מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יחצ

השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?

המבקר, מתניהו אנגלמן, מצא כי בשנת 2020 חייבו הרשויות ארנונה בסך כ-34.6 מיליארד שקל, אבל בפועל גבו 24.2 מיליארד שקל. וכמה כסף מפסידה עיריית כפר סבא שנותנת הנחה לעובדים ותיקים?
איציק יצחקי |

דוח מבקר המדינה חושף ליקויים בהתנהלות שש רשויות מקומיות - אשדוד, כפר סבא, נוף הגליל, קריית טבעון, ריינה והמועצה האיזורית עמק יזרעאל – בנושא הארנונה. המבקר, מתניהו אנגלמן, מצא כי בשנת 2020 חייבו הרשויות ארנונה בסך כ-34.6 מיליארד שקל, אבל בפועל גבו 24.2 מיליארד שקל. כלומר, יותר מ-10 מיליארד שקל "נעלמו". הוא מצא כי יתרת החייבים בארנונה בסוף שנת 2020 עמד על 31.7 מיליארד שקל (כלומר, כולל משנים קודמות). אנגלמן מבקר את נושא אסדרת הארנונה, את שיטת מדידת הנכסים, את אופן הגביה והטיפול בחובות, כמו גם נושא ההנחות. לפי הביקורת, תחום הארנונה דורש אסדרה, בשל העובדה ששיטות המדידה והסיווגים משתנות מעיר לעיר. גם בעבר הועברו ביקורת על נושא הגביה של הארנונה ברשויות המקומיות. זהו נושא כאוב, משום שמתברר כי אנשים רבים לא משלמים את הארנונה, או לא משלמים את כולה - מה שגורם לנטל ליפול על אזרחים אחרים. בעבר ניסו ועדות בין משרדיות לשים סוף לנושא, אך ההמלצות לא יושמו בפועל. עוד עולה, כי למעלה מ-100 רשויות ביקשו העלאה חריגה בארנונה. לטענת המבקר, החריגה היא מעבר למנגנוני ההצמדה שנקבעו בחוק והיא אינה חוקית. "השימוש הופך את החריג לכלל, והוא עלול לשמש אמצעי לעקיפת המנגנון והתכלית של דיני ההקפאה", כתב. בעיריית כפר סבא, למשל, ניתנה לעובדים ותיקים הנחה של 20% בארנונה בניגוד לחוק. מדובר בהנחה כוללת של 100 אלף שקל. חשוב לציין כי 39% מהתלונות לנציבות תלונות הציבור במשרד המבקר, שעסקו בארנונה, נמצאו מוצדקות. המבקר קבע כי עליהן לפעול להגדלת שיעור הארנונה, שעומדת כיום על 792 מיליון שקל בכל 6 הרשויות. עוד נמצא, כי מרבית התושבים מקבלים את הודעת התשלום באמצעות הדואר ולא באמצעים מקוונים. חלק מהרשויות לא פרסמו את צווי הארנונה על גבי לוחות מודעות בניגוד לחוק. טבעון וריינה לא פרסמו את הצווים במועד הקבוע בחוק גם באתרי האינטרנט שלהן. נוף הגליל, טבעון וריינה לא פרסמו את פרטי הממונה על תלונות הציבור ודרכי הגשת התלונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.