אלי גלמן: "מרכז הפיתוח עם 'סינגטל' - גשר לאסיה לסטארטאפים הישראלים"

אלן לו, מנכ"ל חטיבת הדיגיטל בענקית התקשורת האסיאיתית, סינגטל: "אם נמצא חברות סטארט אפ טובות – יש אפשרות שנרכוש אותן"
יעל גרונטמן |

יותר משנתיים עברו מאז נכנס אלי גלמן לתפקידו כמנכ"ל אמדוקס, שנתיים בהן הצליחה החברה לרשום תוצאות שיא שהביאו את מנייתה (סימול: DOX) הנסחרת בוול סטריט לסביב רמות שיא המשקפות לה שווי של קרוב ל-6 מיליארד דולר. היום לראשונה נפגש המנכ"ל גלמן עם התקשורת - והיתה לו סיבה מצויינת.

אמדוקס וסינגטל (SingTel), חברת התקשורת האסייתית שנחשבת לחברת התקשורת הגדולה באסיה וספקית הסלטלר הגדולה בעולם מבחינת מספר המדינות בהן היא פועלת אשר משרתת כ-470 מיליון לקוחות סלולר ולה יש יותר מ-470 לקוחות בתחום הסלולר ברחבי אסיה ובמדינות האוקיינוס השקט - השיקו היום מרכז פיתוח בינלאומי משותף בישראל.

צוות מקצועי שמורכב מנציגי שתי החברות יפעל במסגרת מרכז המו"פ לאיתור, טיפוח וליווי של הפיתוח העסקי וההבשלה של טכנולוגיות של סטארט אפים מקומיים - עד שיגיעו לשלב המסחרי.

במסיבת העתונאים שנערכה היום במשרדי אמדוקס ובה נשאו דברים אלי גלמן, מנכ"ל אמדוקס ואלן לו, מנכ"ל חטיבת הדיגיטל של קבוצת סינגטל (SingTel), הדגישו השניים את החשיבות האסטרטגית שהם רואים למרכז המו"פ החדש. אמנם את היקפי ההשקעות שמהן יהנו הסטארט-אפים שיצטרפו למרכז הפיתוח לא ציינו השניים, אך אלן לו אמר כי מעבר לפעילות השוטפת של מרכז המו"פ, גם קרן הון סיכון של סינגטל מתכוונת להשקיע כ-150 מיליון דולר, חלקם בישראל.

לדברי גלמן, "מרכז הפיתוח יהווה פלטפורמה למפגש בין סטארט-אפים לבין אמדוקס וסינגטל. זה יאפשר מפגש שיוביל לפיתוח רעיונות חדשניים שיצרו ערך לשתי החברות וכמובן לסטארטאפים עצמם, שיהנו לראשונה מפתיחת דלת ראשונה מסוגה - היישר לתוך השוק הצומח במהירות הרבה ביותר בעולם".

"אם נמצא חברות סטארט אפ טובות יש אפשרות שנרכוש אותן"

מנכ"ל הדיגיטל בחברה האסייתית שפועלת מסינגפור סיפר כי מרכז המו"פ החדש בישראל הוא השלישי אותו מקימה החברה, כאשר הראשון הוקם בסינגפור, לצד מטה החברה והשני הוקם בבוסטון, לצד המכון הטכנולוגי המוביל, MIT, וציין כי "ישראל ידועה בחדשנות וביזמות שלה והשותף הטבעי שלנו פה זו אמדוקס, שיש לה את הקשרים הדרושים ואת הגישה והנסיון המתאימים".

כשנשאל אם בכוונת סינגטל לרכוש את הסטארטאפים שיפותחו בעזרת מרכז הפיתוח הבינ"ל שמושק היום בישראל הוא ענה "אם נמצא חברות סטארט אפ טובות יש אפשרות שנרכוש אותן, אבל יש אפשרות גם שניתן להן להתפתח ולהפוך לחברות גדולות בפני עצמן".

לדבריו, "מרכז המו"פ החדש מכוון לשלושה כיוונים: הראשון הוא השקעה ישירה בסטארטאפים ישראליים שיתאימו להתפתחויות של סינגטל בתחומים שונים. שנית אנחנו מעוניינים בשיתוף הפעולה עם האקדמיה הישראלית. שלישית, נפעיל חממה בצורה של קרן הון סיכון שבאמצעותה ניתן יהיה לספק מימון ויכולות נוספות לחברות צעירות ומעניינות שפועלות בישראל".

"ארבעת התחומים גדולים שעליהם סינגטל מכוונת: פרסום בסלולר. טלוויזיה דיגיטלית במובייל. מסחר מקוון בו נוכל לאפשר ללקוחות גם לבצע תשלומים באמצעות המובייל ומשחקים מקוונים. בבסיס של כל זאת יש צורך ביכולת אנליטית של המערכות וכמובן הנושא הבסיסי הנוסף הוא חווית הלקוח ושם אנו מתמקדים בחברות ישראליות על תחום הביטחון וזיהוי הפנים".

לו הוסיף, "ההשקעה הפיננסית שלנו בישראל תהיה בהתאם למידת המעורבות שלנו בישראל, לקרן יש כ-150 מיליון דולר וחלקם יוקצה לישראל. כמו שהנשיא שלכם, שמעון פרס אמר, ואני רואה את זה כמוטו שלנו - הצלחה דורשת תעוזה".

הגשר לשוק האסיאתי

לדברי מנכ"ל אמדוקס, אלי גלמן, "אני מאמין שמרכז הפיתוח חשוב מאוד לצורך החדירה של חברות ישראליות למדינות המזרח הרחוק. אנחנו רואים חשיבות רבה להשתלבות של חברות ישראליות בפעילות של מפעילות אסיאתיות. אנחנו למעשה מהווים שגרירות טכנולוגית של סינגפור בישראל. מרכז הפיתוח המשותף יוצר מצב של Win Win. סינגטל היא חברה גדולה מאוד, ובעבורם לעבוד עם סטארטאפ של 50 אנשים זה מאוד קשה - לכן אנחנו מהווים את הגשר לשוק האסיאתי בין חברת הענק לחברות היזמיות החדשות. אני מקווה שנמצא באמצעות מרכז המו"פ הזה את הסטארט-אפ שיהפוך עוד 20 שנה לחברה מצליחה כמו אמדוקס".

לדברי גלמן "צריך לעבוד עם החברות הכי טובות כדי להפיק מעצמך את הטוב ביותר. סינגטל היא החברה המובילה בתחומה בעולם ולכן זה שיתוף פעולה מאוד מאוד חשוב שיכול להרחיב את האופקים של אמדוקס".

כשנשאל גלמן מה יצא מכך לאמדוקס הוא אמר "לא כל דבר צריך לספור בדולרים. אני בטוח שלאמדוקס יהיה ערך מוסף מהשתתפותה במרכז שיהיה בחזית התוכנה והטכנולוגיה העולמית. אנחנו לא עושים זאת על מנת להנות מרווחים, אלא התפקיד שלנו הוא להיות חלק מהגשר שאנחנו יכולים לבנות יחד עם סינגטל. אנחנו רואים תמורה גדולה מכך - זה מעשיר את היכולות שלנו".

גלמן הדגיש את המחוייבות שיש לחברת אמדוקס, על אף היותה חברה גלובלית לפעילות בישראל, בה היא מעסיקה מעל ל-4,000 עובדים מתוך כ-20 אלף עובדי החברה ברחבי העולם, "בישראל יש לאמדוקס את מרכז המו"פ הגדול ביותר באופן משמעותי ביחס למקומות אחרים בעולם. לפחות ב-20 השנים הבאות אנחנו מתכוונים שישראל תהיה המרכז הגדול ביותר של החברה. אין בשום מקום אחר בעולם שיש בו מקבץ של אנשים כל כך מוכשרים בתחומנו כמו שיש בישראל. בחיים האמיתיים יזמות וחדשנות זה דבר מאוד קשה לביצוע. באמדוקס אנחנו מתמחים בדיוק בזה, בחדשנות ויזמות כבר 20 שנה וכל רבעון וכל שנה הצמיחה שלנו נשענת על אלמנטים אלה".

נזכיר כי לאמדוקס כבר קיים מרכז מו"פ אותו היא מפעילה בשיתוף עם הלקוח הגדול ביותר שלה, ענקית התקשורת האמריקנית, AT&T. כשנשאל אלי גלמן אם יש מקום לשילוב בין הפיתוחים שיפותחו במרכזים השונים הוא ענה, "סינגטל וAT&T אינן מתחרות באף מקום בעולם ולכן יתכן שיהיה שיתוף פעולה בין היזמויות שיווצרו במרכז הפתוח. לרעיונות אין ג'ט-לג ולכן במידה ונקבל את רשותה של סינגטל אני לא רואה למה צריכה להיות בעיה ליישם פיתרון טוב גם בדאלס וגם במלזיה".

גלמן התייחס גם לשאלה ביחס לעזרה כספית מכיוון המדען הראשי והצהיר, "אנחנו מנסים שלא לקבל עזרה מגורמים חיצוניים כגון הממשלה לא פה ולא ברחבי העולם. אנחנו מעריכים את העזרה של המדען הראשי אבל למזלנו אנחנו לא צריכים את עזרתו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
דוחות

נקסט ויז'ן: ההכנסות זינקו ב-62%, הצבר חוזר לעלות ל-124 מיליון דולר

הרווח הנקי של חברת המצלמות המיוצבות קפץ ב-56% ל-28 מיליון דולר ברבעון השלישי; בסיס הלקוחות התרחב ל-189, והחברה ממשיכה לשמור על שיעורי רווחיות גבוהים אבל עם סימני האטה בתזרים

מנדי הניג |

נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות נקסט ויז'ן 1.23%   שמפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולכלים בלתי מאוישים, ממשיכה את רצף הצמיחה גם ברבעון השלישי. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-47.3 מיליון דולר, עלייה של 62% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה הכנסות של 120 מיליון דולר, כך שנכון לעכשיו היא נראית קרובה לעמוד בתחזית השנתית שהציבה הכנסות של 160 מיליון דולר. במהלך השנה האחרונה הגדילה החברה את מספר לקוחותיה הפעילים מ-173 ל-189, מה שמשקף התרחבות בביקוש ובפיזור לקוחותיה הגלובליים.

נכון למועד פרסום הדוחות, צבר ההזמנות של נקסט ויז'ן עומד על 124 מיליון דולר, לעומת 110 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון. עם זאת, עיקר הגידול בצבר נובע מהזמנה גדולה אחת שהתקבלה לאחרונה בשווי של כ-24 מיליון דולר, לאספקה עד יולי 2026. בלי אותה הזמנה, הצבר היה מציג ירידה לעומת הרבעון הקודם.

צבר ההזמנות חוזר לעלות

אחרי ירידה בצבר ברבעון השני (110 מיליון דולר), נקסט ויז'ן מדווחת כעת על צבר של 124 מיליון דולר נכון למועד אישור הדוחות - עלייה של 12% בתוך שלושה חודשים. מדובר ברמה דומה לזו שנרשמה בתחילת השנה, מה שמאותת על חזרה לקצב הזמנות גבוה מצד הלקוחות.

הצבר הגבוה נובע, בין היתר, מהזמנה משמעותית שהתקבלה בינואר 2025 מצד גורם שלישי שאינו קשור לחברה, בסך של 12.1 מיליון דולר. ההנהלה מציינת כי קיים ביקוש מתמשך לפתרונות החברה, במיוחד מצד לקוחות חוזרים וגופים ביטחוניים במערב.

הרווח הגולמי עמד על 32.5 מיליון דולר, שהם כ-69% מההכנסות - עלייה של 55.5% לעומת 20.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הגולמי ב-85.5 מיליון דולר (71% מההכנסות), גידול של 42% בהשוואה ל-60.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

הרווח התפעולי ברבעון עלה ל-28.3 מיליון דולר (60% מההכנסות), לעומת 18.7 מיליון דולר ברבעון המקביל - גידול של 51%. במצטבר מתחילת השנה: רווח תפעולי של 73.5 מיליון דולר, עלייה של 39% בהשוואה לשנה שעברה.