ספינה יבוא יצוא סחורות
צילום: Getty images Israel

הסחבת בנמלים: "העלות בשל עיכוב בפריקה ליבואן מתגלגלת לצרכנים"

כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן בדיון שקיימה היום הוועדה. היבואנים מחו על הסחבת והפקקים בנמלים, כאשר לדבריהם כל יום עיכוב בפריקה גורם להם נזק של עשרות אלפי דולרים "נמל אשדוד פרק השנה חצי ממה שפרק ב-2018"; בנמל אשדוד דחו את הדברים וטענו שאין עיכוב בפריקת סחורה
נתנאל אריאל |

"כל עלות בשל עיכוב ליבואן מתגלגלת לצרכנים וצריך לפעול בכלל המישורים שעלו כאן כדי לייעל את הייבוא הימי ובכך לסייע להורדת יוקר המחיה. אמר ח"כ דוד ביטן, יו"ר וועדת הכלכלה, בדיון בכנסת על העיכובים בפריקת סחורה בנמלים, מה שגורם לפגיעה קשה ביבואנים, ובסוף מתגלגל גם ליוקר המחיה לצרכן הישראלי.  היבואנים טענו כי כל יום של עיכוב בפריקה גורר להם נזק של עשרות אלפי דולרים. כך למשל, שלום חתוקה, מנהל חברת שינטרקו טען כי "יש המתנות של 5-6 ימים לפריקה. אני מייבא אלפי מכולות בשנה ואני מרגיש את זה גם בכיס. לגבי תפזורות המצב הוא קטסטרופה. לא יתכן שבחודש ינואר אונייה של מוצרים תמתין 35 ימים לפריקה. זה 30,000 דולר ביום, זה יכול להגיע למיליון דולר שהציבור משלם".  לדבריו הצטרף גם איתי רון, יו"ר איגוד יבואני תבואות שאמר כי "בשנתיים האחרונות נמל אשדוד פרק חצי ממה שפרק ב-2018. גם הצפי שמוצג כאן למיליון ומאתיים אלף טון בשנה אינו גבוה. המדינה צריכה לייבא 5.5 מיליון טון גרעינים כדי להאכיל את האוכלוסייה בשנה". בנמל אשדוד דחו את הדברים וטענו שאין שום עיכובים. אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל של נמל אשדוד טען כי "אשדוד הוא מהיעילים בעולם בתחום המכולות. בכל העולם יש המתנות של עד חודש ואצלנו – בקושי משמרת המתנה. התורים הקשים היו במטען כללי. התלונות שהיו והיו מוצדקות הם של יבואני הגרעינים ולאחרונה השקענו 250 מיליון שקל בציוד שיאפשר לנו לפרוק גרעינים בצורה יעילה יותר והחודש הזה הוא חודש של מפנה משמעותי כשכבר מתחילת החודש פרקנו כבר 100,000 טון גרעינים. צווארי הבקבוק הגדולים ביותר זה המחסור במשאיות וימי הפטור שיבואן מקבל מהמדינה לאחסון ללא תשלום של הסחורות". ביטן בתגובה עקץ את הנמלים ואמר: "לא יתכן שהלקוח אומר שיש בעיה וכולכם אומרים שאין כזאת". ביטן הורה למנות יועץ מטעם הוועדה שייבחן את הצרכים לייעול הפריקה בנמל אשדוד. ביטן גם ביקש ממשרדי הממשלה לקבל צעדים נוספים שיאפשרו את פתיחת התחרות וייעול הייבוא בנמלים, בהם הסדרת מגבלת שעות העבודה לנהגי משאיות וחידוש הפעלת קו הרכבת מנמל אשדוד שהושבת לפני שנה וחצי, כמענה לבעיית שינוע הסחורות מהנמלים. ח"כ דן אילוז אמר "המסקנה שלי מהדיון היא שעשינו רפורמה של שוק חופשי ותחרות אבל אין שוק חופשי, יש עדיין שוק מתוכנן מאוד וזו לא תחרות אמיתית. החברות הפרטיות אומרות לנו שהן רוצות לפתור את הבעיות וכרגע הרגולציה לא מאפשרת להם את זה". זאב מנצור מנכ"ל חברת לוגיסטיקר: "אנחנו מתפעלים את המסוע והממגורה בנמל אשדוד מתחילת החודש. הם אינם מהווים צוואר בקבוק. בשלושת השבועות האלה הגענו לכל היותר ל-65% ניצול אחסנה והפעילות לא עצרה לרגע אחד. אפשר להכפיל את הכניסות בלי שינויים מאג'וריים בממגורה". גבי בן הרוש, מועצת המובילים והמסיעים טען שהבעיה נמצאת במקום אחר. לדבריו: "הנמלים עובדים 24 שעות ואנחנו נהגי המשאיות מורשים לעבוד 9 שעות בלבד. כרגע כדי להתמודד עם העומס הקיים אנחנו צריכים באופן מידי 2,000-2,500 נהגים נוספים ואין, משאיות עומדות ריקות. אנחנו מעסיקים נהגים בני 70-80 בגלל המצוקה ומשלמים על כך מחיר בתאונות.  20 שנה משרד התחבורה אומר שיתקן את זה וזה לא קורה. באירופה מותר 13 שעות עבודה אם יאפשרו זאת גם כאן זה יגדיל את התפוקה ב-10%." סיגלית בקראי, ייעוץ משפטי משרד התחבורה, השיבה: "אנחנו בוחנים במשך הרבה שנים את סוגיית שעות בעבודה והמנוחה של נהגי התובלה. אנחנו בשיח עם ארגוני הנהגים השונים כדי לעשות תיקון ותיאום, זה הליך ממושך כי יש כמה סוגים של נהגים ותחומים שונים". לגבי ביטול מגבלת הפתיחה של הרציפים הזמניים בנמלים חיפה ואשדוד אמרה ברקאי: "השטחים הנוספים היו אמורים להינתן בשלב מאוחר יותר כדי לייצר תחרות הדרגתית. שרי התחבורה והאוצר הסכימו לתת את השטח לפרק זמן של שנתיים לפרוק מטען כללי בשל צורך שעלה. ככל שחברה מבקשת לשנות את ההיתר שניתן לה היא מוזמנת לפנות לשרים בפניה מסודרת והשרים יבדקו אותה ויתנו תשובה. לשנות מחר בבוקר זה לא דבר שניתן לעשות*. צביקה שכטרמן, מנכ"ל מספנות ישראל ביקש לשחרר את המגבלות על הנמל: "במדינת ישראל פועלים כיום 6 נמלים מתוכם 5 פרטיים, התחרות בעיצומה ורק אנחנו מוגבלים ב-5% מכלל המטענים המיובאים בישראל, אנחנו מבקשים לאפשר תחרות פתוחה והוגנת". צביקה שפירא, משרד התחבורה השיב: "בימים אלה אנחנו בוחנים ביחד עם משרד האוצר שינוי של המגבלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל