מניית קיסטון קיסטון אינפרא -1.59%   זינקה בשנה האחרונה כ-30% למשקיעים. בד בבד, היא חילקה דיבידנד של 7.5%. האחזקה הגדולה שלה היא אגד בה מחזיקה הקרן כבר ב-78%, אחזקה שמהווה 40% מהתיק של קיסטון. תחום התשתיות באופן כללי מאופיין ביציבות יחסית לתחומים האחרים, הרבה חברות נהנות מביקושים יציבים מצדה של המדינה. היציבות אולי אפילו מתחדדת עוד יותר בתחום התחבורה הציבורית - האוכלוסייה ממשיכה לגדול, הכבישים לא גדלים מספיק, יש יותר צורך בתחבורה ציבורית ואגד נהנית מזה.

אגד רשמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 הכנסות שהסתכמו לסך של כ-4.2 מיליארד שקל, גידול של כ-13.7% ביחס לתקופה המקבילה ב-2023. הגידול של אגד והיציבות היחסית גם בתחומים האחרים בהם קיסטון פועלת, כמו תחום האנרגיה - תחנות כוח ואנרגיה מתחדשת  מאפשרים לקיסטון לחלק דיבידנד למשקיעים ולהבטיח (עד כמה שניתן) יציבות מסוימת בתשואה. החשיפה לחברות התשתיות, שבעבר היו זמינות להשקעה רק לגופים המוסדיים, אפשרית כיום דרך קרנות כאלו. השאלה מה התשואה הצפויה.

ד"ר נבות בר, מנכ"ל קיסטון, הגיע לוועידת ההשקעות של ישראל. הוא אופטימי לגבי השנה הנוכחית ומספר שהשנה הקודמת למרות המלחמה היתה טובה. 

• קיסטון: זינוק בהכנסות וברווח - מעלה את תחזית התזרים בכ-57%
• סאנפלאואר ואפקון החזקות ימזגו את פעילות האנרגיה המתחדשת בעסקה של כ-570 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אתם קרן תשתיות שעיקרה תחבורה, וגם עוד תחומים שהם מנועי הצמיחה למשק. גם הגופים המוסדיים משקיעים בתשתיות באופן ישיר בסכומים מאוד גדולים. איפה קיסטון כקרן משתלבת בעולם התשתיות, ואיפה הערך שלכם למשקיע?

"בעבר תחום התשתיות היה סגור בעיקר למשקיעים מוסדיים, ואז אנחנו הופענו. אנחנו מבינים גם את הצד של התשתית, ואנחנו כקרן סחירה מהווים את שער הכניסה לכל משקיע שרוצה להיחשף לתחום הזה. אין אף נכס של קיסטון שאין לנו בו שותף מוסדי או אחר. 

"כולנו צורכים תשתיות. אם זה בכבישים, במים, בחשמל - כל הדברים האלו הם הכרחיים ואמנם יש בהם סיכונים, אבל הם נמוכים. הלקוח שלנו הוא המדינה והיא סבורה שהסקטור הפרטי יעשה את העבודה טוב יותר, ולכן היא מוציאה את העבודה החוצה. אנחנו מפוזרים בתחום התשתיות ובזאת אנחנו נותנים לשחקני שוק ההון ליהנות מהטוב הזה, כי הביקוש מאוד יציב. המשקיעים לא צריכים להתעסק ברעשי רקע כי אנחנו עושים את העבודה שלנו כמו שצריך ומאפשרים למשקיע להתנהל כמעט התנהל כמעט כאילו הוא מחזיק אג"ח - אנחנו נותנים דיבידנד בזמנים קבועים וידועים, לכן ההשקעה היא יציבה וצפויה".

• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

ספר לנו קצת על אגד, הזרוע העיקרית של קיסטון.

"הגודל של אגד שווה לכל תיק האנרגיה שלנו. אגד מהווה משקל של כ-40% אחוז מהתיק. אחרי שרכשנו אותה היא היא חילקה דיבידנד גדול, והיא עושה תשואה שנתית של כ-12% על ההשקעה. ב-9 החודשים האחרונים אגד הכניסה כ-4.2 מיליארד שקל, זאת צמיחה של 14 אחוזים, וגם ברווח השיפור הוא מאוד גדול.

הצמיחה הגיעה בעיקר משתי סיבות. שוק התחבורה נמצא במצוקה גדולה מאוד, ואין קסמים, יש פקקים והמצוקה היא כואבת, אבל היא גם הפוטנציאל לחברה כמו אגד שהיא פלטפורמה גדולה. היא מדורגת כמפעיל הכי איכותי שיש, רווחית מאוד, ומהווה את קרש הקפיצה לתחבורה. אנחנו גם רוצים להפריד את פעילות הנדל"ן וליצור חברה נפרדת", הוסיף בר.

קיסטון היא קרן סולידית, יש שרואים אותה גם כסוג של אג"ח שאמורה להניב כ-10% בשנה, כמה מתוך זה אתם מחלקים כדיבידנד?

"בין 7%-8% דיבידנד בשנה - אנחנו רוצים שקיסטון תהיה מניה בטוחה שאפשר לסמוך עליה. אנחנו בסך הכל משתפים את המשקיע בתהליך שעוברת ההשקעה שלו, ואנחנו מתרגמים את זה לתזרים מזומנים".

מתי אגד תהיה חברה נסחרת?

"אני מסכים שאגד זועקת הנפקה, אבל זה לא עדיין לא הזמן. אנחנו מנסים לפעול כדי להציף ערך, צריך עוד להכין אותה לכיוון הזה ולהשביח אותה. אחרי שנצליח לאזן נבחן את המהלך".

התשואה של תיק ההשקעות שלכם היא באזור 12%13%, זה מבטא תשואה לשווי של 9%-10%. אני צודק?

"כן, אפילו מעט מעל 10%".

קיסטון נסחרת ב-38% מתחת להון העצמי וד"ר נבות מסביר שהוא עובד כדי לשפר את הביצועים של החברה וגם להשיא ערך לבעלי המניות. בשנה שעברה זה הצליח. על פניו, המניה אמורה לספק למשקיע תשואה  של 10%, ולמרות שקיסטון ממונפת, זה מינוף יחסית סביר, שמאפשר יחסי סיכוי לסיכון טובים. האם יכול להיות מצב שהתשואה הזו לא תגיע? כן, שוק המניות לא תמיד מבטא את השטח, וגם השטח יכול להיות בתרחישים מסוימים לא כפי שצופים למרות הוודאות היחסית בתחום. עם זאת, נראה שלאורך זמן הסיכונים בתחום יחסית קטנים.  

מה הסיכונים שיגרמו לכך שמשקיעים לא יקבלו את התשואה הזו?

"אני חושב שהסיכון הכי גדול הוא רגולציה. משקיע בעולם התשתיות רוצה רק דבר אחד והוא ודאות. הפחד הכי גדול של שחקן בשוק ההון זה תזזיתיות של הרגולציה. אנחנו רוצים תחרות. נכון, אם הרגולטור רוצה להתמודד עם המצוקה בשוק החשמל כדאי שהוא ישחרר עוד תחנות כוח להקמה, אבל כשהוא בוחר בנתיב של עודף רגולציה, פיקוח מחירים וכו' הוא עושה נזק, ואנחנו נבין את זה בעוד 10 שנים מהיום. החשש של משקיעים יכול להיות גם מהנפקות עתידיות. בקיסטון הנכסים צומחים בעדיפות מצמיחה פנימית. יש פלטפורמות שפועלות כבר לבד ומביאות את מקורות המימון בכוחות עצמן לצמיחה פנימית".