תיגי במגעים להקמת פרויקט אנרגיה תרמו-סולארית באסיה בהיקף של כ-12 מיליון שקל
החברה חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם תאגיד מזון ומשקאות בינלאומי, וצפויה להגיש הצעה מעודכנת תוך 90 ימים
תיגי חברת תיגי תיגי 0% הודיעה כי חברת הבת שלה, SOLID Energy Solar, נמצאת במשא ומתן עם תאגיד מזון ומשקאות בינלאומי לצורך הקמת והפעלת מערכת לייצור ואגירה של חום תעשייתי באמצעות אנרגיה תרמו-סולארית באחד ממפעלי התאגיד באסיה.
הפרויקט, אם ייצא לפועל, יבוצע במודל של מכירת חום כשירות (Heat as a Service) וצפוי להיות בהיקף של כ-12 מיליון שקל.
במסגרת מזכר הבנות לא מחייב בין תיגי לבין התאגיד המזמין, התחייבה החברה להגיש הצעה מעודכנת לביצוע הפרויקט בתוך 90 ימים
ממועד החתימה. אם ההצעה לא תוגש במועד, המזמינה תהיה רשאית לבחון הצעות מספקים אחרים. מזכר ההבנות אינו יוצר התחייבות משפטית מצד הצדדים, וכל אחד מהם רשאי להפסיק את המשא ומתן בכל שלב לפי שיקול דעתו. אם יושגו הסכמות מלאות, ייחתם בין הצדדים הסכם מחייב אשר יסדיר את
תנאי ההתקשרות ואת שלבי הביצוע.
במידה וייחתם הסכם מחייב, תיגי צפויה למכור את הפרויקט לחברה ייעודית שתוקם לצורך תפעולו, כאשר מימון ההון העצמי יבוצע על ידי אותה חברה. על פי ההסכם, תיגי תחזיק ב-45% מהחברה הייעודית, בעוד שהמשקיעה האסטרטגית
EREN Industries SA תחזיק ב-55% הנותרים. העסקה תואמת להסכם שנחתם ביוני 2024 בין תיגי לבין EREN, במסגרתו הוסכם על הקמת חברות ייעודיות למימון והפעלת פרויקטים של מכירת אנרגיית חום ברחבי העולם. הפרויקט צפוי לתרום להרחבת פעילותה של תיגי בתחום האנרגיה התרמו-סולארית,
ולבסס את מעמדה כספקית פתרונות מבוססי מכירת חום כשירות. אם תצא העסקה לפועל, היא עשויה להוות צעד משמעותי בהמשך צמיחת החברה בשוק האנרגיה המתחדשת ובחיזוק קשריה עם גופים בינלאומיים בתחום זה.
בחודש דצמבר האחרון, תיגי הודיעה
על חתימת הסכמי SAFE עם משקיעים שונים, במסגרתם תגייס 2.38 מיליון שקל ממשקיעים, בהם JJRF ורציו. על פי תנאי ההסכם, אם החברה תשלים סבב גיוס של לפחות 10 מיליון שקל עד 30 ביוני 2025, ההשקעה תומר באופן אוטומטי למניות, במחיר השווה ל90% מהמחיר למניה בסבב הגיוס, אך
לא יותר מ-17 שקל למניה. אם החברה תקצה ניירות ערך נוספים למשקיעים אחרים בתנאים מועדפים, המשקיעים הנוכחיים יוכלו לדרוש תנאים זהים. במידה וסבב הגיוס לא יושלם במועד שנקבע, סכום ההשקעה יהפוך להלוואה הניתנת להמרה למניות במחיר של 7 שקל למניה, או לפירעון בינואר 2027,
עם ריבית שנתית של 10%.
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה?
מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.
כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.
מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של 2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.
ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב.
אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.
