בצלאל סמוטריץ
צילום: לעמ

סמוטריץ' מזעזע את החברות הפיננסיות - לא מעוניין שחברות ביטוח ירכשו חברות כרטיסי אשראי

לבנקים אסור להחזיק חברות כרטיסי אשראי - לחברות ביטוח מותר? זה קצת אבסורד. חברות הביטוח הן לא פחות חזקות מהבנקים; סמוטריץ רומז ופועל לראות את המוסדיים שולטים בכרטיסי האשראי ולא חברות הביטוח; האם זו סופה של עסקת כלל-מקס והראל-ישראכרט?
דור עצמון | (12)

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', החליט לשנות בתקנות את השיעור הקבוע בהגדרה של בנק בעל היקף פעילות רחב, ולמעשה לקבוע שכאל תופרד מדיסקונט. זאת, לאחר שהשתכנע שהוספת שחקן חדש לשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים, שוק ריכוזי המאופיין בתחרות נמוכה, תוביל להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק. מי ייכנס לנעלי דיסקונט - חברת ביטוח? אולי הגופים המוסדיים דרך החסכונות שלנו. אלו שני המועמדים "הטבעיים". אבל האם זה הגיוני שלבנקים אסור להחזיק חברות כרטיסי אשראי בשעה שלחברות ביטוח מותר? זה קצת אבסורד. חברות הביטוח הן לא פחות חזקות מהבנקים; סמוטריץ רומז ופועל לראות את המוסדיים שולטים בכרטיסי האשראי ולא חברות הביטוח; האם זו סופה של עסקת כלל-מקס והראל-ישראכרט?

בהתאם לקבוע בחוק, העביר השר את טיוטת התקנות לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שנתן את הסכמתו לקבוע בהן כעת יעביר השר את התקנות לאישור ועדת הכספים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', קיבל את ההחלטה לאחר בחינה, שכללה את המלצת ועדת היישום, שמיעת הגורמים המקצועיים במשרד, קבלת הערות הציבור בנושא ושמיעת נציגי בנק דיסקונט בשימוע בו הציגו את עמדתם באופן ישיר ובלתי אמצעי. 

יוזכר שוועדת היישום - ועדה מקצועית הכוללת נציגים מבנק ישראל, רשות התחרות, רשות שוק ההון ומשרד האוצר - המליצה לשר ברוב של 7 חברים מתוך 8 להפעיל את סמכותו לפי חוק ולהוריד את הרף הקבוע בחוק להגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב", באופן שיחייב את בנק דיסקונט להיפרד מאחזקותיו בחברת כאל. זאת לאור תוצאות ההפרדות שכבר בוצעו, הערכות להשפעה של ההפרדה הצפויה והעמדה שהגדלת מספר השחקנים בשוק צפויה להשפיע לטובה על התחרות בשוק הבנקאי, באופן משמעותי. הוועדה סברה ששימוש בסמכות השר יגביר את התחרות ויצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית ובכלל זה בשוק האשראי הצרכני.

כמו כן, לאור ההשפעה הפוטנציאלית של ההתפתחויות האחרונות במבנה הבעלות על חברות כרטיסי האשראי המופרדות, השר הודיע שבכוונתו למנות בנושא צוות משרדי בראשות הממונה על התקציבים, בשיתוף עם היועץ המשפטי במשרד האוצר והממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הצוות יבחן את נושא השליטה של גופים מוסדיים הגדולים בחברות כרטיסי החיוב באופן רוחבי, תוך התייעצות עם המאסדרים הרלוונטיים, ויגיש את המלצותיו בעניין בשבועות הקרובים. בנוסף, בכוונת השר להתייעץ עם נגיד בנק ישראל בנושא.

במקביל, ולאחר התייעצות עם גורמי המקצוע במשרד, השר הודיע שבכוונתו לפרסם תזכיר חוק שיבטל את החובה על הבנקים לצמצם את מסגרות כרטיסי האשראי ללקוחות לאור היעדר ההתאמה בין התרומה של צעד זה לקידום התחרות לבין היקף הפגיעה האפשרית בצרכנים. בהמשך לכך, השר הודיע שבכוונתו לשנות ולהפחית את חובת צמצום המסגרות לשנת 2023 שחלה על פועלים ולאומי במסגרת החוק להגברת התחרות.

מדיסקונט נמסר: "ההחלטה להפריד את כאל מדיסקונט, שעדיין טעונה את אישור ועדת הכספים של הכנסת, שגויה, ובוודאי שלא תגביר את התחרות במערכת הבנקאית. עם זאת, קבוצת דיסקונט תמשיך לייצר ערך משמעותי לבעלי המניות שלה גם נוכח החלטה זו".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הפרדת כאל מדיסקונט תוסיף שחקן חדש לשוק האשראי שיתרום להגברת התחרות על משקי הבית והעסקים. צעד זה, בשילוב צעדים נוספים שנביא בקרוב, יוביל לשוק אשראי תחרותי ויתרום לצמיחת המשק".

קיראו עוד ב"בארץ"

מנכ"ל משרד האוצר היוצא, רם בלינקוב: "אני שמח ששר האוצר אימץ את המלצת הוועדה המקצועית שבראשה היה לי הכבוד לעמוד במשותף עם מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי והיו חברים בה גם רשות שוק ההון ורשות התחרות. זהו סיום הולם לכהונתי שהיתה רצופה ברפורמות שהובלתי בתחום הפיננסי, שיתרמו רבות להגברת התחרות במשק הישראלי".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    dw 19/01/2023 15:59
    הגב לתגובה זו
    להפך. אם קרן ורבורג תסכים להוריד את מחיר עיסקת מקס אז זה עניין אחר אבל אם המחיר נשאר כפי שהוא? אז סמוטריץ' הוא תירוץ נהדר לרדת מהעיסקה. יש לכלל ביטוח שפע אלטרנטיבות השקעה בשווקים של היום. לא חייבים בכוח לקנות את מקס לפי 2.5 מיליארד. למשל לעשות בייבק למניה הנסחרת בחצי מהונה העצמי.
  • 9.
    שאול 19/01/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    לפתוח יבוא מתחרה ולצמצם את פערי התווך בכל מה שקשור לכשרות .
  • 8.
    הכי טוב .להעיף את החרדים (ל"ת)
    בחירות 19/01/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הרסת את הבורסה זה בגלל לימודי הכלכלה שלך (ל"ת)
    תודה סמוטריץ 19/01/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לא הבנת מי שביבי רוצה לגרש נותן לו את האוצר (ל"ת)
    סמוטריץ 19/01/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סמוטריץ בא לעבוד והטייקונים חוששים (ל"ת)
    דנית 19/01/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הגיע הזמן 19/01/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    על ישראל להפוך ממדינה של וועדים מונופולים וקרטלים למדינה של תחרות. רק תחרות תקדם אותנו משמעותית. ובהצלחה רבה!! לרמטכ"ל הנכנס.
  • 3.
    מחריב כלכלה חרדי (ל"ת)
    מה ציפיתם? 19/01/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני (ל"ת)
    X 19/01/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דתי לאומי 19/01/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
    מפלגת הציונות הדתית היא כשלון ואם לא תאריך את הוראת השעה היא מחוסלת פוליטית
  • נא לא לשקר 19/01/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
    סמוטריץ הודיע, שלא רק שלא יבטל את הנקודות לילדים הוא ירחיב עד גיל 18. זה יגיע רטרואקטיבית ביוני, כי כרגע הוא לא יכול לפתוח את התקציב, ולא יכול להצביע על מקור תקציבי להארכת הוראת השעה.
  • אינטרסנט (ל"ת)
    אבנר 19/01/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.