הורדות הריבית והדפסות הכסף, עד מתי?

גלעד גרומר, כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, מתייחס לצעדים העתידיים של הבנק האירופי המרכזי והשפעותיהם על הכלכלות בגוש
גלעד גרומר | (2)
נושאים בכתבה הדפסת כסף ריבית

החלטת הבנק האירופי לגבי הורדת הריבית לפני כשבועיים הפתיעה את המשקיעים, אבל כבר שעה לאחר ההודעה לא נרשמה שמחה יוצאת דופן בשווקים הפיננסים.

במסיבת העיתונאים שלאחר אותה הודעה מפתיעה, ציין יו"ר ה-ECB את סביבת האינפלציה הנמוכה בגוש האירו כאחת הסיבות בגללן בחר להוריד את הריבית. בנוסף, ציין שלא נראים לחצים אינפלציונים, וכי האינפלציה צפויה להישאר נמוכה לאורך זמן. הסיבה הזו מחזירה אותנו כ-14 שנים לאחור, למאמר של הד"ר ברננקי (לימים יו"ר הפד) שנשא אל מול קובעי מדיניות יפניים. בנאומו ובמאמרו, הדגיש ברננקי דרכים להימנע מהמשבר היפני, ובעיקר דן בטיפול הרך בצמיחה ובדיפלציה של מקבלי ההחלטות ביפן - דבר שהביא לשני עשורים של צמיחה ואינפלציה נמוכות. אותו טון לוחמני של ברננקי האקדמאי הוביל מספר שנים לאחר מכן לרצף תוכניות ההקלה הכמותית שהוביל כיו"ר הפד: QE1, QE2, QE3 ו-Qeternity. הכל על מנת להביא לצמיחה, אינפלציה ותחושת עושר.

רמת האינפלציה בגוש האירו גרועה מזו של יפן

נראה שהרצון להימנע מהגורל היפני, והלקח ממעשיו של ברננקי, הם שעמדו מול עיניו של מריו דראגי, ראש הבנק האירופי המרכזי. גלגל הדיפלציה הינו גלגל הרסני לכלכלה, ונראה שמצבו של גוש האירו בעת הנוכחית גרוע משל יפן. האינפלציה בגוש האירו הינה 0.7% בלבד, כאשר זו שביפן עומדת "כבר" על 1.1%, תודות לתוכנית המוניטרית האגרסיבית ביפן. חלק ממדינות הגוש, כדוגמת, קפריסין, פורטוגל וספרד, נמצאות בכלל בסביבה של ירידת מחירים - דיפלציה.

הורדת ריבית של 0.25% לא יכולה להביא את אירופה לצמיחה או לסביבת אינפלציה בריאה יותר. לכן, הורדת הריבית הזו סימלה למשקיעים כי דראגי נחוש להמריץ את הכלכלה. מכאן, נפתחה בורסת ההימורים לגבי הצעד הבא של יו"ר הבנק.

מה הבנק האירופי המרכזי יכול לעשות?

ניתן להעריך כי דראגי הציל את גוש האירו מקטסטרופה באמצעות תוכנית ה-LTRO, אותה הציע באופן מפתיע בסוף שנת 2011 וב-2012. התוכנית, בה הוזרמו מילארדי אירו לבנקים האירופים כהלוואות, העניקה נזילות והרגיעה באופן ברור את החשש ממשבר נזילות ביבשת. אבל אותה הזרמת כסף, אשר חלק מהבנקים כבר שילמו חזרה, לא סייעה לצמיחה.

כך שנראה ש-LTRO לא יעמוד על הפרק בקרוב, אם כי לא ניתן לפסול זאת באופן חד משמעי. האפשרות הבאה, היא הורדת הריבית על פיקדונות בבנק המרכזי לרמה שלילית. הריבית הנוכחית על הפיקדונות בבנק המרכזי באירופה הינה אפס. דראגי התבטא בעבר, ואמר כי ריבית שלילית הינה כלי שנמצא על השולחן. בעצם מדובר בכלי חזק ביותר.

בנק מסחרי צריך תמריץ עוצמתי על מנת לשלם תמורת הפקדת הנזילות שלו בבנק מרכזי. בצעד שכזה ידחוף דראגי את הבנקים המסחריים לחלק אשראי בריביות נמוכות יותר, עקב ההפסד האלטרנטיבי שמתקבל על פיקדונות. הבעיה היא, שצעד כזה לא נוסה מעולם בכלכלה מרכזית, ולא בטוח שדראגי יהיה זה שירצה לבחון מה תהיה ההשפעה שלו על הכלכלה הספרדית השוקעת מצד אחד, והכלכלה הגרמנית המשגשגת מצד שני. מכך, מגיעים למסקנה כי לא ניתן לפסול QE אירופי, QEurope. מבט על מאזן ה-ECB מראה שבניגוד למאזן הפד האמריקני התופח, המאזן האירופי מתכווץ.

לא שצעד זה נמצא מעבר לפינה, הדפסת כסף והזרמתו לשוק דרך רכישת איגרות חוב ריבוניות (באותו האופן שעושים בן ברננקי והנגיד היפני, שאגב ייבש כמעט את כל השוק) הינו דבר שחוקיותו מוטלת בספק באיחוד. מספיק שנזכיר את כל מסכת האישורים שהאירופים היו צריכים לעבור על מנת להעביר כל החלטה וחילוץ, על מנת להבין את מורכבות העניין. אך גם אם יצליח דראגי להעביר תוכנית שכזו, הרי עדיין נשאלת השאלה, אילו איגרות חוב לרכוש - האם של גרמניה שנסחרות בתשואות שפל, או של מדינות הפריפריה, דבר שמריח כמו חילוץ?

קיראו עוד ב"אג"ח"

עד כה דראגי הוכיח את הנחישות שלו בעצירת המשבר האירופי - עוד מהנאום המפורסם שלו (הזכור בזכות השורות - "What ever it take"), ועד תוכניות ה-LTRO והורדת הריבית המפתיעה. נראה כי המאמץ חייב להימשך, ולאחר ייצוב המצב הפיננסי ביבשת, הגיע הזמן להמריץ את הכלכלה. בצורה זו ניתן להעריך כי הקובץ הבא להדפסה במדפסת הכסף העולמית, גם אם יהיה ב-2014, יהיה זה האירופי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחלה כתבה...תמיד טוב למחזר כתבות של חיים נתן מהעבר (ל"ת)
    ויז אמש 21/11/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד שיודע 20/11/2013 10:21
    הגב לתגובה זו
    מוכשר ומנוסה - על גלעד עוד נשמע הרבה (עבדתי איתו בעבר)
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.