UBS
צילום: יונתן גורודישר

UBS: יש סיכון ברפורמה, אבל "התנודות בשערי החליפין ובשווקים בישראל בתקופה האחרונה - בגלל גורמים טכניים"

כך אומר בנק UBS השוויצרי שמציין כי פגיעה במוסדות עלולה להוביל בהמשך גם להורדת דירוג - אבל שומרים על תחזית יציבה בינתיים. אתמול מודי'ס הזהירו מפני אימוץ מלא של הרפורמה, אבל האם הם מתנגדים לכל סוג של רפורמה? לא באמת

נתנאל אריאל |

גם בנק UBS מצטרף לדיבורים על הרפורמה המשפטית בישראל, אבל האם הוא שולל רפורמה מכל וכל? לא בהכרח. אתמול גם מודי'ס פרסמו התייחסות אבל הם חוששים מאימוץ מלא של הרפורמה, אבל מניחים שהיא לא תתקבל במלואה. כלומר, בהנחה שיבוצעו שינויים בעקבות שיח בין הצדדים - אזי ישראל תמשיך להיות מדורגת באותה רמה גבוהה. החשש הגדול בינתיים של הגופים השונים בעולם שמתייחסים לרפורמה בישראל הוא פחות מהרפורמה עצמה ויותר מהאווירה הרעה שנוצרה בישראל, הנה הדברים: "לרפורמות יש מתנגדים בחברה הישראלית שחוששים שהרפורמות ישחקו את האיזונים" בין גופי השלטון אומרים ב-UBS.

מנגד, הבנק השוויצרי ממשיך לשמור על תחזית יציבה לדירוג של ישראל - ומגדירים את רמת הסיכון כ'נמוכה', כלומר הם לא חוששים כרגע משינוי לרעה בדירוג של ישראל, בעיקר בזכות עוצמת הכלכלה של ישראל. כמו שאר הגופים, בבנק אומרים שהם ימשיכו לעקוב אחרי מה שקורה בישראל.

אז אם בינתיים הם לא חוששים לכלכלה הישראלית, מה גרם לירידות ולהיחלשות הדולר? הם מייחסים את הירידות ל"גורמים טכניים" בגלל האחזקות של המוסדיים בשוק. כלומר - הם מדברים בעיקר על הגידור בתיק ההשקעות שהמוסדיים עושים באחזקות שלהם בגלל ירידות בוול סטריט, שזה הגורם הקבוע בהקשר של שינויי המטבע. כשהשוק האמריקאי יורד הדולר עולה וכן להיפך. מה עוד משפיע? ההאטה בכלכלה העולמית והחששות מהמיתון המתקרב בעולם. אתמול וול סטריט ירדה ב-1.5% לאחר שיו"ר הפד' ג'רום פאוול דיבר על העלאות ריבית מהירות יותר, בגלל האינפלציה (להרחבה - לחצו כאן). היום, בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, אמרה שהיא צופה שהריבית בארה"ב תגיע ל-6% (להרחבה).

מה שישפיע בטווח הארוך יותר על השווקים בישראל יהיו התוצאות של הרפורמה בפועל, ולא החששות מפני הרפורמה, כיוון שהפרטים המדויקים שלה עדיין לא ידועים. כלומר, זה עוד לא עבר בכנסת וסביר להניח שיהיו עוד שינויים עד שהחקיקה תושלם. נזכיר כי ביום שני המדדים בישראל עברו לזינוק והדולר נפל ב-2.1% מול השקל - אחרי שנשיא המדינה יצחק הרצוג אמר ש"אנחנו קרובים מתמיד לפשרה". במילים אחרות, השוק רגיש גם לטובה לאמירות על ריכוך או פשרה סביב הרפורמה.

בבנק גם אמרו שהם עוקבים אחרי אמירות של פוליטיקאים ביחס לעצמאותו של בנק ישראל. נזכיר כי שר החוץ אלי כהן קרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ "לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית" במה שהתפרש כפגיעה אפשרית בעצמאותו של הבנק המרכזי. כהן הבהיר שהוא לא התכוון לפגיעה בבנק ישראל וגם ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' הבהירו שזה לא יקרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.