ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?

החברה שניסתה לרכב על גלגל תנופה שאמור לייצר חשמל לטעינת רכבים, גילתה שהדיסק נתקע; הפתרון? לעשות סוויץ׳ למודל העסקי ולהפוך ל״חברת הקריפטו הדואלית הראשונה״; הדרך? גיוס של 180 מיליון דולר בדיסקאונט של מעל 70% - בדרך המשקיעים ובעיקר מור והפניקס - אכלו אותה בגדול

נושאים בכתבה זוז פאוור קריפטו

ההתרסקות במניית זוז זוז פאוור 0%   היתה כמעט ידועה מראש. השנה האחרונה לוותה בכל כך הרבה סימנים מחשידים שפשוט אי אפשר היה להתעלם. זוז פאוור צבעה את המסכים בשבועות האחרונים בירוק כהה - יום אחרי יום היא השיגה תשואות דו-ספרתיות והתחילה למשוך עניין. הסתקרנו ובדקנו, אבל לא מצאנו כלום. 

היא זינקה יותר מ-130% בוול סטריט וגם אצלנו, אבל העלייה לא לוותה בדיווח מהותי חדש מצד החברה. למעשה, ההודעות הרשמיות האחרונות של זוז פאוור היו די שגרתיות: בחודש מאי החברה ציינה כי תשתתף בכנס משקיעים של Aegis Capital, ובסוף יוני דיווחה על תכנית התעיילות שמטרתה להוריד את עלויות התפעול. שני העדכונים הללו, קרי השתתפות בכנס וההתייעלות, אינם מהווים בשורות עסקיות מרעישות או חוזים מסחריים חדשים ולמשעה המניה גם לא הגיבה אליהם. במילים אחרות, לא חל שינוי מהותי בפעילות העסקית של זוז שאמור היה להצדיק את הראלי - אז אמרנו מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי. לא חלפו מספר ימים והגיע הבכי. אבל מה שמדהים בסיפור הזה הוא ששני השמות הגדולים של המחזיקים הם בית ההשקעות מור וקבוצת הפניקס. זוז שהיא עוד אחת מההנפקות הכושלות של 2021 הצליחה בעצם "להשחיל" את שני הגופים המכובדים האלו. 


ומה בעצם קרה? דיווח על גיוס הון בהיקף דמיוני של 180 מיליון דולר, במחיר מגוחך של דולר אחד למניה בזמן שמחיר השוק היה פי שלושה וחצי. כדי להכניס את המספר הזה לפרופורציות, צריך לזכור שלפני כחודשיים, לפני שהסוחרים "גילו" את המניה והזניקו אותה במאות אחוזים, היא נסחרה בשווי שוק של פחות מ-10 מיליון דולר, כלומר היא מגייסת פי 18 מהשווי שנסחרה בו לפני שבועות בודדים. גם בשיא שווי המניה לא חצה את רף 50 מיליון הדולר. 

 במילים אחרות, חברה שלא הצליחה לייצר הכנסות של יותר מ-200 אלף דולר במחצית, וגם שורפת כ-6 מיליון דולר בהוצאות, יוצאת בהכרזה על גיוס הון בדיסקאונט משמעותי. אבל יותר מזה היא מקדישה את הגיוס לא לפיתוח, לא לייצור, אפילו לא לשיווק אלא כדי לקניית ביטקוין. כדי להיות ״חברת הקריפטו הדואלית הראשונה״. 

כדי לגבות את המהלך של הגיוס ואולי כדי להעניק לו איזשהו נופך אסטרטגי, זוז פאוור לא הסתפקה רק בהודעה על רכישת ביטקוין. במקביל לחשיפת פרטי הגיוס, החברה הודיעה על מינוי מנכ"ל חדש - ג'ורדן פריד - יזם אמריקאי עם רקע בתחום הבלוקצ'יין והקריפטו. פריד היה בין מקימי רשת Hedera Hashgraph ושימש בה כסמנכ"ל פיתוח עסקי. הוא גם עומד כיום בראש חברת אחזקות בתחום ה-Web3. ככה היא מנסה להראות שהשינוי במודל העסקי מעבר מתשתיות טעינה מהירה לרכבים חשמליים לעולמות של ניהול נכסי קריפטו מגובה בדרג ניהול. לצד פריד, מונו גם דמויות בולטות לדירקטוריון - ובהן ד"ר סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, וטוד תומסון, שכיהן בעבר כמנכ"ל חטיבת ניהול העושר וכסמנכ"ל הכספים של סיטיגרופ. אבל מבלי להידרש לרקע של ההנהלה החדשה ״עלי התאנה״ האלו מתקשים להסתיר - גם את הדילול הדרמטי של בעלי המניות וגם את השיפט במודל העסקי, שמגיע ביום בהיר.

מה שעושה פה זוז היא לתת למוסדיים אפשרות לסחור בנכס ספקולטיבי כמו הביטקוין בהנחה משמעותית על חשבון המחזיקים בנייר, שמשלמים סנטים על הדולר כדי לקנות נכס שאפילו לא שאלו את בעלי המניות הקיימים אם בכלל מעניין אותם להחזיק.

יתרה מזאת, זוז פאוור מודה בעצם בזה שלאורך כל התקופה האחרונה אין ״ביזנס״ מאחורי המספרים. אף אחד לא רוצה את הטכנולוגיה בעמדות הטעינה וכנראה יש טכנולוגיות טובות יותר או שטווח הטעינה שגדל משמעותית ברכבים החשמליים מייתר את הצורך בחיפוש אחר טכנולוגיות הטענה בפורמטים לא מוכרים וברמה ניסיונית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אתמול ירדה המניה ביותר מ-45% בוול סטריט ומחקה למשקיעים רבים מחצית מהחזקתם ביום בהיר אחד, ועדיין היא נסחרת מעל המחיר בהנפקה ויש לכאורה עוד מקום לרדת כדי לסגור את הפער הזה.

בשורה התחתונה


מה שראינו בזוז פאוור הוא קליסיקה של "הייפ קודם לעסק". העליות החדות לא נשענו על שינוי עסקי אמיתי אלא על סנטימנט בשוק, שהחברה ניסתה לרכב עליו כדי להצדיק קפיצה בשווי. ההודעה על גיוס בהיקף דמיוני ושינוי חד במודל העסקי, מעולם הטעינה המהירה לקריפטו, רק הדגישה שהעליות האחרונות לא היו תוצאה של פריצה עסקית אלא שומשו, אולי בדיעבד, כמהלך לדילול המחזיקים כדי לגייס כספים על חשבונם. הכסף מיועד ברובו לקנות נכס ספקולטיבי ולמימון התחייבויות ולא לפעילות המקורית של החברה, שלמעשה אומרת למשקיעים שעד היום שרפנו כסף לחינם.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יש סכוי שרשות ניירות הערך כאן או בארצות הברית לא יאשרו להם את ההנפקה בגלל התרגיל המסריח שעשו (ל"ת)
    אנונימי 31/07/2025 23:19
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כשהכתיבה והכתבה איכותית פשוט תענוג לקרוא תודה! (ל"ת)
    אריק 31/07/2025 02:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יואו איזו השחלה... מותר לעשות דבר כזה! (ל"ת)
    אנונימי 30/07/2025 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אמת 30/07/2025 20:42
    הגב לתגובה זו
    השילוב לדעתי מטמין סוד מסלרי והוא יעיל אם המודל שלהם יכול לחסוך בעליות חשמל עקב מינוף המתח החשמלי יכול לתרום המון בכריתת ביטקוין ולכן בחרו את הסמנכל של HASHGRAPH . לחכות שבוע ואז נבין את את פניה האמיתיים חושב שיהיה עוד גל אגרסיבי של עלויות
  • 5.
    אייל 30/07/2025 17:31
    הגב לתגובה זו
    חייבים לפסול את ההנפקה. לאסור עליהם לעשות כל צעד במניות עד לקבלת הבהרות
  • 4.
    הדר 30/07/2025 16:19
    הגב לתגובה זו
    מנהלים דפקו אותנו טוב טוב שיהיה להם כסף לתרופות
  • אנונימי 30/07/2025 21:17
    הגב לתגובה זו
    בשוק ההון אין כסף מהיר מה שעולה בטיל נוחת כמו טיל!!מתי תבינו
  • 3.
    מור ופניקס אוי ואבוי (ל"ת)
    חתם מקומי 30/07/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צודקים השחלה איומה (ל"ת)
    איציק 30/07/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימימינ 30/07/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    איך מור רוכבת על הטרנדים ומוכרת בתחתית
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

טאואר מקבלת העלאת מחיר יעד, ומה יהיה היום בבורסה?

המדדים אתמול "התגברו" על הארביטרז' החיובי וסגרו בירידות, כאשר  חברות הביטוח בלטו לשלילה עם יריד של 4.1% במדד בהמשך לירידות שלהן ביום חמישי, על רקע הציפיות להתארכות המערכה בעזה והשפעתה על הכלכלה; היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל שעשוי להכריע האם תרד הריבית בישראל בסוף החודש
מערכת ביזפורטל |

מדד המחירים לצרכן שיתפרסם היום עשוי להשפיע על מסלול הריבית של בנק ישראל, שנמצא בצומת דרכים בין נתונים כלכליים יציבים יחסית לבין אי הוודאות שנובעת מהמלחמה. בעוד שבארה"ב ההימורים בשווקים כבר מגלמים בוודאות הורדת ריבית (ואפילו כמה כאלה עד סוף השנה), אצלנו הנגיד שוקל את ההשלכות של הרחבת הלחימה על הפעילות הכלכלית. מצד אחד, אמנם האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? מדד המחירים באוגוסט צפוי לעלות 0.6%, כאשר הערכות האנליסטים נעות בין 0.5% ל-0.7% - להרחבה: מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

ברקע, צה״ל פתח שלב חדש ומוגבר במבצע "מרכבות גדעון ב׳" בעיר עזה, שבמסגרתו תקף מעל 360 מטרות טרור בשלושה גלים, בהובלת פיקוד הדרום ובשיתוף חיל האוויר. התקיפות התמקדו בתשתיות טרור כמו מבנים שהוסבו למתקנים צבאיים, עמדות תצפית וצליפה, חמ"לי תצפית, מתקני פיקוד ושליטה ואתרי אחסון אמל״ח, זאת כהכנה לכניסה לכניסה קרקעית של כוחות צה"ל.


האם מניות התשתיות מעניינות?  

תחום התשתיות, שלרוב נתפס כאפור ומשעמם, הוא למעשה הבסיס לכל פעילות כלכלית: כבישים, תחבורה, תקשורת, מים ואנרגיה, ומספק ביקוש יציב ותשואות גבוהות יחסית בסיכון נמוך, כשגם השקעות ענקיות בתשתיות לטכנולוגיה ו-AI דוחפות את התחום קדימה. בשנים האחרונות מניות התשתיות בבורסה המקומית הניבו תשואות דומות למדד ת"א 125, והמשך הצמיחה תלוי בעיקר בתקציבי הממשלה ובהורדת ריבית שיכולה לשפר רווחיות. כדי לסייע למשקיעים להבין את הפוטנציאל, יצרנו דירוג חדש למניות תשתית לפי ערך כלכלי, צמיחה והערכת מומחים, לצד דירוג סיכון, שמאפשר לזהות מניות שמספקות תשואה גבוהה ביחס לסיכון. הכל בכתבה כאן - השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?