ניסה להתנער ממשכנתא ותבע נזקים של 21 מיליון שקל - מה קבעה השופטת?
בשנת 2005 נטל עובדיה (אווי) לוי משכנתא מבנק לאומי בכדי להבטיח אשראי שהעניק הבנק לחברה בשליטת אחיו יהודה לוי (בני דודיו של רמי לוי), דיגל השקעות, למימון פרויקט נדל"ן בשכונת נוף ציון במזרח ירושלים, הצמודה לשכונה הפלסטינית ג'בל מוכבר. חברת דיגל קרסה בשל חובות ב-2012 ונאלצה למכור את פרויקט הדגל שלה בנוף ציון, שבו החזיק אווי לוי ב-25% מהזכויות, ועל כן תבע לוי להתנער מהמשכנתא שנטל תוך תביעת פיצויים מהבנק בסך 21 מיליון שקל, אלא שלוי נחל הפסד צורם בבית המשפט.
בית המשפט המחוזי תל אביב דחה במלואה את התביעה שהגיש לוי נגד בנק לאומי וחייב אותו בתשלום הוצאות של 200 אלף שקל לבנק. בפסק הדין קבעה השופטת טל לוי-מיכאלי לגבי עדותו של התובע לוי כי "בשאלות מרכזיות יצרה רושם מגמתי ומניפולטיבי" וכי לוי "דבק בהיגדים ואמירות המשרתים לדעתו את התזה שלו, תוך שנמנע פעם אחר פעם מלנסות אפילו ליישב סתירות מובהקות שהוצגו לו בחקירתו". בנק לאומי יוצג בתביעה על ידי עוה"ד יניב אזרן, אסף קליין ורותם עמרן ממשרד עורכי הדין ב. לוינבוק ושות'.
השופטת קבעה כי לוי חזר, גם שכלא נשאל, על סיסמאות ומספרים ובחר להתנגח בשאלות ולא להתמודד עם העובדות, והוסיפה כי "תביעתו, תצהירו ועדותו התאפיינו בהצגת תמונה עובדתית שנולדה בדיעבד, באופן שמנסה ליישב את המציאות עם חלקי מסמכים". השופטת ציינה כי התרשמה שלוי הבין היטב בזמן אמת את היקף ערבותו לחובות דיגל, אלא כשמערכת היחסים שלו עם אחיו עלתה על שרטון, הוא התחיל לפעול מול הבנק בניסיון לחלץ חלקי משפטים ומסמכים כדי לתמוך בטיעוניו הפתלתלים שנשענים על ניסיון משפטי מסורבל ולא משכנע להציב את העובדות בדרך אחרת.
בתביעה שהגיש אווי לוי נגד בנק לאומי ב-2019, טען יזם הנדל"ן כי הבנק נמנע מלהסיר בשנת 2010 משכנתא שרבצה על מקרקעיו בשכונת נוף ציון, שהבטיחה מימון שהבנק העמיד לחברת דיגל השקעות ואחזקות - חברה ציבורית שבסוף 2012 נקלעה להליכי חדלות פירעון בעקבות הליכים שמחזיקי האג"ח שלה נקטו נגדה, אף הם בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובע לוי טען כי פרויקט למגורים שנבנה על ידי חברת דיגל בשכונת נוף ציון בליווי בנק לאומי, הסתיים בשנת 2010 ברווח - ולכן היה על הבנק עוד אז להסיר ולבטל את המשכנתא שלוי יצר לטובת הבנק על מקרקעיו באותה שכונה. בפועל, לוי טען כי שיעבד את מקרקעיו אך ורק להבטחת האשראים שהבנק העמיד לחברת דיגל לבניית שלב א' של הפרויקט, ולא להבטחת אשראים נוספים שהבנק העמיד לדיגל, גם לא להבטחת אשראים שהבנק העמיד לדיגל לשם רכישת המקרקעין שלה.
השופטת לוי-מיכאלי קבעה בפסק הדין, בין השאר, כי התובע נמנע מלזמן עדים רבים שהיו יכולים, לשיטתו, לתמוך בגרסתו, ובהם גם אחיו יהודה לוי, עורכי הדין שייצגו את האינטרס שלו ממשרד ראב"ד מגריזו, עו"ד ריכטר שבפניו הוא חתם על מסמכים שונים, וגם עובדי בנק שונים שעימם לטענתו הוא עמד בקשר. יחד עם זאת, השופטת ניתחה באופן מעמיק את המסמכים הרלוונטיים, אגב ניתוח העדויות שניתנו לגביהם, וקבעה כי "פרשנות הבנק היא הפרשנות האפשרית היחידה לפי לשון ההסכמים, אומד דעת הצדדים ולפי תכלית ההסכם ולפיה המשכנתא הבטיחה את האשראי גם בגין רכישת המקרקעין".
אף שניתן היה לחתום את פסק הדין כבר בשלב זה, השופטת המשיכה ובחנה בפסק הדין גם את טענת התובע בדבר כך ששלב א' של הפרויקט, שנבנה על ידי חברת דיגל, הסתיים ברווח - והגיעה למסקנה כי טענה זו לא הוכחה, ו"משכך הותרת המשכנתא על מקרקעי התובע היתה כדין גם אם היו מתקבלות טענות התובע ביחס להיקף האשראי שהמשכנתא נועדה להבטיח". במסגרת זו, נדחו גם טענות לוי לגבי עיתוי הסרת המשכנתא, כשלגבי עניין זה ביהמ"ש ניתח את עדותו של עו"ד ורטהיים שזומן לעדות על ידי הבנק; כמו גם טענת לוי לגבי האופן שבו הבנק פעל בעניין מקרקעי דיגל, שבמקום לממשם בהוצאה לפועל, המחה לצד שלישי את זכויותיו ביחס אליהם - ובכך חסך עלויות שונות כגון ביטוח, אגרות, מיסים, שכר טרחה כונס ועוד.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 1.בסוף העסקה נקנתה על ידי רמי לוי ביחד עם שותפיו (ל"ת)יוסף לוי 16/09/2024 08:27הגב לתגובה זו
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
