לקראת החלטת בנק ישראל: האם הריבית בישראל תמשיך לרדת?
נתונים רעים באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, הציתו מחדש את הדאגה מהאפשרות שאירופה תגלוש שוב למיתון. במקביל, מחלת האבולה מטרידה והמלחמה בדעא"ש לא אמורה לתרום לצמיחה או להגדיל את תחושת הביטחון בטווח הקצר.
בשבוע שעבר חוו המשקיעים מסחר תנודתי במיוחד, במהלכו ירדו התשואות בארה"ב לרמה של כ-1.89%, ומדד ה-VIX עלה לרמות שהזכירו את 2012. בשורה התחתונה, אווירה כזו מקשה להערכתנו לראות את הפד מוציא לאור את תוכניתו להפסקת הדפסת הדולרים בסוף החודש, וברור שאין מה לדבר על העלאת ריבית בחודשים הקרובים.
יתרה מזאת, יש כבר קולות הקוראים להרחבה כמותית נוספת, אם לא בארה"ב אז לפחות באירופה - שם עדיין מתלבטים, כבר יותר מחמש שנים, האם להרחיב מוניטארית. כלומר להדפיס אירו ולרכוש אג"ח של מדינות או להסתפק במדיניות צנע. למעשה, ניתן לומר שבשעה שספרד או איטליה מתכווצות, הגרמנים דורשים מדיניות צנע כדי להילחם בהאטה. כשהכלכלה הגרמנית מתכווצת ייתכן ונראה את גרמניה מסכימה להדפסת כסף במתכונת האמריקנית בכדי לחלץ את היבשת ממיתון.
במקביל, אי אפשר שלא לשפשף את העיניים, נוכח האינפלציה האפסית בישראל, כשהמדד האחרון שוב ירד והפעם ב-0.3%. נציין כי מדד ספטמבר היה המדד הראשון בעונת המדדים הנמוכים. מבחינה עונתית, עד חודש מארס (כולל) אנו צפויים למדדים אפסיים ואף שליליים. השנה ייתכן ונראה המשך מדדים שליליים, שכן הנפט ירד בחדות ועומד באזור ה-80 דולר, מחירי הסחורות האחרות נמצאים בירידה וכמובן מחאת המילקי שלא ממש מאפשרת ליצרנים להעלות מחירים בארץ.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להדגיש שוב שאנו נמצאים בסביבה דפלציונית, כשמדד המחירים ב-12 החודשים האחרונים ירד ב-0.3%, ובנטרול סעיף הנדל"ן, איבד המדד 1.3%. באווירה כזו אין פלא שהמשקיעים מעדיפים שקלים. ציפיות האינפלציה גם כן ירדו, והן עומדות על קצת יותר מ-0.9% בממוצע לשנתיים, 1.33% לארבע שנים וכ- 1.9% לטווח הארוך של כעשר שנים.
מימושים בשוק המניות
לאחר עליות כמעט רצופות ואפילו תמוהות בשוקי המניות, קיבלנו חודש של מימושים בעולם, במהלכם איבדו המדדים השונים 6%-10%. להערכתנו, זהו תיקון בריא שמנער ידיים חלשות. יחד עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שבעוד שהאמריקנים פעלו והצליחו ליצור לעצמם צמיחה מרשימה, בטח אם זוכרים את נקודת ההתחלה המפחידה בשנת 2008, הרי שהאירופים לא עשו דבר והם אכן מקבלים שום דבר - 0% צמיחה.
לעניות דעתנו, החשש כרגע שהצמיחה האפסית באירופה והחולשה בשווקים המתעוררים יכבידו על ארה"ב, ולכן המניות נסוגו. פתרון הקסם שעובד כבר כמה שנים הוא התערבות מוניטארית אגרסיבית של הבנקים המרכזיים.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
כך למשל, בארה"ב עומדת על הפרק דחיית הפסקת ההדפסות והצהרה כי הריבית תישאר אפסית לתקופה ממשוכת נוספת. באירופה מתחילים בימים אלו ברכישת ABS, איגרות חוב מגובות נכסים. כמו כן, הלחץ על ה-ECB לביצוע QE הכולל רכישות של איגרות חוב של מדינות, עולה.
בישראל התבטאה הנגידה שהיא מתכננת הרחבות נוספות. להערכתנו, המדד האחרון מקרב הורדת ריבית נוספת. בהקשר זה יש לציין כי אנו מעריכים שמלבד תמיכה נוספת באג"חים, לא ברור האם הצעד יעזור ליצור אינפלציה, למעט תמיכה נוספת בדולר. אנו ממשיכים בהערכתנו כי המצב הייחודי שבו התשואות בחו"ל גבוהות מאשר בישראל ביחד עם מגמת התחזקות הדולר, מייצרים צורך לפיזור חלק מהתיק גם לחו"ל. כל אלו הובילו בשנים האחרונות את שוקי המניות לעליות מרשימות.
***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 7.סיכום אירועי מקרו ...פשש עמוק (ל"ת)בוקי 24/10/2014 18:15הגב לתגובה זו
- 6.בדוק מבפנים 23/10/2014 15:10הגב לתגובה זומכניס גם תגובות לעצמו..
- 5.יפה אמרת. בלי לחץ בתיקים. (ל"ת)יועצת 23/10/2014 13:25הגב לתגובה זו
- 4.אחלה כתבה (ל"ת)AAA 23/10/2014 13:00הגב לתגובה זו
- 3.החברה החלשה בשוק נותנת עצות.. (ל"ת)יועץ 22/10/2014 16:35הגב לתגובה זו
- 2.קרגו 22/10/2014 15:31הגב לתגובה זויכול להגיד שהתשואות נמוכות ביחס לחו"ל , יש סיבה שהן נמוכות ביחס לחו"ל.
- 1.ר.ב 22/10/2014 10:23הגב לתגובה זואוהב לקחת קרדיט לעצמו לא מפרגן בשיט

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

