תיגי במגעים להקמת פרויקט אנרגיה תרמו-סולארית באסיה בהיקף של כ-12 מיליון שקל
החברה חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם תאגיד מזון ומשקאות בינלאומי, וצפויה להגיש הצעה מעודכנת תוך 90 ימים
תיגי חברת תיגי תיגי 0% הודיעה כי חברת הבת שלה, SOLID Energy Solar, נמצאת במשא ומתן עם תאגיד מזון ומשקאות בינלאומי לצורך הקמת והפעלת מערכת לייצור ואגירה של חום תעשייתי באמצעות אנרגיה תרמו-סולארית באחד ממפעלי התאגיד באסיה.
הפרויקט, אם ייצא לפועל, יבוצע במודל של מכירת חום כשירות (Heat as a Service) וצפוי להיות בהיקף של כ-12 מיליון שקל.
במסגרת מזכר הבנות לא מחייב בין תיגי לבין התאגיד המזמין, התחייבה החברה להגיש הצעה מעודכנת לביצוע הפרויקט בתוך 90 ימים
ממועד החתימה. אם ההצעה לא תוגש במועד, המזמינה תהיה רשאית לבחון הצעות מספקים אחרים. מזכר ההבנות אינו יוצר התחייבות משפטית מצד הצדדים, וכל אחד מהם רשאי להפסיק את המשא ומתן בכל שלב לפי שיקול דעתו. אם יושגו הסכמות מלאות, ייחתם בין הצדדים הסכם מחייב אשר יסדיר את
תנאי ההתקשרות ואת שלבי הביצוע.
במידה וייחתם הסכם מחייב, תיגי צפויה למכור את הפרויקט לחברה ייעודית שתוקם לצורך תפעולו, כאשר מימון ההון העצמי יבוצע על ידי אותה חברה. על פי ההסכם, תיגי תחזיק ב-45% מהחברה הייעודית, בעוד שהמשקיעה האסטרטגית
EREN Industries SA תחזיק ב-55% הנותרים. העסקה תואמת להסכם שנחתם ביוני 2024 בין תיגי לבין EREN, במסגרתו הוסכם על הקמת חברות ייעודיות למימון והפעלת פרויקטים של מכירת אנרגיית חום ברחבי העולם. הפרויקט צפוי לתרום להרחבת פעילותה של תיגי בתחום האנרגיה התרמו-סולארית,
ולבסס את מעמדה כספקית פתרונות מבוססי מכירת חום כשירות. אם תצא העסקה לפועל, היא עשויה להוות צעד משמעותי בהמשך צמיחת החברה בשוק האנרגיה המתחדשת ובחיזוק קשריה עם גופים בינלאומיים בתחום זה.
בחודש דצמבר האחרון, תיגי הודיעה
על חתימת הסכמי SAFE עם משקיעים שונים, במסגרתם תגייס 2.38 מיליון שקל ממשקיעים, בהם JJRF ורציו. על פי תנאי ההסכם, אם החברה תשלים סבב גיוס של לפחות 10 מיליון שקל עד 30 ביוני 2025, ההשקעה תומר באופן אוטומטי למניות, במחיר השווה ל90% מהמחיר למניה בסבב הגיוס, אך
לא יותר מ-17 שקל למניה. אם החברה תקצה ניירות ערך נוספים למשקיעים אחרים בתנאים מועדפים, המשקיעים הנוכחיים יוכלו לדרוש תנאים זהים. במידה וסבב הגיוס לא יושלם במועד שנקבע, סכום ההשקעה יהפוך להלוואה הניתנת להמרה למניות במחיר של 7 שקל למניה, או לפירעון בינואר 2027,
עם ריבית שנתית של 10%.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
