חברת החשמל: "ירושלים במצב חרום, יקח זמן רב לתקון התקלות"

החל מאמש החברה עובדת במצב חרום. קיימת בעיית נגישות חמורה לעשרות אתרים ברחבי ירושלים כאשר כבישים ונתיבי גישה חסומים בשל גובה השלג
יואב כהן | (6)
נושאים בכתבה סערה

שיאה של הסערה נותנת את סימניה על רחבי הארץ בכלל וירושלים בפרט. חברת החשמל הודיעה כי החל מאמש היא פועלת במצב חרום. בהתאם לכך, הוקם חדר מצב במחוז ירושלים והבוקר הוקם חמ"ל ארצי בגוש דן.

בשל עומס השלגים וקריסת עצים על רשתות חשמל, הציבור מתבקש להיות עירני ולדווח מיידית על חוטי חשמל קרועים או נזקים אחרים לרשת החשמל. כמו כן, קיימת בעיית נגישות חמורה לעשרות אתרים ברחבי ירושלים כאשר כבישים ונתיבי גישה חסומים בשל גובה השלג הרב, רכבים תקועים שננטשו ע"י בעליהם בצירים מרכזיים, קריסת עצים ועמודי תאורה על הכבישים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חשמל יספקו הפרטיות 14/12/2013 14:22
    הגב לתגובה זו
    חברת החשמל בחרה כיוון חכם להתרכז בתקשורת מיזם סיבים ועוד בקנה... חשמל - בחייכם מי יש לו כוח לזה... חברה עם 70 מילארד ש"ל חובות 35 אלף בתי אב ללא חשמל משקיעה מילארדים במיזמי סיבים אופטיים... מישהו מבין מה קורה כאן ?
  • 5.
    לבקש על התייעלות סכומי עתק והקפצה בפנסיה הם יודעים (ל"ת)
    תום 13/12/2013 19:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תום 13/12/2013 19:33
    הגב לתגובה זו
    וגירבצו
  • 3.
    אין חשמל ואין עיריה 13/12/2013 15:48
    הגב לתגובה זו
    בזיון!
  • 2.
    מני 13/12/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
    מושחתים נמאסתם.
  • 1.
    רשויות ושירותים שהושחתו אינם מתפקדים. מדאיג. (ל"ת)
    אנונימי 13/12/2013 12:09
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד