בן גוריון תל אביב
צילום: גוגל מאפ

הרף יורד בתל אביב: מיעוט עסקאות מעל 5 מיליון שקלים

איציק יצחקי | (2)

תל אביב היא העיר היקרה בארץ. יוקר המחיה מהדהד וגם מחירי הנדל"ן לא מפסיקים לעלות, אלא שנתוני רשות המסים מצביעים לנו על היפוך מגמה בשבועות האחרונות: למעלה, במהלך החודש וחצי האחרונים, רק עסקה אחת מתוך 40 עסקאות שנעשו בתל אביב עברה את רף ה-5 מיליון שקלים.

מחירי הדיור בתל אביב, בפרויקטים החדשים, חוצים בחלק מהמקומות את רף ה-80 אלף שקל למ"ר. זה קורה בפרויקטים של אפריקה ישראל וגם בכל פרויקט יוקרה בשדה דב. כמובן, גם בפלח היד השנייה יש מחירים כאלה, אבל באזורים מרכזיים בעיר.

 

רוב הדירות: קטנות וזולות

בדיקה שערכנו עם נתוני רשות המסים מעלה כי המגמה השתנתה. בעוד שבחודשים האחרונים פלח היוקרה תפס מקום גבוה יותר, כעת הציבור רוכש דירות זולות יותר. צריך לומר שהחברות הגדולות שיווקו בחודשים האחרונים ביתר שאת את הדירות החדשות, אבל קצב המכירות הופך איטי יותר ברגע שהן מוכרות 70% מהפרויקט ולכן אנחנו רוצים את הציבור זולג לדירות יד שנייה.

בבלי תל אביב (גוגל מאפס)

דירות ישנות בשכונת בבלי (גוגל מאפס)

מבין העסקאות שבדקנו, 9 מתוך 40 בלבד חצו את רף ה-4 מיליון שקלים. אחת בלבד חצתה את רף ה-5 מיליון שקלים. מדובר בדירת 5 חדרים, בפרויקט‭ ‬ME‭ ‬סבוראים ‬בשכונת‭ ‬נווה אביבים - פרויקט של 3 בניינים בני 9 קומות, לא רחוק מקניון רמת אביב, עם גישה נוחה יחסית לנתיבי‭ ‬איילון‭ ‬ודרך‭ ‬נמיר‭.‬ הדירה, בת 5 חדרים, ממוקמת בקומה האחרונה, כלומר דירת פנטהאוז. היא נמכרה במחיר של 57 אלף שקל למ"ר - מחיר די סביר לאזור, כשהפרויקט יתאכלס רק ב-2026. אגב, בחודשים האחרונים נמכרו מספר דירות במחירים שחצו את הרף בפרויקט - בחודש מאי נמכרה דירה בפרויקט ב-7.15 מיליון שקל. מדובר בדירת 4 חדרים בקומה ה-1, במחיר של כ-52 אלף שקל למ"ר.

כדי להבין את הנתון החריג של תל אביב, די להסתכל על העסקאות שקדמו ל-40 העסקאות האלה. לקחנו את 20 העסקאות האחרונות שקדמו להן וכמעט מחצית היו מעל הרף של 5 מיליון שקלים. ההסבר ההגיוני מתחבא בתוך סקירת הנדל"ן של הכלכלן הראשי באוצר. בחודשים האחרונים חלה האטה משמעותית במכירת דירות ביישובים שפונו מגבול הצפון והדרום והם נהרו לתל אביב.

חלק מהדירות האלה נתפסו על ידי מפונים, אלא שהפער בין דירה בתל אביב לדירה על הגבול יכול להיות דרמטי - פי 3 במחיר. לכן, ההערכה היא שחלק מהמפונים רכשו דירות זולות יחסית כדי להשתכן בתל אביב והסביבה ולהקים שם חיים חדשים. בסקירה ניתן לראות גידול משמעותי ברכישות של תושבים מגבול הצפון שנרשם גם במחוזות ת"א והמרכז. לפי האוצר "זאת על ידי מי שיש באפשרותם לממן רכישות בערי המרכז, היקרות משמעותית מאלו שבחיפה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עוד נמצא, כי ניכר גידול בקצב הרכישות בקרב תושבי עוטף עזה בחודשיים האחרונים, כאשר מספר הדירות שרכשו ביוני היה הגבוה ביותר מתחילת השנה ומאז, כך על פי ההערכה, הוא רק הולך ועולה. נתון מעניין נוסף: 21% מתושבי עוטף עזה שרכשו דירה טרם מכרו את דירתם הקודמת והצהירו כי בכוונתם למכור אותה (דירה בהמתנה"), מה שמעיד על כך שהם מתכוונים לעבור למרכז או לאזורים אחרים. מעל 43% מהדירות שרכשו תושבי הישובים המפונים מהצפון היו דירות חדשות, אבל נראה כי המגמה משתנה וההיצע בתל אביב, בתוספת המחיר הגבוה, גורם להם לפנות לשוק דירות מיד שנייה.

ההיצע מצטמצם

אבל זאת כמובן לא הסיבה היחידה, בעסקאות האלה מצאנו עסקה אחת בלבד שבה נרכשה דירת 5 חדרים (מלבד העסקה בנווה אביבים) - כלומר, יש נטייה ברורה, בניגוד לחודשים קודמים, לרכוש דירות קטנות יותר. 

סיבות נוספות שתרמו מעט לנתונים הללו: בחודשים הקודמים, אפריל עד יוני, נמצא שיעור גבוה במיוחד של דירות שנמכרו "על הנייר" בתל אביב, 84% מבין הדירות החדשות שנמכרו. זה מעיד בין היתר על ההיצע הנמוך. בתל אביב אין הרבה דירות רפאים. יש דירות בבנייה, בתהליכי בנייה, אבל לא תראו הרבה בניינים עומדים ריקים ומחכים לקונה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איציק כהן 03/09/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
    שם אפשר להשיג ב3.5 בכיף
  • 1.
    אופיר אדרעי 03/09/2024 08:42
    הגב לתגובה זו
    זה לא קיים בשום מקום
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.