עמיר לונדון מנכל קמהדע
צילום: אפי שמח

קמהדע זכתה בחוזה בהיקף של 25 מיליון דולר; המניה קופצת

החוזה לשלוש שנים כולל את מוצרי KAMRAB ו-VARIZIG ומסמן צעד נוסף בהרחבת פעילות החברה בשווקים גלובליים מעבר לארה"ב וקנדה
אביחי טדסה | (1)

חברת קמהדע קמהדע -0.52%  העוסקת בתחום הביו-פרמצבטיקה עם התמקדות במוצרים לטיפול במחלות נדירות וקשות, הודיעה על זכייתה בחוזה אספקה משמעותי לשלוש שנים באמריקה הלטינית. במסגרת ההסכם, תספק החברה את מוצרי KAMRAB ו-VARIZIG בשנים 2025–2027. ההכנסות הצפויות מהחוזה מוערכות בכ-25 מיליון דולר, כאשר חלקן לשנת 2025 כבר נכלל בתחזית ההכנסות השנתית שפרסמה החברה.


KAMRAB מיועד למניעה פסיבית וזמנית של הדבקה בכלבת, כאשר הוא ניתן מיד לאחר מגע עם חיה נגועה או חשודה כנגועה. VARIZIG, לעומת זאת, הוא אימונוגלובולין נגזר מווירוס הווריצלה-זוסטר, מיועד לטיפול מונע לאחר חשיפה של אבעבועות רוח בקבוצות חולים בסיכון גבוה, כולל ילדים ומבוגרים עם דחיקה חיסונית, יילודים ונשים הרות . שני המוצרים הם חלק מהפורטפוליו המתקדם של קמהדע בתחום האימונוגלובולינים המיוחדים, המהווים נדבך מרכזי בפעילותה הגלובלית. חוזה זה מצטרף לשורת מהלכים אסטרטגיים של קמהדע לחיזוק מעמדה בשוק הבינלאומי ולהרחבת פעילותה בשווקים מתעוררים, תוך מיצוי הפוטנציאל המסחרי של מוצריה הייחודיים


מנכ"ל קמהדע, עמיר לונדון, אמר: "אנו מרוצים מאוד מחוזה האספקה המשמעותי הזה לשלוש שנים, שלדעתנו מדגיש את העוצמה הגלובלית של פורטפוליו האימונוגלובולינים המוביל שלנו ותומך בצמיחה הרב-שנתית הצפויה של החברה. הזכייה במכרז זה מעידה על הפוטנציאל המסחרי המשמעותי של המוצרים שלנו בשווקים הבינלאומיים, מעבר לארה"ב וקנדה. אנו מתכוונים להמשיך לפעול להשגת חוזים מסחריים נוספים בשווקים אסטרטגיים מרכזיים". 



לאחרונה דיווחה החברה כי היא צופה הכנסות של בין 178-182 מיליון דולר ב-2025, מה שצפוי להוות צמיחה של 12.5% לעומת ההכנסות של 2024, שגם הן צפויות להציג צמיחה דומה לעומת 2023. לצד תחזית ההכנסות החברה גם ציינה כי היא צופה EBITDA של 38-42 מיליון דולר ב-2025, צמיחה של 19% לעומת 2024. 


ברבעון השלישי ההכנסות של קמהדע עמדו על 41.7 מיליון דולר, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 40.9 מיליון דולר, ועלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון היה 3.9 מיליון דולר, או 7 סנט למניה, בהתאם לצפי האנליסטים ועלייה של 20% לעומת רווח של 3.2 מיליון דולר (0.06 דולר למניה), ברבעון השלישי של 2023. שווי השוק של החברה עומד 1.5 מיליארד שקל, ההון העצמי שלה מסתכם בכ-947 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-17%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה בשיעור דומה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתמר 22/01/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
    כיף לראות חברה ישראלית כמו קמהדע מייצגת את ישראל בעולם הביופארם העולמי! כל הכבוד למנכל על עלייה גורפת של החברה בשנים האחרונות
כסף
צילום: Freepik

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי

המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.

מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי

במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.

בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.

אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).

בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.


אבנר ארד משק אנרגיה, ועידת התשתיות של ביזפורטל צילום: שלומי יוסףאבנר ארד משק אנרגיה, ועידת התשתיות של ביזפורטל צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

אבנר ארד: "הרגולציה הייתה הסיכון הכי גדול לשוק החשמל - עכשיו אפשר סוף-סוף לתכנן"

אחרי שנים של עיוותים שוק האנרגיה הישראלי עובר מהפרטה "על הנייר" לשוק תחרותי אמיתי; בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל משק אנרגיה אבנר ארד מזהיר מהעבר, מסמן את העתיד ומסביר למה דווקא עכשיו אפשר סוף סוף לתכנן קדימה: "כשאנחנו לא יודעים לנתח רגולציה, אנחנו לא יכולים לבנות תחנה. ברגע שהסיכון הזה יוצא, הכל משתנה״ - וגם: האם מחירי החשמל הולכים לרדת?

מנדי הניג |

השינויים בשוק האנרגיה הישראלי לא קורים ביום, אבל בחודשים האחרונים זה נראה שמשהו סוף סוף זז באמת. ועידת התשתיות השנתית של ביזפורטל כינסה שחקנים מכל הענפים לדבר על המגמות וההתפתחויות בענף התשתיות. הכנס היה מלא מפה לפה וזו הייתה ההוכחה שעולם התשתיות שנתפס לאורך שנים כאפרורי ומשעמם, הוא בהחלט מעניין ורוחש פעילות מתחת ומעל לפני השטח - תרתי משמע. אבל בין שחקנים מעולמות התחבורה, התקשורת, הבניה בלט ענף החשמל.

יש גידול מואץ בביקושים לחשמל בעולם כולו ובייחוד במדינת ישראל מה שהזמין כניסה של שחקנים חדשים לענף, והוביל את המערכת האנרגטית המקומית לעידן חדש. עד לשנים האחרונות, שוק האנרגיה בישראל לא היה באמת "שוק" למרות תהליכי ההפרטה שנמשכים כבר כ-15 שנה. אמנם נכנסו שחקנים פרטיים כמו יצרני חשמל עצמאיים (יח"פים), אבל בפועל: לא הייתה תחרות אמיתית על המחיר כי החשמל נמכר דרך מנגנון שבו המדינה קובעת את התעריף (במיוחד "תעריף הזמינות" שמבטיח הכנסה קבועה למי שמחזיק תחנה, בלי קשר לשימוש בפועל). שוק ה-SMP (Short-run Marginal Price) שוק יומי שבו יצרנים מציעים למכור חשמל במחיר מסוים, היה מעוות ולא פעל כראוי. העיוות הממוצע במחיר עמד על כ־30%. בנוסף לזה היה לשחקנים סיכון רגולטורי גבוה כי הרגולציה השתנתה לעיתים קרובות תכופות, במקביל לחוסר שקיפות בתהליכי קבלת החלטות (למשל, באישור תחנות חדשות או בתעריפי אספקה), מה שהרתיע יזמים, משקיעים וגם מממנים.

אבל העיוותים האלה הולכים ונעלמים והשוק הולך ולובש פנים של שוק תחרותי של ממש. הרפורמות האחרונות במנגנון ה-SMP ובשוק תעריפי הזמינות מסמנות את מה שגורמים בענף מכנים בפה מלא "מהפכה מבנית".

אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה - אחת מקבוצות האנרגיה הבולטות במשק מדבר בדיוק על זה, על הרפורמות שהובילו אותנו למצב היום ומה צריך לעשות כדי להמשיך את התנופה. עבורו, המהפכה האמיתית היא לא רק טכנולוגית אלא ובעיקר מוסדית: היציאה של הרגולטור מהניהול השוטף של המערכת מאפשר לשחקנים לתכנן ומוריד את האלמנטים של הסיכון הרגולטורי. הוא מדבר על שוק שהיה "מופרט על הנייר בלבד", על מנגנונים של תמחור זמינות שהיו בגדר חידה גם ליזמים ותיקים, ועל רגע אחד שבו סוף-סוף אפשר להבין את כללי המשחק. במקביל, הוא מזהיר מהפיל הגדול שנשאר בחדר - חברת החשמל שפועלת בכל הזירות - וקורא לרגולטור לקבוע כללי שקיפות תחרותיים גם בזירות האספקה.


הקלטת המושב עם אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה ואבישי עובדיה עורך ביזפורטל




אבנר, בהסתכלות שלך על שוק האנרגיה אפשר להגדיר את זה שאנחנו ניצבים עכשיו בנקודת מפנה?