מיכל גור, מנכלית אלמוגים. קרדיט: לילך רז
מיכל גור, מנכלית אלמוגים. קרדיט: לילך רז

אלמוגים רוכשת פרויקט התחדשות בפ״ת: מה זה אומר על הקבלנים הקטנים?

אלמוגים רוכשת פרויקט התחדשות עירונית בפ״ת בהיקף של 175 יח״ד עפ תב״ע מאושרת; הרכישה עשויה להצביע על מגמה בשוק ההתחדשות העירונית, בהם הקבלנים שלא מצליחים ׳לשמור ראש מעל המים׳ בסביבת הריבית, הקשיים התפעוליים וקצב המכירות הנוכחי מוכרים פרויקטים לקבלנים הגדולים והמבוססים יותר

חיים בן הקון | (1)

אלמוגים אלמוגים 0%   רכשה פרויקט פינוי בינוי ברחובות עזרא ונחמיה בשכונת עמישב, בפתח תקווה ובסמיכות לכפר סירקין. במתחם, הכולל תב"ע מאושרת מחודש אפריל 2024, יבנו במקום 48 יח"ד המשתרעות על שלושה מבנים כ- 175 יח"ד במתחם מעורב שימושים שיכלול מגורים, מסחר ושטחי ציבור. שטח הקרקע עליו מקודם הפרויקט הוא כ- 6.875 דונם. להערכת החברה היתר בניה לפרויקט צפוי להתקבל במהלך תקופה של כ- 18 עד כ- 24.


התמורה על פי ההסכם מורכבת מתשלום סכום חד פעמי (המהווה בעיקרו החזר הוצאות המוכרת) בסך של כ-2 מיליון שקל וכן מתשלומים עתידיים שוטפים, באופן מדורג, החל משיעור מינימלי של אחוזים בודדים ועד לשיעור מרבי של 10% מסך ההכנסות בפרויקט (בתלות בהיקף ההכנסות בפרויקט), שעל חשבונם תשולם למוכרת מקדמה בסך של 2.5 מיליון שקל, שתקוזז מהתשלומים העתידיים.


הקניה הזו עשויה להיראות זניחה על פניה, או שגרתית, אך היא עשויה להעיד על מגמה בקרב הקבלנים והיזמים בתחום ההתחדשות העירונית. הנגישות לכסף של הקבלנים הגדולים והציבוריים דוגמת אלמוגים, בין אם על ידי גיוס חוב באג״ח ובין אם על ידי גיוס הון בצורה של הנפקת מניות, נותנת להם נזילות שקבלנים קטנים יותר לא יכולים לאפשר לעצמם. כתוצאה מכך, כשהקבלנים הקטנים לא יכולים לשאת בעול הפרויקט הם מוכרים אותו לקבלן גדול ומבוסס יותר. 


אם נראה שיש בשוק ההתחדשות העירונית ריבוי של עסקאות כאלה, בהן פרויקטים בשלבי בשלות מתקדמים כמו הפרויקט נשוא הכתבה - שיש לו תב״ע מאושרת, זו מגמה שעשויה להעיד על ריכוז של השוק לטובת קבלנים נזילים יותר.


דוח מפורט של משרד האוצר שפורסם אמש, צייר תמונה מורכבת של שוק הנדל"ן הישראלי. הנתונים, שנערכו על ידי אגף הכלכלן הראשי, מצביעים על ירידה חדה במכירות הקבלנים לצד עליה פרדוקסלית בתזרים המזומנים שלהם בחודש אפריל, כאשר במרכז השינויים עומדות מגבלות בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים.  


קבלן התחדשות עירונית שצריך מצד אחד לשאת בנטל בניית דירות בעלי הזכויות במתווה של קומבינציה, מבלי שהוא מקבל הטבה תזרימית כלשהי מבעלי הדירות בבנין, ומצד שני הוא לא מצליח למכור דירות בקלות, ואף מתקשה במשימת מכירת הדירות - עלול למצוא את עצמו ללא ההון הדרוש לבנייה. 


מצד שני, ייתכן ואלמוגים רכשה את הפרויקט מאחד מאותם ׳סוחרי חתימות׳ - ולא מקבלן. כל שהוא עשה זה להחתים את דיירי הבניין, להפיק ולהגיש את  המסמכים הרלוונטיים - כולל תשריטים אדריכליים וכו׳ - ולעשות על המאמץ הביורוקרטי הזה אקזיט נחמד של כמה מיליוני שקלים. במקרה הזה - אקזיט של 4.5 מיליון שקל ברגע המכירה, ובניכוי הוצאות הפקת תב״ע - 2.5 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים: ״רכישת הפרויקט תואמת את האסטרטגיה של אלמוגים להרחבת צבר הפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית באזורי הביקוש, עם העדפה לכאלה עם בשלות תכנונית - תב"ע מאושרת או תכנית כוללת להתחדשות עירונית, המאפשרת התחלת ביצוע בטווח של עד שנתיים. יכולות החברה בהיותה יזם וגם קבלן מבצע, לצד איתנות פיננסית וניסיון מוכח של 40 שנה בתכנון, בנייה ושיווק, מעניקים לנו יתרון יחסי לעסקאות מעין אלה שנפוצות היום בענף.


״הפרויקט הוכרז ע"י הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כפרויקט "פינוי בינוי" במסלול מיסוי ולתאריך הדוח מצוי בהליכי תכנון מפורט. בנוסף, שיעור חתימות הדיירים בפרויקט עולה על הרוב הנדרש ואף מתקרב ל- 100%.״


נוי דותן, מנכ"לית אלמוגים התחדשות עירונית אלמוגים: "פתח תקווה, אחת מהערים המרכזיות בגוש דן, עוברת בשנים האחרונות תהליך מואץ של התחדשות עירונית והפיכתה של העיר העשירה בנכסי מורשת לעיר צעירה ותוססת, בעלת מרקם חיים חיוני וחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של תושבי העיר כולה. הרכבת הקלה שפועלת בהצלחה רבה בעיר תרמה רבות לשיפור התשתיות העירוניות, דרכי הגישה ממנה ואליה ולעלייה בערך הנכסים. אנו צופים כי, פרויקטי הפינוי-בינוי המתוכננים בעיר בשנים הקרובות יהפכו אותה לאחד המרכזים העירוניים המתקדמים והמשמעותיים בגוש דן בשנים הקרובות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 12/06/2025 15:22
    הגב לתגובה זו
    ענף הבניה למגורים בישראל הוא ההפך מריכוזי יש בו המון שחקנים ואין שום בעיה אם כמה חזקים יבלעו כמה חלשים.גם לבעלי הדירות זה טוב כי זה מקטין את הסיכוי לבעיות תוך כדי הבניה.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים