החלטת הריבית האחרונה של פישר: האם הנגיד היוצא יצליח להפתיע מחר שוב?
החלטת הריבית שתפורסם מחר ב-17:30 בישראל תהיה ההחלטה האחרונה של הנגיד היוצא, פרופ' סטנלי פישר. למרות שרוב החזאים בשוק מצפים כי הריבית תישאר על כנה - כולם כבר יודעים שפישר גם יודע להפתיע. ההפתעה האחרונה של פישר התרחשה רק בחודש החולף, כאשר בנק ישראל החליט להפחית את הריבית פעמיים תוך חודש בשיעור מצטבר של 0.5% לרמה של 1.25%.
ההפחתה הראשונה היתה במועד שאינו מן המניין, ב-13 במאי בשעה בה עדיין התקיים מסחר בבורסה החליטה הוועדה המוניטרית להפחית את הריבית ב-0.25%, מה שהביא מיד לזינוק בבורסה ולהתחזקות של הדולר כנגד השקל. בהמש החודש ובמועד הרשמי החליטה הועדה המוניטרית בראשותו של פישר להפחית פעם נוספת את הריבית במשק.
בנק ישראל עומד גם הפעם בפני דילמה. מצד אחד השקל עדיין מפגין עוצמה ניכרת, ורק בשבוע שעבר שוב ירד שערו של הדולר מתחת לרמת 3.6 השקלים. בהמשך השבוע, ולאחר נאומו של יו"ר הפדרל ריזרב, ברננקי, טיפס הדולר לרמה של 3.64 שקלים, רמה שעדיין נחשבת לנמוכה וצימצום נוסף של פער הריביות בין המטבעות עשויים לתרום להתחזקותו של הדולר, מה שיעזור ליצואנים הישראלים - כפי שרוצה פישר.
גורם נוסף שיכול לתמוך בהחלטה להפחית שוב את הריבית הוא מדד המחירים לצרכן הנמוך שמעיד על כך שאין לחצים אינפלציוניים במשק כרגע, זאת לאחר שהמדד של חודש מאי שפורסם באמצע יוני הצביע על עלייה קלה של 0.1% לעומת צפי בשוק לעלייה של 0.3%-0.4% במדד המחירים לצרכן.
מנגד, הנגיד היוצא עשוי להיות מושפע מנאומו של תלמידו, בן ברננקי, שהמסר המרכזי בו היה כי כבר בתקופה הקרובה צפוי הפד' להתחיל לסגת מתוכנית רכישות האג"ח וכי במהלך שנת 2014 צפויה תוכנית התמריצים, ה-QE3 במסגרתה רוכש הפד' אג"ח ממשלתיות תמורת 85 מיליארד דולר מדי חודש. התגובה בשוק לנאום ברננקי היתהאגרסיבית והובילה לירידות שערים חדות בשוקי המניות והאג"ח ברחבי העולם מאז יום רביעי שעבר. לעומת זאת הדולר רשם זינוק חד כנגד המטבעות המרכזיים.
גורם נוסף שעשוי להשפיע על בנק ישראל שלא להפחית עוד את הריבית במשק הוא שוק הנדל"ן הישראלי שהביקושים בו לא עוצרים. נזכיר כי רק בחודש האחרון, לפני העלאת המע"מ ב-1%, התנפלו הישראלים על שוק המשכנתאות בפראות והיקף המשכנתאות שניטלו זינק ב-47% והסתכם בכ-5.6 מיליארד שקל.
בינתיים נראה כי הביקושים עולים על ההיצעים בשוק הנדל"ן הישראלי, מצב ממנו התריע הנגיד פישר במשך זמן רב וקרא לממשלה לדאוג להגדלת ההיצע, בעוד שהוא ניסה לרסן את צד הביקוש בשוק הנדל"ן בצעדים שונים בהם נקט בשנים האחרונות, אך גם הוא מודה שמידת ההשפעה שלהם אינה מספיקה, כל עוד ההיצעים לא גדלים.
הריבית צפויה לרדת, או שלא?
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון העריכו היום כי "הריבית צפויה לרדת הסתברות של 60% עד מחר ושל 90% עד סוף יולי" והוסיפו, "רוב גורמי המאקרו תומכים בהורדת ריבית מחר: הייסוף בשקל נמשך (מול סל המטבעות), סביבת האינפלציה נותרה נמוכה, מסתמנת התמתנות בפעילות
וצפויה מדיניות פיסקאלית מרסנת. יחד עם זאת, יתכן שירידת הריבית תידחה לחודש הבא בו יכהן נגיד חדש, כנראה קרנית פלוג".
לעומת זאת, דודי רזניק מנהל מחקר אג"ח של בנק לאומי מעריך כי "בהחלטת הריבית האחרונה תחת הנגיד פישר, צפוי בנק ישראל להותיר הריבית
- 13.רוני 24/06/2013 01:19הגב לתגובה זוזה כנראה יוריד לאפס והבא יעלה. אני שמתי בליצ'י של מזרחי, מעדיף ללכת על בטוח. כשנדע מה ילד יום, נראה. בלאגן כאן...
- 12.זאוס הסקסי 23/06/2013 11:12הגב לתגובה זוכמה זמן עד שיסלקו אותי ? אני אומר חמש דקות
- 11.זאוס הסקסי 23/06/2013 11:10הגב לתגובה זוזין
- 10.יוריד עוד פעם מחר ואני גם מסומם מהכדורים (ל"ת)זאוס הסקסי 23/06/2013 11:06הגב לתגובה זו
- 9.EXPORTER 23/06/2013 10:52הגב לתגובה זוהפחדן הזהיר הזה בחר בדרך ביניים שהיא לא כאן ולא שם. הוא צריך היה להוריד את הריבית באחוז לפחות ולהחליש את השקל וליצור מקומות עבודה כמו שעושים בכל הכלכלות המפותחות , אבל הוא מפחד מאינפלציה - ולכן עם ישראל משלם ריבית גבוהה וכל העולם מביא לפה כסף בשביל להנות מריבית יפה ללא מאמץ בזכות מהטימטום של הנגיד שלנו.
- 8.התקלקל לכם מדור אופציות, לא עובד, דף ריק. (ל"ת)אסף 23/06/2013 09:39הגב לתגובה זו
- 7.שיסע כבר. ומהר.... 23/06/2013 09:25הגב לתגובה זוהוא כבר לא יהיה כאן כשהבועה שהוא ניפח תתפוצץ. אנחנו נשאר עם כל הרסיסים שלה.
- 6.ברוך 23/06/2013 09:23הגב לתגובה זומה שלא נגיד וצריך לומר את האמת שזה היה חרה של נגיד שדפק את הצעירים חזק מאד ואם הדולר שיחק יותר מידיי ובקיצור הרס את הכלכלה הישראלית והרס לדעתי כל חלקה טובה דחף את האף יותר מידיי למקומות שלא צריך לצעירנו חבל. שהנזק לא שלו ושל עם ישראל סטנלי לך לשלום ואל תחזור בישלת דייסה מקולקלת שעם ישראל יצטרך ל היתמודד איתו שנים
- 5.אלי 23/06/2013 09:09הגב לתגובה זודבר הכי נורמלי , הנגיד עובד על הנחות עבודה מטעות, מצד אחד הוא בונה על זה שהמשק לרסן את עצמובפעילות העסקית דהיינו המחירים לא יעלו כתוצאה ממיתון, ומצד שני מבקש מהממשלה לעלות מיסים, דבר בלתי הגיוני עצם עליית מיסים תביא למדד גבוהה במשך הזמן, כמה זמן העסקים יוכלו לשם מס גבוה בלי לגבות אותו , אם כל הכבוד לנגיד כאן יש לו טעות מאוד גדולה, שלא יבנה על זה שהמשק לא יעלה מחירים
- 4.שאול 23/06/2013 08:49הגב לתגובה זולכן הוא יהיה חייב להוריד את הריבית כדי להחליש את השקל ולעודד את הצמיחה. פישר יודע היטב שאם השקל ימשיך להתחזק אז הייצוא ייפגע, מפעלים ייסגרו או יועברו לחו"ל, האבטלה תרים ראש, גביית המיסים תפחת, והבור התקציבי ילך ויעמיק. זהו מתכון בטוח לקריסה כלכלית ולמשבר פיננסי, דבר שיירשם לחובתו של פישר ויכתים את שמו. פישר לא יאפשר את זה, ומחר הוא ייתן את אקורד הסיום - הורדת ריבית של 0.5%.
- 3.מבקר פנים 23/06/2013 08:48הגב לתגובה זוכפי שהרמטכ"ל איננו יכול לפתוח במלחמה - אין לאפשר לנגיד בנק ישראל לקבוע מדיניות כלכלית ( לדוגמא שער ריבית ) העשויה לטלטל את כל משק המדינה
- 2.הוא יוריד 23/06/2013 08:43הגב לתגובה זועוף גוזל חתוך את השמיים לך תהרוס עוד מדינה
- 1.עילוי ירוק 23/06/2013 08:35הגב לתגובה זותגמור למלעיזים את הכסף אחת ולתמיד. הם אף פעם לא הקשיבו והורידו את הבורסה לשפל המדרגה. אי אפשר להמשיך ככה, תסגור להם את הברז סופית, לנתק אותם מהרשת.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

קמטק מזנקת 10%, נובה עולה 6.6%; מדד הביטוח נופל 1.9%
אחרי שנתיים של אי-שקט החטופים החיים שבו לביתם וחלק מהחללים הובאו למנוחתם; המסחר מתנהל במגמה מעורבת, כאשר הארביטרז' תומך במדד ת"א 35, אך חלק מהסקטורים משקפים עצירה של המומנטום
המדדים המרכזיים נסחרים במגמה מעוברת לאחר עליות בשעת הפתיחה, מדד ת"א 35 עולה 0.8% בעוד ת"א 90 יורד 0.2%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מוסיף 0.2% מדד ת"א ביטוח מאבד 1.9%. ת"א נדל"ן עולה 0.2% בעוד ת"א נפט וגז מאבד 0.5%.
אחרי יומיים בהם הבורסה הייתה סגורה לרגל חג שמחת תורה מניות הארביטראז' חוזרות עם פערים חיוביים משמעותיים - קמטק קמטק 10.35% , נובה נובה 6.36% וגם טאואר 3.51% מטפסות והובילו אותנו לבחון האם מניות השבבים הישראליות יקרות? בדקנו האם מניות השבבים הישראליות כבר יקרות מדי אחרי העליות החדות מתחילת השנה, או שעדיין יש בהן פוטנציאל. הנתונים מראים שנובה וקמטק נסחרות בפרמיה משמעותית, בעוד שטאואר מתומחרת באופן מאוזן יותר. לקריאה מלאה של הניתוח עם השוואת מכפילים, דוחות עדכניים ומבט קדימה על תעשיית השבבים - לחצו כאן.
מצב הפנסיה שלכם טוב. "הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי. מערכת
הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם,
ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.
קריאה מעניינת - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מניות במוקד
חלל תקשורת חלל תקשורת 7.27% - לאחר שבית המשפט אישר את הסדר החוב מול בעלי האג"ח, חלל תקשורת מתקדמת לקראת סיום התהליך וממשיכה לחזק את פעילותה העסקית. החברה דיווחה על חידוש התקשרות עם אחד מלקוחותיה בהיקף של כ-10.25 מיליון שקלים, לתקופה של 16 חודשים, במסגרתה ימשיך הלקוח לקבל שירותי תקשורת מלווייני עמוס 3 ועמוס 4. החל ממארס 2026 יעבור השירות במלואו ללוויין עמוס 4. בחברה ציינו כי ההכנסות מההסכם צפויות להגיע לכ-3.1 מיליון דולר במצטבר, עוד צעד בהתייצבותה לאחר משבר החוב והיערכותה לפרק חדש בפעילות.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג׳נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 1.01% , רפק
רפק -0.04% ושמיר אנרגיה - החברות הודיעו על תחילת ההפעלה המסחרית של תחנת הכוח הפיקרית באתר MRC אלון תבור, בהספק של 230 מגה-ואט. זאת לאחר ששר האנרגיה העניק רישיון ייצור קבוע לתקופה של 20 שנה. התחנה החדשה תספק למנהל המערכת
הספק זמין בתעריף מובטח, לצד תשלומים לפי תפוקת החשמל בפועל במסגרת מודל ה-SMP. באתר אלון תבור פועלים כיום מתקני ייצור בהספק כולל של 813 מגה-ואט, הכוללים טורבינות גז וסולר, ובשטח האתר שמורה אופציה להרחבה נוספת של עד 900 מגה-ואט בתחנת H עתידית. השותפות ציינו כי
השלמת ההקמה וכניסת התחנה להפעלה מהוות שלב מרכזי במימוש הפוטנציאל של האתר, שצפוי לחזק את יכולות הייצור של MRC ולתרום לאספקת החשמל בצפון הארץ.