פרופ' שריג הטיל עיצומים בסך של 800 אלף ש' על סוכנויות ביטוח

לקראת פרישתו הקרבה, המפקח על הביטוח החליט להטיל עיצומים כספיים במסגרת סדרת ביקורות שנערכו בסוכנויות הביטוח
חן דרסינובר | (6)
נושאים בכתבה ביטוח עודד שריג

המפקח על הביטוח, פרופ' עודד שריג, נוקט ביד קשה כנגד סוכנויות ביטוח בהן התגלו ליקויים לקראת פרישתו הקרבה בסוף חודש אוגוסט. היום (ב') דווח כי שריג הטיל עיצומים כספיים בעקבות סדרת ביקורות שנערכו באותן סוכנויות, בהן נבחנו הליכי שיווק פנסיוני ללקוחות, בהיקף כספי של 800 אלף שקלים.

את העיצום הכספי הגבוה ביותר הטיל המפקח על "נטו משווקים פיננסים בע"מ" בגובה של 500 אלף שקל בגין הפרות של הוראות חוק הייעוץ הפנסיוני. במסגרת ביקורת שנערכה בסוכנות הביטוח נמצא כי במקרים רבים לא נערכו ולא נמסרו ללקוחות מסמכים המנמקים את המלצות הסוכנים. כן נמצא כי בירור צורכי הלקוחות, מצבם הפנסיוני והפיננסי והעדפותיהם נעשו באופן לקוי או חסר. לעיתים אף הוצגו ללקוחות נתונים שאינם מדויקים ושעשויים להטעות לקוח סביר.

נציין גם כי עיצומים בסך של כ-10 אלף שקל הוטלו גם על ליאור מור ועל אילן בן ישי, בעלי מניות בסוכנות נטו, בגין הפרות אישיות של חוק הייעוץ הפנסיוני, וכן על 8 סוכנים בסוכנות, עליהם הוטלו עיצומים בסכום כולל של כ-35 אלף שקלים.

כתוצאה מביקורת נוספת, המפקח הטיל עיצום בסך 131 אלף שקלים על "נ.פ.א. סוכנות לביטוח חיים (2001) בע"מ", בשל היעדר מסמכי הנמקה, ליקויים בבירור צרכי לקוחות וליקויים נוספים במסמכי ההנמקה. עיצום נוסף בסך 94 אלף שקלים הוטל על "אריק סלע סוכנות לביטוח (2004) בע"מ", בגין הצגה מטעה של דמי ניהול ותשואה במוצרים פנסיוניים, ביצוע עסקה ללא הליך שיווק פנסיוני ומסמך הנמקה, ללא בירור צורכי לקוחות ומצבם וליקויים נוספים במסמכי ההנמקה.

בנוסף, המפקח הטיל עיצומים בסך 28 אלף שקלים גם על הסוכנים גבי פרנקל וערן ריזל בשל הפרות שונות של הוראות חוק הייעוץ הפנסיוני.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נטו?! צריך לסגור את הסוכנות הזאת לאלתר! (ל"ת)
    יוסי עבאדי 08/08/2019 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מפקח זבל גונבים לנו מליארדים נותן קנס של פרוטות (ל"ת)
    תום 08/07/2013 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזי 08/07/2013 15:50
    הגב לתגובה זו
    אם בכלל הוא יטיל קנסות על חברות הביטוח וסוכני הביטוח העושקים את הציבור העובד בסקטור הפרטי - כל הקנסות יגיעו לקופת המדינה ולא למבוטחים בסקטור הפרטי. מי שיהנה בסופו של דבר הם העובדים בסקטור הציבורי למימון השכר והפנסיות התקציביות שלהם. למה הקנסות לא מגיעות וחוזרות לקופות הפנסיה וביטוחי המנהלים ?
  • 3.
    siryusgo 08/07/2013 14:44
    הגב לתגובה זו
    אני מחכה להם מ 2010 מידי פעם שולחים שזה בטיפול,
  • 2.
    800 אלף ,זה בכסף שלהם לסוכר לקפה .בחודש . (ל"ת)
    בא 08/07/2013 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא להיסחף. 800 אלף (ל"ת)
    משקיע 08/07/2013 14:17
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.