התאוששות מפתיעה ביצוא התעשייתי: זינוק של 80% ביצוא ענף התרופות
היצוא התעשייתי מהישראל ממשיך לזגזג, אולם הפעם הנתונים הפתיעו לטובה כשבחודשים אוקטובר ונובמבר 2013 נרשמה קפיצה של 11% ביצוא התעשייתי, בעיקר על רקע זינוק חד ודרמטי בשיעור של כ-80% שנרשם ביצוא של ענף התרופות, ענף אותו מובילה כמובן חברת טבע שמסבירה את הזינוק הן במחזוריות עונתית והן במספר השקות גנריות בארה"ב. העלייה בחודשיים אלו באה אחרי חודשיים של נסיגה ביצוא.
העלייה החדה ביצוא מפתיעה גם על רקע שערו הנמוך של דולר בתקופה זו. באוקטובר נובמבר נסחר הדולר ברמות נמוכות יחסית של כ-3.53 שקלים, אך עדיין לא כל כך נמוך כמו הרמה בה הוא נסחר לפני ההתערבות האחרונה של בנק ישראל, 3.48 שקלים.
העלייה ביצוא באוקטובר נובמבר מצביעה על המשך התנודתיות החדה בנתוני היצוא התעשייתי, שנמשכים ברציפות מאז הרבעון השני של 2013, עת הסתיים שלב ההתאוששות שלאחר המשבר הכלכלי בשנים 2009-2010.
בנוסף, רשמו ענפי האלקטרוניקה כקבוצה עלייה משוקללת של כ- 12%, הודות לגידול ביצוא כלי הטיס (24%), הרכיבים האלקטרוניים (18%) והציוד האלקטרוני (4%). כמו כן, גידול מתון, של כ- 2%, נרשם ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית בחודשיים הנסקרים, הודות לגידול ביצוא ענפי המזון (4%) והטקסטיל (3%). עליות אלו קוזזו בחלקן, בשל נסיגה ביצוא ענף התכשיטים (5%-) והעץ נייר ודפוס (3%-).
- בשורה ליזמי הייטק: איגוד ההייטק השיק את פורום הסטארטאפים הישראלי
- "זיוף ומרמה": נשיא הת' התעשיינים לשעבר הורשע בהעלמת 1.5 מיליון ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למול הגידול ביצוא כל קבוצות ענפי התעשייה הרי שענף הכרייה והחציבה רשם נסיגה ריאלית של כ- 15% בתקופה הנסקרת. זאת בהמשך לנסיגה של כ- 24% ברבעון השלישי של השנה ולאחר גידול חד, של 76%, ברבעון השני של 2013. היצואנית הגדולה בענף זה היא כיל אשר התמודדה עם משבר האשלג העולמי, שכלל צניחה במחירו.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, מסר בהתייחס לנתונים כי "נתוני היצוא הם אמנם חיוביים ומשדרים אופטימיות, אך בפועל עיקר העלייה נגזר מענף מרכזי אחד- התרופות ומדינת ישראל לא יכולה להסתמך על הצלחותיה של חברה מרכזית אחת במשק כבסיס להצלחה או אי הצלחה. על הממשלה לפעול לעידוד יצוא בענפים נוספים ובקרב חברות קטנות ובינוניות, על מנת שעלייה ביצוא תשקף צמיחה של המשק הישראלי בכללותו".
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
