ערכו של מחזור המטבע הגיע בסוף שנת 2011 לכ-49 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בסוף שנת 2010 שיעור גידול של כ-9%, דומה לזה של שנת 2010 (כ-8%).כך עולה מהסקירה השנתית של מחלקת המטבע בבנק ישראל המתייחסת למחזור השטרות והמעות בשנת 2011.

בבנק ישראל מסבירים כי הגידול נבע, בין השאר, מגידול האוכלוסייה והתרחבות הפעילות הכלכלית בשנתיים אחרונות. עם זאת, קצב גידולו של המחזור נמוך משמעותית מאשר בשנים 2008 ו-2009 (אז גדל המחזור ב-19% ו-21%, בהתאמה). את ירידת קצב הגידול בשנתיים האחרונות ניתן לייחס לעליית הריבית במשק, שהחלה בד בבד עם התחדשות תהליך הצמיחה.

חלקו של מחזור השטרות עמד בשנה הנסקרת על 97% מסך ערך המחזור כולו (47.4 מיליארדי שקל, וחלקו של מחזור המעות על 3% (1.6 מיליארדי שקל).

מגמת העליה של השנים האחרונות במשקלו של שטר ה-200 שקל במחזור נמשכה, וגידולו במחזור עמד השנה על 18%, עקב הגברת הפצתו במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים.

סכום המשיכה הממוצע ממכשירי הבנק האוטומטיים המשיך וגדל השנה (גידול של של 5%) ל-616 שקל.

יותר ממחצית ממספר המעות שבמחזור (59%) הן מעות של 10 אגורות, והדבר נובע מעצימות השימוש בהן, בעיקר למתן עודף בתחבורה הציבורית העירונית. המטבע בשווי 1/2 ש"ח היוותה בסוף שנת 2011 8% ממספר המעות שבמחזור. חלקה במחזור גדל כתוצאה משינוי בתעריף הנסיעה העירונית בתחבורה הציבורית בינואר 2011 ב"אגד" וביולי ב"דן" ל-6.4 ש"ח, מהלך שהגדיל את הצורך במעה זו למתן עודף.

מטבעות של 1 ש"ח, שמרבים להשתמש בהן במדחנים ובמכונות הממכר, היוו ב-2011 24% ממספר המעות שבמחזור, והמטבע שקיבל את הכינוי 'שנקל' או כמו שקורא לו בנק ישראל, מעה בעריך 2 ש"ח, שהוכנסה למחזור ב-2007, הגיעה ב-2011 ל-3% ממספר המעות שבמחזור. המעות בעריכים 5 ש"ח ו-10 ש"ח היוו 4% ו-3% ממספר המעות שבמחזור, בהתאמה.

בשנת 2011 נמשכה מגמת הגידול של מספר המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. עיקר הגידול היה במכשירים מהסוג cash dispenser מכונות בבעלות חברות פרטיות, המתופעלות על ידי בתי העסק שבהם הן מוצבות. כמו כן התווספו חלופות נוספות למשיכת מזומנים באמצעות רשתות השיווק ותחנות הדלק. במקביל נוספו בתאגידים הבנקאיים מכשירים אוטומטיים להפקדה של מעות ושטרות, במטרה לייעל את השירות ללקוח ולהוזיל את עלויות הטיפול במזומנים בסניפים.

בימים אלה נמצאת מחלקת המטבע בבנק ישראל בעיצומה של הכנת סדרת שטרות חדשה. הדמויות שיופיעו על גבי השטרות בסדרה החדשה נקבעו כזכור בתחילת שנת 2011 ואושרו על ידי הממשלה: המשוררת רחל על השטר של 20 ש"ח, המשורר שאול טשרניחובסקי על השטר של 50 ש"ח, המשוררת לאה גולדברג על השטר של 100, והמשורר נתן אלתרמן על השטר של 200 ש"ח.

בדצמבר 2011 הכריז נגיד בנק ישראל על העיצוב הזוכה, שנבחר בתחרות פומבית, מתוך כ-100 הצעות שהוגשו. עיצובי העריכים השונים מעובדים בימים אלה לשם התאמתם לשטרות עצמם, שיכללו סימני ביטחון חדשים.

בנק ישראל מתכוון להנפיק את שני העריכים הראשונים של הסדרה החדשה (50 ש"ח ו-200 ש"ח) במחצית השניה של שנת 2013, ואת השניים האחרים (20 ש"ח ו-100 ש"ח) בתחילת שנת 2014.

בנק ישראל גם דואג להרגיע את הציבור - בשנת 2011 המשיכה מחלקת המטבע בהכנותיה לשעת חירום בין היתר כדי להבטיח, במקרה הצורך, אספקה של מזומן בכמות מספקת לכל האוכלוסייה ובפריסה ארצית.