המצב הנוכחי בו מצויה ישראל הוא כזה שבחלק מן המקרים, הריבית שהיא נאלצת לשלם על כל הנפקת אג"ח ממשלתית חדשה בחו"ל, גבוהה, לעיתים באופן משמעותי, מדירוג האשראי שלה. יש שיאמרו שהמשקיעים הזרים פשוט צופים את העתיד והם מניחים שדירוג האשראי של ישראל יוסיף ויירד. אך יש החושדים שהמשקיעים הזרים גם פשוט עלו על הזדמנות. אם אפשר שמדינת ישראל, בגלל מצבה המיוחד והלחץ בו היא נמצאת תשלם להם ריבית יקרה יותר, אז מדוע לא לדרוש זאת?

באופן זה, מה שקורה בפועל הוא שכל פעם שמשרד האוצר מנפיק אג"ח בחו"ל, נטל החוב על ההנפקה החדשה גבוה יותר ממה שהמדינה אמורה היתה לשלם לפי דירוג האשראי שלה.

אז אם זהו המצב מדוע בכלל להנפיק בחו"ל כאשר אפשר לגייס את כל הכספים בישראל? אם כבר מדינת ישראל נאלצת לשלם ריבית גבוהה, אז לפחות שמי שיקבלו אותה יהיו המשקיעים הישראליים ולא המשקיעים הזרים. כמובן שאם יישנם משקיעים זרים שמסכימים לקבל ריבית נמוכה יותר – אהלן וסהלן.

חישבו על כך באופן הפשוט הבא: מי שרוכשים כמעט את כל הסחורה של האג"ח הממשלתיות שמנפיקה מדינת ישראל הם המשקיעים המוסדיים הישראליים. משמע קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות של כולנו – החוסכים. יש להם כיסים עמוקים והם יכולים לרכוש עוד ועוד. יתירה מזו, מדובר בהזדמנות היסטורית מבחינתם שלא היתה כאן כבר שנים רבות. הם מצליחים כעת להשיג סחורה מצוינת, בריבית גבוהה שהיא מבחינתנו הישראלים חסרת סיכון, כי בעל החוב הוא בעצם בסופו של יום אנו עצמנו, מדינת ישראל.

• מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
• פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש פה צדק פואטי לפיו משלמי המיסים מקבלים בתמורה, דרך חסכונותיהם, ריבית חסרת סיכון מובטחת מהמדינה, שהיא גם גבוהה היסטורית ולשנים רבות קדימה (בהתאם למועד הפקיעה של כל אג"ח שהמוסדיים רוכשים).

משרד האוצר צריך לדעתי להקפיא בשלב זה את כל ההנפקות בחו"ל, ללא יוצא מן הכלל, אלא אם כן יהיו משקיעים זרים שיסכימו לרכוש בריבית הדירוג הנוכחית של ישראל. אין שום סיבה שהמשקיעים הזרים ייעשו עלינו "סיבוב". אם כבר שמישהו יעשה "סיבוב" על המדינה, אז עדיף שאלו יהיו החוסכים הישראליים.