית הגדולה בענף זה היא כיל אשר התמודדה עם משבר האשלג העולמי, שכלל צניחה במחירו.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, מסר בהתייחס לנתונים כי "נתוני היצוא הם אמנם חיוביים ומשדרים אופטימיות, אך בפועל עיקר העלייה נגזר מענף מרכזי אחד- התרופות ומדינת ישראל לא יכולה להסתמך על הצלחותיה של חברה מרכזית אחת במשק כבסיס להצלחה או אי הצלחה. על הממשלה לפעול לעידוד יצוא בענפים נוספים ובקרב חברות קטנות ובינוניות, על מנת שעלייה ביצוא תשקף צמיחה של המשק הישראלי בכללותו".
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
