ספינה יבוא יצוא סחורות
צילום: Getty images Israel

הסחבת בנמלים: "העלות בשל עיכוב בפריקה ליבואן מתגלגלת לצרכנים"

כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן בדיון שקיימה היום הוועדה. היבואנים מחו על הסחבת והפקקים בנמלים, כאשר לדבריהם כל יום עיכוב בפריקה גורם להם נזק של עשרות אלפי דולרים "נמל אשדוד פרק השנה חצי ממה שפרק ב-2018"; בנמל אשדוד דחו את הדברים וטענו שאין עיכוב בפריקת סחורה
נתנאל אריאל |

"כל עלות בשל עיכוב ליבואן מתגלגלת לצרכנים וצריך לפעול בכלל המישורים שעלו כאן כדי לייעל את הייבוא הימי ובכך לסייע להורדת יוקר המחיה. אמר ח"כ דוד ביטן, יו"ר וועדת הכלכלה, בדיון בכנסת על העיכובים בפריקת סחורה בנמלים, מה שגורם לפגיעה קשה ביבואנים, ובסוף מתגלגל גם ליוקר המחיה לצרכן הישראלי.  היבואנים טענו כי כל יום של עיכוב בפריקה גורר להם נזק של עשרות אלפי דולרים. כך למשל, שלום חתוקה, מנהל חברת שינטרקו טען כי "יש המתנות של 5-6 ימים לפריקה. אני מייבא אלפי מכולות בשנה ואני מרגיש את זה גם בכיס. לגבי תפזורות המצב הוא קטסטרופה. לא יתכן שבחודש ינואר אונייה של מוצרים תמתין 35 ימים לפריקה. זה 30,000 דולר ביום, זה יכול להגיע למיליון דולר שהציבור משלם".  לדבריו הצטרף גם איתי רון, יו"ר איגוד יבואני תבואות שאמר כי "בשנתיים האחרונות נמל אשדוד פרק חצי ממה שפרק ב-2018. גם הצפי שמוצג כאן למיליון ומאתיים אלף טון בשנה אינו גבוה. המדינה צריכה לייבא 5.5 מיליון טון גרעינים כדי להאכיל את האוכלוסייה בשנה". בנמל אשדוד דחו את הדברים וטענו שאין שום עיכובים. אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל של נמל אשדוד טען כי "אשדוד הוא מהיעילים בעולם בתחום המכולות. בכל העולם יש המתנות של עד חודש ואצלנו – בקושי משמרת המתנה. התורים הקשים היו במטען כללי. התלונות שהיו והיו מוצדקות הם של יבואני הגרעינים ולאחרונה השקענו 250 מיליון שקל בציוד שיאפשר לנו לפרוק גרעינים בצורה יעילה יותר והחודש הזה הוא חודש של מפנה משמעותי כשכבר מתחילת החודש פרקנו כבר 100,000 טון גרעינים. צווארי הבקבוק הגדולים ביותר זה המחסור במשאיות וימי הפטור שיבואן מקבל מהמדינה לאחסון ללא תשלום של הסחורות". ביטן בתגובה עקץ את הנמלים ואמר: "לא יתכן שהלקוח אומר שיש בעיה וכולכם אומרים שאין כזאת". ביטן הורה למנות יועץ מטעם הוועדה שייבחן את הצרכים לייעול הפריקה בנמל אשדוד. ביטן גם ביקש ממשרדי הממשלה לקבל צעדים נוספים שיאפשרו את פתיחת התחרות וייעול הייבוא בנמלים, בהם הסדרת מגבלת שעות העבודה לנהגי משאיות וחידוש הפעלת קו הרכבת מנמל אשדוד שהושבת לפני שנה וחצי, כמענה לבעיית שינוע הסחורות מהנמלים. ח"כ דן אילוז אמר "המסקנה שלי מהדיון היא שעשינו רפורמה של שוק חופשי ותחרות אבל אין שוק חופשי, יש עדיין שוק מתוכנן מאוד וזו לא תחרות אמיתית. החברות הפרטיות אומרות לנו שהן רוצות לפתור את הבעיות וכרגע הרגולציה לא מאפשרת להם את זה". זאב מנצור מנכ"ל חברת לוגיסטיקר: "אנחנו מתפעלים את המסוע והממגורה בנמל אשדוד מתחילת החודש. הם אינם מהווים צוואר בקבוק. בשלושת השבועות האלה הגענו לכל היותר ל-65% ניצול אחסנה והפעילות לא עצרה לרגע אחד. אפשר להכפיל את הכניסות בלי שינויים מאג'וריים בממגורה". גבי בן הרוש, מועצת המובילים והמסיעים טען שהבעיה נמצאת במקום אחר. לדבריו: "הנמלים עובדים 24 שעות ואנחנו נהגי המשאיות מורשים לעבוד 9 שעות בלבד. כרגע כדי להתמודד עם העומס הקיים אנחנו צריכים באופן מידי 2,000-2,500 נהגים נוספים ואין, משאיות עומדות ריקות. אנחנו מעסיקים נהגים בני 70-80 בגלל המצוקה ומשלמים על כך מחיר בתאונות.  20 שנה משרד התחבורה אומר שיתקן את זה וזה לא קורה. באירופה מותר 13 שעות עבודה אם יאפשרו זאת גם כאן זה יגדיל את התפוקה ב-10%." סיגלית בקראי, ייעוץ משפטי משרד התחבורה, השיבה: "אנחנו בוחנים במשך הרבה שנים את סוגיית שעות בעבודה והמנוחה של נהגי התובלה. אנחנו בשיח עם ארגוני הנהגים השונים כדי לעשות תיקון ותיאום, זה הליך ממושך כי יש כמה סוגים של נהגים ותחומים שונים". לגבי ביטול מגבלת הפתיחה של הרציפים הזמניים בנמלים חיפה ואשדוד אמרה ברקאי: "השטחים הנוספים היו אמורים להינתן בשלב מאוחר יותר כדי לייצר תחרות הדרגתית. שרי התחבורה והאוצר הסכימו לתת את השטח לפרק זמן של שנתיים לפרוק מטען כללי בשל צורך שעלה. ככל שחברה מבקשת לשנות את ההיתר שניתן לה היא מוזמנת לפנות לשרים בפניה מסודרת והשרים יבדקו אותה ויתנו תשובה. לשנות מחר בבוקר זה לא דבר שניתן לעשות*. צביקה שכטרמן, מנכ"ל מספנות ישראל ביקש לשחרר את המגבלות על הנמל: "במדינת ישראל פועלים כיום 6 נמלים מתוכם 5 פרטיים, התחרות בעיצומה ורק אנחנו מוגבלים ב-5% מכלל המטענים המיובאים בישראל, אנחנו מבקשים לאפשר תחרות פתוחה והוגנת". צביקה שפירא, משרד התחבורה השיב: "בימים אלה אנחנו בוחנים ביחד עם משרד האוצר שינוי של המגבלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.