מהתעודות המנייתיות בארץ נפדו 1.56 מיליארד ש' ב-2012 - הרוב עבר לחו"ל
מאז חודש פברואר מתחולל שינוי אדיר בהרכבן של תעודות הסל הישראליות, זאת על רקע תקנת האוצר האחרונה לפיה המוסדיים יצטרכו לממן את עלויות ההשקעה בתעודות סל העוקבות אחר מדדים ישראליים, מכיסם. בעבר נהגו המוסדיים לחייב את העמיתים בדמי ניהול (הכוללים עמלות נלוות) בשיעור ממוצע של 0.3%.
לאחרונה דובר על ניסיונות לרכך את המכה, והממונה על שוק ההון באוצר, עודד שריג ע"פ דיווחים שונים עשוי לאשר בקרוב לגופים המוסדיים המשקיעים בתעודות סל לשלם למנהלי תעודות הסל עמלות נלוות כגון עמלות ברוקראז' ומימון מכספי העמיתים בשיעור של 0.1%-0.15%.
על רקע כניסת התקנה לתוקפה נרשמה הסטה מאסיבית של נכסים מתעודות הסל העוקבות אחרי הפעילות בארץ לעבר תעודות הסל העוקבות אחרי הפעילות בחו"ל. הסטה זו גם אחראית במידה רבה לקיטון במחזורים שנרשם בבורסה בת"א מתחילת השנה. גורמים נוספים היו יציאת הזרים על רקע ההסלמה ביחסים בין ישראל לאיראן וגם להעלאת המס על הבורסה היתה השפעה לרעה על היקף הפעילות בבורסה בת"א.
פדיונות מול יצירות באפריל
על פי נתונים שפורסמו על ידי אגוד תעודות הסל השייך לאגוד לשכות המסחר, בחודש אפריל נרשמו פדיונות בסך 79.9 מיליון שקל בתעודות הסל העוקבות אחר מדדי המניות בארץ ומתחילת השנה נפדו מתעודות סל אלה כ-1.557 מיליארד שקל. חלקן של תעודות אלה מסל הנכסים המנוהלים אצל כלל מנפיקי תעודות הסל ירד באפריל ל-29.55% לעומת נתח של 32.42% בדצמבר 2011. בסך הכל מנוהלים 17.486 מיליארד שקל בתעודות סל המשקיעות במדדי מניות בארץ.
נציין כי בעוד שבינואר ובפברואר נרשמו פדיונות אדירים בהיקף של 666 מ' ש' ו-661 מ' ש' בהתאמה מתעודות הסל העוקבות אחר מדדי המניות הישראליות, הרי שבמארס כבר התמתנו הפדיונות והסתכמו ב-230 מ' ש' ובאפריל אנחנו רואים את המשך מגמת ההתמתנות בפידיונות.
בתעודות הסל המשקיעות במדדי מניות בחו"ל נרשמו באפריל פדיונות זניחים של 1.89 מיליון שקל, אך מתחילת השנה נרשמו באפיק זה יצירות בסך של 1.065 מיליארד שקל. הנתח של תעודות סל אלה גדל באפריל ל-20.74% ובסה"כ התנהלו בהן כ-12.275 מיליארד שקל, זאת לעומת נתח של 18.77% בדצמבר 2011. אפריל היה החודש הראשון מתחילת השנה בו נרשמו פידיונות באפיק זה, מה שעשוי להעיד על מיצוי של המהלך.
אחוז השינוי של שווי הנכסים בתעודות הסל המנייתיות בארץ ירד ב-0.1% מתחילת השנה, לעומת זאת אחוז השינוי בשווי הנכסים בתעודות המנייתיות בחו"ל זינק מתחילת השנה ב-21.17%. חשוב להזכיר כי מתחילת השנה רשמו המדדים המובילים בחו"ל עליות נאות בשיעור של כמעט פי שניים מהעליות שנרשמו בבורסה המקומית.
באפיק האג"חי נרשמו יצירות באפריל גם בתעודות העוקבות אחר מדדי האגח בישראל וגם בתעודות העוקבות אחרי מדדי האג"ח בחו"ל. היקף הנכסים באג"ח בארץ הסתכם באפריל ב-17.469 מיליארד שקל, למרות שמדובר בעלייה של כ-7.05% בשווי הנכסים בתעודות אלה מתחילת השנה, הרי שהנתח שתופסות אג"ח אלה בסך כל התעודות ירד ל-29.52% לעומת 30.23% בדצמבר 2011.
סך הנכסים שנוהלו באפריל בתעודות סל העוקבות אחרי מדדי אג"ח בחו"ל זינק מתחילת השנה ב-104.28% והגיע ל-194 מיליון שקל, כאשר באפריל נרשמו יצירות בסך 9.06 מיליון שקל ומתחילת השנה היקף היצירות גדל ב-95.15 מיליון שקל.
בורחים לחוף מבטחים - בתעודות הכספיות
עוד נתון שבולט הוא יצירות של 633 מיליון שקל בתעודות הפיקדון (תעודות כספיות) באפריל, כאשר מתחילת השנה מסתכמות היצירות באפיק זה ב-2.156 מיליארד שקל, כלומר היצירות הגדולות ביותר נוצרו השנה באפיק זה וסך הנכסים המנוהלים בו הגיע באפריל ל-9.376 מיליארד שקל המהווים נתח של 15.84% מסך כל תעודות הסל, עלייה של 30.3% ביחס לשווי הנכסים שנוהלו בו בדצמבר 2011.
בתעודות הסל הממונפות והאסטרטגיות שרובן עוקבות אחר הפעילות במדדים המקומיים, נרשמו באפריל פידיונות כבדים יחסית של 39.79 מיליון שקל ומתחילת השנה נפדו מהן כ-328 מיליון שקל, סך הנכסים המנוהלים בתעודות אלו צנח ב-37.23% מתחילת השנה והסתכם באפריל ב-619 מיליון שקל.
לסיכום, היקף הנכסים המנוהלים בענף תעודות הסל בישראל גדל מתחילת השנה ועד אפריל ב-9.61%, כלומר נרשמו בו יצירות בסך 2.048 מיליארד שקל והסך הכולל של הכספים המנוהים בענף זה גדל ל-59.173 מיליארד שקל.
מה קרה למנהלי תעודות הסל?
באיגוד תעודות הסל פירסמו גם את החלוקה הפנימית בין מנהלי תעודות הסל בישראל, כאשר את ראש הרשימה ממשיכה להוביל חברת תעודות הסל 'קסם' שמנוהלת על ידי אבנר חדד שניהלה באפריל 19.750 מיליארד שקל והנתח שלה בשוק עמד על 33.4%. עם זאת קסם היא החברה היחידה בה נרשמו פדיונות הן באפריל, 4.01 מיליון שקל והן מתחילת השנה - 25.34 מיליון שקל. למרות הפידיונות השינוי בשווי הנכסים נותר חיובי ועלה ב-5.47% על רקע הראלי שהיה בשוק.
'תכלית' היתה באפריל חברת ניהול תעודות הסל השניה בגודלה בישראל עם נכסים מנוהים בסך של 17.956 מיליארד שקל. באפריל נרשמו בה היצירות הגדולות ביותר, 277.9 מיליון שקל, יותר מסך היצירות שנרשמו בה מתחילת השנה והסתכמו ב-201.2 מיליון שקל. שווי הנכסים המנוהלים בתכלית גדל מתחילת השנה ב-7.47%.
'מיטב' (המחזיקה בתעודות הסל של 'מבט') תפסה את המקום השלישי עם כמחצית מהנכסים המנוהלים בקסם. נזכיר כי המיזוג בין מיטב לבין דש שמחזיקה בתכלית צפוי להקפיץ את החברה המאוחדת למקם הראשון. מתחילת אריל נרשמו במיטב יצירות בסך 171.8 מיליון שקל ומתחילת השנה התווספו לה 971.9 מיליון שקל, מה שעזר לשווי הנכסים המנוהלים שלה לזנק ב-18.1% מתחילת השנה.
- 3.חדד בדרך לאבד את הבכורה (ל"ת)מעניין מאד 02/05/2012 15:45הגב לתגובה זו
- 2.המכשיר הנכון להשקעות בבורסות (ל"ת)תעודות הסל 02/05/2012 15:45הגב לתגובה זו
- 1.אף אחד לא יהיה בבורסה (ל"ת)לא יהיו הקלות 02/05/2012 15:44הגב לתגובה זו
הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%
יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים
ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.
גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.
אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון)
ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.
הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?
חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות -4% לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על -0.8% מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת
כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?
במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה
בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף
מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -2.53% ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.
כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.
אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט -0.85% לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.
לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה
בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.
