ההייטק הישראלי לאן? על חזרת המשקיעים הזרים, בינה מלאכותית ולמה קשה להצליח בתחום הדיפנס?
חן שמילו מנכ"ל עמותת בוגרי 8200 על המגמה החיובית בשנה האחרונה בהייטק הישראלי, על בינה מלאכותית וגם על המורכבות בפיתוח טכנולוגיות בעולם הדיפנס
שנת 2024 מתקרבת אל סיומה, ולמרות שמדינת ישראל נמצאת במלחמה ממושכת ומורכבת ההייטק הישראלי ממשיך לתפקד בצורה חיובית וטובה יותר משנת 2023 כך אומר חן שמילו מנכ"ל עמותת בוגרי 8200 בראיון TV, הסיבה המרכזית להצלחה נובעת מהיכולת להמשיך לתפקד
למרות ירידה בכוח האדם שיצא למילואים והאתגרים הנוספים שהיו במשק הישראלי. נקודת אור נוספת אלו ניצנים של חזרה של משקיעים זרים שחוזרים וגם תמיכה ממשלתית באמצעות רשות החדשנות שעושה טוב להייטק המקומי.
איך אתה מסכם שנת 2024 בהייטק הישראלי?
2024" הייתה שנה טובה. 2023 מכירים את האסון שקרה והשפיע על ההייטק הישראלי, מפרוץ המלחמה ולתוך השנה הנוכחית ראינו חוסן עסקי ארגוני ואישי מפתיע ברמות שלו. זה השפיע על איך שנראה ההייטק הישראלי. סטארט-אפים שמצליחים לשרוד את התקופה
ואפילו ממשיכים לסבב השקעות נוסף, רואים תחזיות לשנת 2024 שבה סך ההשקעות יעלה על שנת 2023. כל אלה ביחד מנבאים תקופה של שיפור ומגמה הרבה יותר טובה עבור ההייטק הישראלי בכלל והסטארט-אפים בפרט . חשוב לציין שיש גם ניצנים חיוביים של חזרת המשקיעים
- imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר
- מיקרוסופט חוסמת את יחידת 8200 משירותי ענן ובינה מלאכותית - מערכת הביטחון מודאגת מהשלכות ארוכות טווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזרים, רואים את קרן הון סיכון גריילוק שמסמנת את ישראל כאחד היעדים החשובים עבורה".
זאת הייתה שנה שדיברו בהייטק בעיקר על בינה מלאכותית, איפה ישראל נמצאת במירוץ הזה?
"מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת לא השאירה לבד את האקוסיסטם
של הסטארטאפים, ורואים דרישה הולכת וגוברת במוצרים של AI בחברות סטארטאפ ישראליות. רואים יותר סטארטאפים בתחום ה AI- ישראל עדיין לא המובילה העולמית כמו בסייבר, וזה יעד לאומי. דרוש שיתוף פעולה בין הסקטורים כדי לעודד
יזמים להיכנס לתחום ביצירת התשתיות הלאומיות כדי שיתמכו בפיתוח של AI".
מגמה נוספת שהתעוררה בתקופה האחרונה אלו פיתוחים בעולמות הדיפנס - האם רואים מגמת צמיחה של סטארט-אפים בתחום?
"הצרכים של המלחמה הובילו לשימוש גובר בטכנולוגיה,
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- סטארטאפ הסייבר Prime Security גייס 20 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מתוך הנחה שזה יקסום ליזמים, ליזמות ולמשקיעים מתוך ניסיון עשיר שנוצר כאן במדינה. נראה הרבה יותר פיתוחים בעולמות של הדיפנס. בתוך הסקטור מדברים על שימוש כפול – טכנולוגיות שיכולות להתאים לצורך ביטחוני וגם אזרחי. אנחנו עדיין בתוך זיהוי של טרנד, עוד אין נהירה בפועל
של הרבה יזמים ויש חסמי כניסה משמעותיים כשמדובר במוצר שנמכר לממשלות, לתעשיות ביטחוניות ולצבאות. האם זאת ההבטחה של שנת 2025? כרגע, סימן שאלה" .
ההון האנושי ידוע ביתרונות שלו, אלו חוזקות נוספות אתה מזהה בהייטק המקומי?
"זה לא רק ההכשרות והניסיון שיש בהייטק הישראלי אלא החוסן שהוא הפגין במהלך המלחמה וזה ייחודי בהשוואה עולמית. יש תרבות של תמיכה ביזמים, חיבורים מאוד מהירים וקצרים. ליזם בניו יורק יהיה יותר להגיע למשקיע הבא שלו, או שיצטרך להשקיע יותר זמן מאשר כאן. יש עזרה
הדדית אמיתית ויש תמיכה ממשלתית של רשות החדשנות שנעשית נכון. השילוב של כל הגורמים מוביל את ישראל להיות מקום טוב לחדשנות גלובלית" .
לראיון המלא:
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
