התאוששות מפתיעה ביצוא התעשייתי: זינוק של 80% ביצוא ענף התרופות
היצוא התעשייתי מהישראל ממשיך לזגזג, אולם הפעם הנתונים הפתיעו לטובה כשבחודשים אוקטובר ונובמבר 2013 נרשמה קפיצה של 11% ביצוא התעשייתי, בעיקר על רקע זינוק חד ודרמטי בשיעור של כ-80% שנרשם ביצוא של ענף התרופות, ענף אותו מובילה כמובן חברת טבע שמסבירה את הזינוק הן במחזוריות עונתית והן במספר השקות גנריות בארה"ב. העלייה בחודשיים אלו באה אחרי חודשיים של נסיגה ביצוא.
העלייה החדה ביצוא מפתיעה גם על רקע שערו הנמוך של דולר בתקופה זו. באוקטובר נובמבר נסחר הדולר ברמות נמוכות יחסית של כ-3.53 שקלים, אך עדיין לא כל כך נמוך כמו הרמה בה הוא נסחר לפני ההתערבות האחרונה של בנק ישראל, 3.48 שקלים.
העלייה ביצוא באוקטובר נובמבר מצביעה על המשך התנודתיות החדה בנתוני היצוא התעשייתי, שנמשכים ברציפות מאז הרבעון השני של 2013, עת הסתיים שלב ההתאוששות שלאחר המשבר הכלכלי בשנים 2009-2010.
בנוסף, רשמו ענפי האלקטרוניקה כקבוצה עלייה משוקללת של כ- 12%, הודות לגידול ביצוא כלי הטיס (24%), הרכיבים האלקטרוניים (18%) והציוד האלקטרוני (4%). כמו כן, גידול מתון, של כ- 2%, נרשם ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית בחודשיים הנסקרים, הודות לגידול ביצוא ענפי המזון (4%) והטקסטיל (3%). עליות אלו קוזזו בחלקן, בשל נסיגה ביצוא ענף התכשיטים (5%-) והעץ נייר ודפוס (3%-).
- בשורה ליזמי הייטק: איגוד ההייטק השיק את פורום הסטארטאפים הישראלי
- "זיוף ומרמה": נשיא הת' התעשיינים לשעבר הורשע בהעלמת 1.5 מיליון ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למול הגידול ביצוא כל קבוצות ענפי התעשייה הרי שענף הכרייה והחציבה רשם נסיגה ריאלית של כ- 15% בתקופה הנסקרת. זאת בהמשך לנסיגה של כ- 24% ברבעון השלישי של השנה ולאחר גידול חד, של 76%, ברבעון השני של 2013. היצואנית הגדולה בענף זה היא כיל אשר התמודדה עם משבר האשלג העולמי, שכלל צניחה במחירו.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, מסר בהתייחס לנתונים כי "נתוני היצוא הם אמנם חיוביים ומשדרים אופטימיות, אך בפועל עיקר העלייה נגזר מענף מרכזי אחד- התרופות ומדינת ישראל לא יכולה להסתמך על הצלחותיה של חברה מרכזית אחת במשק כבסיס להצלחה או אי הצלחה. על הממשלה לפעול לעידוד יצוא בענפים נוספים ובקרב חברות קטנות ובינוניות, על מנת שעלייה ביצוא תשקף צמיחה של המשק הישראלי בכללותו".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
