קיסטון השלימה את רכישת 18% הנוספים באגד; התשלום הכולל יופחת ב-150 מ' שקל
קיסטון עולה לאחזקה של 78% באגד אחרי שהשלימה את רכישת 18% נוספים בתמורה ל-833 מיליון שקל; בנוסף, התמורה הכוללות עבור מניות אגד תופחת בסכום של 150 מיליון שקל, כנגד ביטול יתרת תקופת השיפוי וסילוק מלא וסופי של טענות לשיפוי כנגד המייסדים
קרן קיסטון קיסטון אינפרא 0.15% , בעלת השליטה באגד, דיווחה על השלמת רכישת 18% נוספים בחברה בתמורה לכ-833 מיליון שקל. בנוסף קיסטון חתמה על הארכת תקופת הזמינות של מסגרת האשראי מבנק הפועלים ובנק דיסקונט, שתאפשר את רכישת יתרת מניות המייסדים באופציה השנייה.
לצד זאת, קיסטון חתמה על תיקון להסכם הרכישה המקורי, לפיו התמורה עבור מניות אגד תופחת בסכום של 150 מיליון שקל, כנגד ביטול יתרת תקופת השיפוי וסילוק מלא וסופי של טענות לשיפוי כנגד המייסדים, מוכרי המניות, מכוח הסכם הרכישה. בהתאם, קיסטון תפחית 150 מיליון שקל מקופת השיפוי מיידית ותשלם את יתרת הסכום מקופת השיפוי (כ-180 מיליון שקל), בחודש פברואר 2025 במקום בחודש אוקטובר 2025.
בעקבות ההסכם לרכישת 18% נוספים ממניות אגד, תחזיק קיסטון כ-78% ממניות
החברה. קיסטון ציינה כי העסקה תמומן באמצעות הזרמת הון עצמי על ידי השותפות של כ-468 מיליון שקל (חלק קיסטון כ-379 מיליון שקל), ובאמצעות אשראי בנקאי, בהיקף של כ- 365 מיליון שקל, שהועמד לשותפות לטובת השלמת רכישת האופציה הנוכחית. הסכם המימון עם בנק הפועלים ובנק
דיסקונט תוקן כך שמסגרת האשראי תעמוד גם לטובת מימוש האופציה הבאה הצפויה בשנת 2026 בהיקף של עד 600 מיליון שקל.
"מדובר במהלך אסטרטגי משמעותי שמחזק את מעמדה של קיסטון בשוק התחבורה, שלהערכתנו צפוי לצמיחה משמעותית בעשור הקרוב, ומהדק את
אחיזתה באגד", מסר נבות בר, מנכ"ל קיסטון. "אגד מראה שיפור שיטתי ועקבי בתוצאותיה העסקיות, וגלום בה פוטנציאל אדיר, לא רק בתחום התחבורה אלא גם בנדל"ן שבבעלות החברה המיועד לפיתוח והשבחה. העלייה בשווי של אגד לכ-5.3 מיליארד
שקל בהערכת השווי האחרונה שבוצעה, לעומת 4.8 מיליארד שקל בעסקת הרכישה המקורית, לצד תוצאותיה העסקיות החזקות והצמיחה ב-EBITDA ממחישים כי מימוש האופציה היא הזדמנות עסקית אטרקטיבית עבור קיסטון, שצופה שאגד תצמח משמעותית, ותייצר ערך לבעלי מניותיה. אנחנו מודים לבנק
הפועלים ולבנק דיסקונט על הבעת האמון בפעילות אגד ובשותפות".
- קיסטון: זינוק בהכנסות וברווח - מעלה את תחזית התזרים בכ-57%
- קיסטון צמחה ב-19% בהכנסות; צופה הכנסות של 300 מ' השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש נובמבר האחרון פרסמה קיסטון את דוחותיה הכספיים לסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה, מהם עולה כי ההכנסות אגד בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו בכ-14% לכ-4.2 מיליארד
שקל לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. ה-EBITDA עלתה בכ-16% לכ-910 מיליון שקל לעומת אשתקד.
בנוסף, לאחרונה חילקה קיסטון דיבידנד רבעוני לבעלי מניותיה בסך של כ-19.7 מיליון שקל ששיקף תשואה שנתית של כ-7% על מחיר המניה. בשנת 2024 חילקה קיסטון 74 מיליון שקל, סכום הגבוה בכ-64% מהדיבידנד שחולק בשנת 2023 שהסתכם ב- 45 מיליון שקל. מאז הפיכתה לציבורית (2021), חילקה קיסטון למשקיעיה סך כולל של כ-180 מיליון שקל דיבידנדים.
נבות בר הגיע לועידת ההשקעות של ישראל בחודש שעבר, בה הוא דיבר על הכוונה להנפיק את אגד: "אני מסכים שאגד זועקת הנפקה, אבל זה עדיין לא הזמן". מניית קיסטון נסחרת לפי שווי של 1.15 מיליארד שקל אחרי עלייה של 25% בשנה האחרונה.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.
