קמהדע זכתה בחוזה בהיקף של 25 מיליון דולר; המניה קופצת
חברת קמהדע קמהדע -0.09% העוסקת בתחום הביו-פרמצבטיקה עם התמקדות במוצרים לטיפול במחלות נדירות וקשות, הודיעה על זכייתה בחוזה אספקה משמעותי לשלוש שנים באמריקה הלטינית. במסגרת ההסכם, תספק החברה את מוצרי KAMRAB ו-VARIZIG בשנים 2025–2027. ההכנסות הצפויות מהחוזה מוערכות בכ-25 מיליון דולר, כאשר חלקן לשנת 2025 כבר נכלל בתחזית ההכנסות השנתית שפרסמה החברה.
מנכ"ל קמהדע, עמיר לונדון, אמר: "אנו מרוצים מאוד מחוזה האספקה המשמעותי הזה לשלוש שנים, שלדעתנו מדגיש את העוצמה הגלובלית של פורטפוליו האימונוגלובולינים המוביל שלנו ותומך בצמיחה הרב-שנתית הצפויה של החברה. הזכייה במכרז זה מעידה על הפוטנציאל המסחרי המשמעותי של המוצרים שלנו בשווקים הבינלאומיים, מעבר לארה"ב וקנדה. אנו מתכוונים להמשיך לפעול להשגת חוזים מסחריים נוספים בשווקים אסטרטגיים מרכזיים".
לאחרונה דיווחה החברה כי היא צופה הכנסות של בין 178-182 מיליון דולר ב-2025, מה שצפוי להוות צמיחה של 12.5% לעומת ההכנסות של 2024, שגם הן צפויות להציג צמיחה דומה לעומת 2023. לצד תחזית ההכנסות החברה גם ציינה כי היא צופה EBITDA של 38-42 מיליון דולר ב-2025, צמיחה של 19% לעומת 2024.
- קמהדע מאשרת את התחזית לשנה כולה; דוח טוב לרבעון השלישי
- קמהדע עולה בהכנסות וברווחיות, ומעלה תחזית ל-EBITDA
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השלישי ההכנסות של קמהדע עמדו על 41.7 מיליון דולר, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות
של 40.9 מיליון דולר, ועלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון היה 3.9 מיליון דולר, או 7 סנט למניה, בהתאם לצפי האנליסטים ועלייה של 20% לעומת רווח של 3.2 מיליון דולר (0.06 דולר למניה), ברבעון השלישי של 2023. שווי השוק של החברה עומד 1.5 מיליארד
שקל, ההון העצמי שלה מסתכם בכ-947 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-17%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה בשיעור דומה.
- 1.איתמר 22/01/2025 14:52הגב לתגובה זוכיף לראות חברה ישראלית כמו קמהדע מייצגת את ישראל בעולם הביופארם העולמי! כל הכבוד למנכל על עלייה גורפת של החברה בשנים האחרונות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
