ספינה יבוא יצוא סחורות
צילום: Getty images Israel

הסחבת בנמלים: "העלות בשל עיכוב בפריקה ליבואן מתגלגלת לצרכנים"

כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן בדיון שקיימה היום הוועדה. היבואנים מחו על הסחבת והפקקים בנמלים, כאשר לדבריהם כל יום עיכוב בפריקה גורם להם נזק של עשרות אלפי דולרים "נמל אשדוד פרק השנה חצי ממה שפרק ב-2018"; בנמל אשדוד דחו את הדברים וטענו שאין עיכוב בפריקת סחורה
נתנאל אריאל |

"כל עלות בשל עיכוב ליבואן מתגלגלת לצרכנים וצריך לפעול בכלל המישורים שעלו כאן כדי לייעל את הייבוא הימי ובכך לסייע להורדת יוקר המחיה. אמר ח"כ דוד ביטן, יו"ר וועדת הכלכלה, בדיון בכנסת על העיכובים בפריקת סחורה בנמלים, מה שגורם לפגיעה קשה ביבואנים, ובסוף מתגלגל גם ליוקר המחיה לצרכן הישראלי.  היבואנים טענו כי כל יום של עיכוב בפריקה גורר להם נזק של עשרות אלפי דולרים. כך למשל, שלום חתוקה, מנהל חברת שינטרקו טען כי "יש המתנות של 5-6 ימים לפריקה. אני מייבא אלפי מכולות בשנה ואני מרגיש את זה גם בכיס. לגבי תפזורות המצב הוא קטסטרופה. לא יתכן שבחודש ינואר אונייה של מוצרים תמתין 35 ימים לפריקה. זה 30,000 דולר ביום, זה יכול להגיע למיליון דולר שהציבור משלם".  לדבריו הצטרף גם איתי רון, יו"ר איגוד יבואני תבואות שאמר כי "בשנתיים האחרונות נמל אשדוד פרק חצי ממה שפרק ב-2018. גם הצפי שמוצג כאן למיליון ומאתיים אלף טון בשנה אינו גבוה. המדינה צריכה לייבא 5.5 מיליון טון גרעינים כדי להאכיל את האוכלוסייה בשנה". בנמל אשדוד דחו את הדברים וטענו שאין שום עיכובים. אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל של נמל אשדוד טען כי "אשדוד הוא מהיעילים בעולם בתחום המכולות. בכל העולם יש המתנות של עד חודש ואצלנו – בקושי משמרת המתנה. התורים הקשים היו במטען כללי. התלונות שהיו והיו מוצדקות הם של יבואני הגרעינים ולאחרונה השקענו 250 מיליון שקל בציוד שיאפשר לנו לפרוק גרעינים בצורה יעילה יותר והחודש הזה הוא חודש של מפנה משמעותי כשכבר מתחילת החודש פרקנו כבר 100,000 טון גרעינים. צווארי הבקבוק הגדולים ביותר זה המחסור במשאיות וימי הפטור שיבואן מקבל מהמדינה לאחסון ללא תשלום של הסחורות". ביטן בתגובה עקץ את הנמלים ואמר: "לא יתכן שהלקוח אומר שיש בעיה וכולכם אומרים שאין כזאת". ביטן הורה למנות יועץ מטעם הוועדה שייבחן את הצרכים לייעול הפריקה בנמל אשדוד. ביטן גם ביקש ממשרדי הממשלה לקבל צעדים נוספים שיאפשרו את פתיחת התחרות וייעול הייבוא בנמלים, בהם הסדרת מגבלת שעות העבודה לנהגי משאיות וחידוש הפעלת קו הרכבת מנמל אשדוד שהושבת לפני שנה וחצי, כמענה לבעיית שינוע הסחורות מהנמלים. ח"כ דן אילוז אמר "המסקנה שלי מהדיון היא שעשינו רפורמה של שוק חופשי ותחרות אבל אין שוק חופשי, יש עדיין שוק מתוכנן מאוד וזו לא תחרות אמיתית. החברות הפרטיות אומרות לנו שהן רוצות לפתור את הבעיות וכרגע הרגולציה לא מאפשרת להם את זה". זאב מנצור מנכ"ל חברת לוגיסטיקר: "אנחנו מתפעלים את המסוע והממגורה בנמל אשדוד מתחילת החודש. הם אינם מהווים צוואר בקבוק. בשלושת השבועות האלה הגענו לכל היותר ל-65% ניצול אחסנה והפעילות לא עצרה לרגע אחד. אפשר להכפיל את הכניסות בלי שינויים מאג'וריים בממגורה". גבי בן הרוש, מועצת המובילים והמסיעים טען שהבעיה נמצאת במקום אחר. לדבריו: "הנמלים עובדים 24 שעות ואנחנו נהגי המשאיות מורשים לעבוד 9 שעות בלבד. כרגע כדי להתמודד עם העומס הקיים אנחנו צריכים באופן מידי 2,000-2,500 נהגים נוספים ואין, משאיות עומדות ריקות. אנחנו מעסיקים נהגים בני 70-80 בגלל המצוקה ומשלמים על כך מחיר בתאונות.  20 שנה משרד התחבורה אומר שיתקן את זה וזה לא קורה. באירופה מותר 13 שעות עבודה אם יאפשרו זאת גם כאן זה יגדיל את התפוקה ב-10%." סיגלית בקראי, ייעוץ משפטי משרד התחבורה, השיבה: "אנחנו בוחנים במשך הרבה שנים את סוגיית שעות בעבודה והמנוחה של נהגי התובלה. אנחנו בשיח עם ארגוני הנהגים השונים כדי לעשות תיקון ותיאום, זה הליך ממושך כי יש כמה סוגים של נהגים ותחומים שונים". לגבי ביטול מגבלת הפתיחה של הרציפים הזמניים בנמלים חיפה ואשדוד אמרה ברקאי: "השטחים הנוספים היו אמורים להינתן בשלב מאוחר יותר כדי לייצר תחרות הדרגתית. שרי התחבורה והאוצר הסכימו לתת את השטח לפרק זמן של שנתיים לפרוק מטען כללי בשל צורך שעלה. ככל שחברה מבקשת לשנות את ההיתר שניתן לה היא מוזמנת לפנות לשרים בפניה מסודרת והשרים יבדקו אותה ויתנו תשובה. לשנות מחר בבוקר זה לא דבר שניתן לעשות*. צביקה שכטרמן, מנכ"ל מספנות ישראל ביקש לשחרר את המגבלות על הנמל: "במדינת ישראל פועלים כיום 6 נמלים מתוכם 5 פרטיים, התחרות בעיצומה ורק אנחנו מוגבלים ב-5% מכלל המטענים המיובאים בישראל, אנחנו מבקשים לאפשר תחרות פתוחה והוגנת". צביקה שפירא, משרד התחבורה השיב: "בימים אלה אנחנו בוחנים ביחד עם משרד האוצר שינוי של המגבלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.