התאוששות מפתיעה ביצוא התעשייתי: זינוק של 80% ביצוא ענף התרופות

באוקטובר ונובמבר 2013 נרשמה קפיצה של 11% ביצוא התעשייתי. אמיר חייק: "מדינת ישראל לא יכולה להסתמך על הצלחותיה של חברה מרכזית אחת במשק"
יעל גרונטמן |

היצוא התעשייתי מהישראל ממשיך לזגזג, אולם הפעם הנתונים הפתיעו לטובה כשבחודשים אוקטובר ונובמבר 2013 נרשמה קפיצה של 11% ביצוא התעשייתי, בעיקר על רקע זינוק חד ודרמטי בשיעור של כ-80% שנרשם ביצוא של ענף התרופות, ענף אותו מובילה כמובן חברת טבע שמסבירה את הזינוק הן במחזוריות עונתית והן במספר השקות גנריות בארה"ב. העלייה בחודשיים אלו באה אחרי חודשיים של נסיגה ביצוא.

העלייה החדה ביצוא מפתיעה גם על רקע שערו הנמוך של דולר בתקופה זו. באוקטובר נובמבר נסחר הדולר ברמות נמוכות יחסית של כ-3.53 שקלים, אך עדיין לא כל כך נמוך כמו הרמה בה הוא נסחר לפני ההתערבות האחרונה של בנק ישראל, 3.48 שקלים.

העלייה ביצוא באוקטובר נובמבר מצביעה על המשך התנודתיות החדה בנתוני היצוא התעשייתי, שנמשכים ברציפות מאז הרבעון השני של 2013, עת הסתיים שלב ההתאוששות שלאחר המשבר הכלכלי בשנים 2009-2010.

בנוסף, רשמו ענפי האלקטרוניקה כקבוצה עלייה משוקללת של כ- 12%, הודות לגידול ביצוא כלי הטיס (24%), הרכיבים האלקטרוניים (18%) והציוד האלקטרוני (4%). כמו כן, גידול מתון, של כ- 2%, נרשם ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית בחודשיים הנסקרים, הודות לגידול ביצוא ענפי המזון (4%) והטקסטיל (3%). עליות אלו קוזזו בחלקן, בשל נסיגה ביצוא ענף התכשיטים (5%-) והעץ נייר ודפוס (3%-).

למול הגידול ביצוא כל קבוצות ענפי התעשייה הרי שענף הכרייה והחציבה רשם נסיגה ריאלית של כ- 15% בתקופה הנסקרת. זאת בהמשך לנסיגה של כ- 24% ברבעון השלישי של השנה ולאחר גידול חד, של 76%, ברבעון השני של 2013. היצואנית הגדולה בענף זה היא כיל אשר התמודדה עם משבר האשלג העולמי, שכלל צניחה במחירו.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, מסר בהתייחס לנתונים כי "נתוני היצוא הם אמנם חיוביים ומשדרים אופטימיות, אך בפועל עיקר העלייה נגזר מענף מרכזי אחד- התרופות ומדינת ישראל לא יכולה להסתמך על הצלחותיה של חברה מרכזית אחת במשק כבסיס להצלחה או אי הצלחה. על הממשלה לפעול לעידוד יצוא בענפים נוספים ובקרב חברות קטנות ובינוניות, על מנת שעלייה ביצוא תשקף צמיחה של המשק הישראלי בכללותו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.