כלכלת ישראל מתאוששת מהר מהצפוי - הנה הנתון שיפתיע אתכם
כלכלת ישראל התאוששה במהירות מהמהלומה של מלחמת חרבות ברזל באוקטובר ונובמבר. זה משתקף בשורת נתוני מאקרו שפורסמו לאחרונה ואתמול התקבל אישור נוסף - בדוחות שפרסמה מליסרון.
ענקית הקניונים והמשרדים מליסרון 1.73% דיווחה אתמול על תוצאותיה בשנת 2023 ובין השאר עדכנה על קפיצה של 16% בפדיונות בקניונים שלה בחודש דצמבר, של 11% בינואר ושל 10% בפברואר לעומת החודשים המקבילים אשתקד. זאת לאחר נפילה של 30% באוקטובר וירידה של 3% בנובמבר.
לצד החזרה לשגרה של מרבית הישראלים יש עוד כמה גורמים שמעניקים רוח גבית למליסרון וכמובן שגם לשאר חברות הקמעונאות - ביניהן עזריאלי וביג.
סיבה אחת - בגלל המלחמה לא מעט ישראלים שהיו בחו"ל, ביניהם מטיילים לתקופות ארוכות יחסית חזרו הביתה. זו תופעה ייחודית לישראל שנכתב עליה הרבה פעמים - בתקופות של מלחמה מרבית הישראלים מעדיפים להיות כאן, גם כאלה שצריכים לעשות מילואים, חלקם בהתנדבות, וגם אחרים שפשוט רוצים להיות כאן לצד המשפחה והחברים ולעזור איפה שאפשר.
סיבה מרכזית נוספת - הרבה פחות ישראלים טסים לחו"ל אז אין להם ברירה אלא לעשות את הקניות כאן. עכשיו זה מתחיל להשתנות עם החזרה ההדרגתית של החברות הבינלאומיות לנתב"ג. מספר הישראלית שנמצא בחו"ל בטיול בכל נקודת זמן נע בין 250 אלף ל-500 אלף איש. עכשיו זה סדר גודל של 100-150 אלך איש, אבל זה הולך וגדל.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וגם: חלק ניכר מהמילואימניקים השתחררו אז הביקושים ה"כבושים" השתחררו בעוצמה. לזה אפשר לצרף אולי עוד גורם - לא מעט אנשים החליטו בעקבות המלחמה שעכשיו זה הזמן לפנק את עצמם ומה שהם לא יעשו עכשיו אולי כבר לא יקרה בעתיד. צריך לחיות וליהנות עכשיו כי מי יודע מה יקרה מחר...
סיבה נוספת: פעילות הממשלה - הרבה מאוד מילות ביקורת נכתבו, ובצדק, על מחדלי הממשלה לפני פרוץ המלחמה ובשבועות הראשונים שלה. אבל, הממשלה "שפכה" המון כסף על המפונים בדרום ובצפון וגם על המילואימניקים, וגם זה בצדק. אז זה עוד גורם שמעודד ביקושים.
ולבסוף - קונים פחות דרך האינטרנט בגלל הפעילות של החות'ים והעיכובים בהגעה של משלוחים לארץ - אז חברות הקניונים והמסחר נהנות מזה.
בשורה התחתונה, ברור שחלק מהגורמים האלה יתמתנו כנראה, אפילו משמעותית, בהמשך השנה, אבל בגדול כלכלת ישראל צפויה לחזור לצמיחה יפה השנה וצמיחה עוד יותר יפה ב-2025 (המשך הורדת הריבית על ידי בנק ישראל צפוי לתרום להתאוששות הנדל"ן למשל). זה תלוי כמובן בהנחה שלא תחול הסלמה משמעותית בצפון מול חיזבאללה או אירוע שלילי גדול אחר.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
אם נחזור רגע למליסרון - שיעור התפוסה בקניונים ובמשרדים שלה עומד על כ-99%. מרשים. בהנהלת החברה צופים שהרווח התפעולי (NOI) יעמוד השנה על כ-1.58 מיליארד שקל, צמיחה של כ-15% לעומת 2023. התזרים הנקי מפעילות (FFO) צפוי גם הוא לצמוח בכ-15% ל-1.25 מיליארד שקל. זאת בעיקר על רקע הבשלה של פרויקטים שנמצאים בהקמה. ב-2026 צופים שם פוטנציאל עלייה של 33% ב-NOI ו-34% ב-FFO לעומת 2023, לרמה של כ-1.45 מיליארד שקל.
- 5.מה 13/03/2024 08:10הגב לתגובה זוממש ממש ממש לא קונים פחות באינטרנט בגלל החותים, אתם חיים בסרט. משלוחים מעלי מגיעים אחרי שבוע
- 4.בגלל זה הבורסה מתרסקת,? (ל"ת)בורסה 12/03/2024 15:22הגב לתגובה זו
- 3.נכון, רק שעוד מעט מלחמה בצפון (ל"ת)בני 12/03/2024 12:44הגב לתגובה זו
- 2.מנחם 12/03/2024 12:23הגב לתגובה זוגם הקבלנים דיווחו שמכרו יותר יחסית לאשתקד. אוקטובר נובמבר היה עדיין את השוק של המלחמה ואז כל הקניות נדחו לדצמבר והלאה. זה כל הספור
- 1.אלי 12/03/2024 12:21הגב לתגובה זוביקושים כבושים ודרכים להתמודד עם הטראומה. המבחן יהיה כשנחזור לסוג של מציאות סבירה

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)