תחום הבנקאות בארץ נחשב לריכוזי מאוד. שנים רבות לא נפתח בישראל בנק חדש, למעט הבנק הדיגיטלי שהוקם לאחרונה. בעצם, התהליך הוא בדיוק הפוך כאשר אגוד ויהב התמזגו לתוך בנק מזרחי, בנק מסד ויובנק התמזגו לתוך הבינ"ל. לצד חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, פועלים, בינלאומי, מזרחי ודיסקונט), מתנהל לו רק בנק קטן אחד  - בנק ירושלים ירושלים 0% .

בנק ירושלים, כבנק הקטן במערכת, פועל בעת האחרונה באופן שונה מהמקובל, דבר המצדיק התייחסות מיוחדת.

הון עצמי של בנק

לבנקים יש דוחות מאוד מסובכים והם צריכים לעמוד באינסוף תקנות חשבונאיות אבל בסיס פעילותם מאוד פשוט. מצד הנכסים, יש הלוואות שניתנו לציבור (זהו נכס, שכן הציבור חייב כסף לבנק), מזומן ותיק ני"ע ומצד ההתחייבויות, מצויים פיקדונות הציבור (כספים שהבנק מחויב להחזיר למפקידים) ואגרות חוב שהנפיק הבנק.

זאת אומרת שההון העצמי של הבנק הוא בעצם ההפרש בין יתרת ההלוואות ליתרת הפיקדונות. זאת הסיבה שמשווים לרוב את שווי השוק של הבנק להון העצמי. על בנק ששווי השוק שלו שווה להון העצמי (מכפיל הון של 1, משמע שווי שוק לחלק להון עצמי שווה 1), ניתן להגיד שהשווי משקף מצב שבו כל ההלוואות שנתן הבנק יפרעו וכל הפיקדונות יפדו.

המצב שבנק נסחר בשווי העולה על ההון העצמי, קורה כאשר השוק מעניק פרמיה לבנק. כלומר השוק מעריך ששווי הבנק, גדול מיתרת הנכסים בניכוי ההתחייבויות. בנק מזרחי למשל, נסחר כבר שנים רבות במכפיל הון הגבוה מ 1 בפער גדול מהבנקים האחרים, ובתמורה מתגמל את משקיעיו בתשואה על ההון הגבוהה במערכת הבנקאית ולכן, לא פלא שהמשקיעים מוכנים לשלם פרמיה על שווי נכסיו.

• בנק ירושלים: התשואה להון על 17.1% - 65 מיליון שקל בשורה התחתונה
• מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנקים הגדולים, נסחרים כיום במכפיל הון של 1-1.5 ואילו בנק ירושלים במכפיל הון של 0.82 בלבד. בשעתו, בנק אגוד שהתמזג לתוך בנק מזרחי, נסחר תקופות בשווי של כמחצית מהונו העצמי, עד שמוזג במחיר מוזל של 0.6 על ההון. במילים אחרות, עצם העובדה שבנק קטן, נסחר מתחת למכפיל הון 1, לא מהווה הזדמנות רכישה בפני עצמה, אין שום סיבה להניח שהבנק יגיע למכפיל הון של 1 גם בעת רכישה או מיזוג. הסיבה העיקרית לכך היא  שבשוק ההון יש קונצנזוס שקיים חסרון לקוטן בתחום הבנקאות, המתורגם לתמחור מכפיל ההון הנמוך. ראשית, יש עניין של יעילות המערכת. בנק קטן כמו בנק גדול, צריך לעמוד בכללי הרגולציה של בנק בישראל, וזאת על היקפי אשראי ופיקדונות נמוכים. שנית, הבנקים מרוויחים מהפער שבין הריבית שהם משלמים על הפיקדונות לבין הריבית שהם גובים על הלוואות שחילקו. בנק קטן, יטה לשלם ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות ולגבות ריבית נמוכה יותר בהלוואות, זאת על מנת למשוך לקוחות חדשים. דבר שלישי, קשור כנראה בחשש הגדול ביותר של משקיעי הבנקים, שהינו העתיד של ההלוואות שחולקו, בבנק גדול תיק האשראי מפוזר יותר ולכן הסיכון שלו נתפס כנמוך יותר.

בנק ירושלים

בנק ירושלים, היסטורית נמצא בנישה הזאת של בנק קטן. בדומה לבנק אגוד בשעתו, הוא נסחר שנים מתחת להונו העצמי. הוא סבל מחסרון לקוטן והציג מדי שנה, תשואה חד ספרתית על ההון, ברף התחתון של המערכת הבנקאית בישראל. אולם לאחרונה אנו רואים התעוררות ושינוי מחשבתי בגישת ההנהלה של בנק ירושלים. בטבלה להלן התפתחות הרווח הנקי והתשואה על ההון (גם המנוטרלת מרכיבים חד פעמיים) מ 2017 :

ההנהלה פועלת אקטיבית להוכיח לשוק ההון שלא רק שהבנק שווה את הונו העצמי, הוא כנראה שווה מעבר לכך.

לא דיבורים - מעשים

בנק ירושלים מבצע בתקופה האחרונה מספר מהלכים שמציפים ערך לתיק האשראי שלו. הפעולה הראשונה שמבצע הבנק הינה מכירת חלקים מתיק האשראי שלו. הבנק מצליח למכור את אותם חלקים מתיק האשראי שלו, במחיר הגבוה משוויו המאזני. זו הסיבה שנרשם רווח על הפעולה, כאשר הרווח הזה מגדיל את ההון העצמי של הבנק. מעבר למכירה עצמה, הבנק נשאר המתפעל של תיק ההלוואות, עבור הגוף הרוכש, תמורת עמלה שוטפת, ולרוב משאיר 10% מתיק האשראי בבנק ומוכר 905 ממנו.

• היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים
• בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

מכירת חלקים מתיק האשראי מייצרת לבנק מספר אספקטים של הצפת ערך. בראש ובראשונה מכירה ברווח מצביעה על שווי גבוה מהשווי המאזני וזאת בניגוד לוגי למכפיל ההון הקטן מ 1 המצביע על שווי כלכלי לתיק האשראי הנמוך משוויו המאזני. שנית, המכירה מפנה לבנק הון עצמי (שהיה מרותק לאשראי שנמכר) והוא יכול לתת אשראי מבלי לבצע גיוסי הון, ושלישית, הבנק מתפעל את אותן הלוואות עבור הגוף הרוכש תמורת עמלה כך שגם תיק האשראי הנמכר ממשיך לייצר ערך בעתיד. כדאי לבחון את שלושת העסקאות האחרונות עליהן דיווח הבנק כדי לקבל סדר גודל של הפעילות:

ב-15/5/22 מכר בנק ירושלים תיק אשראי של 486 מיל' שקל ברווח של 25 מיל' שקל, ב-3/7/22 מכר הבנק תיק אשראי של 320 מיל' שקל ברווח של 13.5 מיל' שקל וממש לאחרונה ב-27/11/22 מכיר הבנק תיק אשראי של 554 מיליון שקל ברווח של 28 מיל' שקל. בשלושת המקרים בדומה לעסקאות עבר משולב הסכם תפעול.

לבנק שהיקף האשראי שלו הוא 13-14 מיליארד שקל וההון העצמי שלון הוא 1.2 מיליארד שקל זוהי פעילות מהותית שמשפיעה לחיוב על התוצאות הכספיות של הבנק.

הקמת חברה לאשראי צרכני

בתחילת השנה, קיבל בנק ירושלים אישור רגולטורי חשוב המאפשר לו להקים חברה לאשראי צרכני. חברת הביטוח הפניקס, תקבל 19.99% מהמניות של החברה החדשה, תמורת תשלום של 76 מיליון שקל. בנק ירושלים לא צריך להעביר כסף לחברה החדשה  אלא יוצק לתוכה כ 1.4 מיליארד שקל של אשראי צרכני שכבר חולק על ידי הבנק.

שיתוף הפעולה הזה הוא בדיוק מסוג הדברים שצפויים להציף ערך לבנק ירושלים. מצד אחד, ההון להלוואת הצרכניות מגיע מהפניקס, לה יש עודף הון הנובע מכמות עצומה של עמיתים המפקידים כסף מידי חודש. מצד שני, בנק ירושלים ינצל את המיצוב שלו כבנק כדי להגיע לצרכנים, שייקחו הלוואות דרכו. הבנק לא זקוק לריתוק מזומנים והוא יכול להשתמש בכוח העבודה הקיים שלו כדי להרוויח כסף, מההון של עמיתי הפניקס. מטרת החברה החדשה היא להגיע לשוק ההון ולהנפיק מניות בשוק. חברות אשראי מסוג זה נסחרות במכפילי הון גבוהים מהמקובל בבנקים. זוהי דרך נוספת לקחת אשראי שכל עוד הוא במאזני הבנק הוא נאמד בחסר, וזאת כנגזרת של מכפיל ההון הנמוך מ 1 של בנק ירושלים, אולם כשאותן הלוואות יתמקמו במאזן של החברה החדשה, לאחר ההנפקה, הצפי הוא שבאדרת החדשה השוק יתמחר אותן בשווי כפול מזה שנסחר היום, והרווח כולו של בנק ירושלים.

מכירת נכסים

בנוסף לשתי הפעילויות האלו, בנק ירושלים פועל למכירת נכסים החבויים במאזנו.

ב 28/8/22 הבנק מכר זכויות בסוכנות ביטוח בשם עיר שלם. מדובר בחברת בת של הבנק, כאשר המכירה הזו הציפה רווח של 24.5 מיליון שקל.

ב16/6/21 הודיע הבנק על השלמת עסקה למכירת נכס נדל"ן בירושלים. מדובר במבנה ששימש כסניף ברחוב קרן היסוד בירושלים. העסקה הציפה רווח נאה של 10 מיל' שקל.

בשורה התחתונה

בנק ירושלים נסחר תמיד בנישה של בנק קטן שלא מצליח להשיא רווחים בדומה לבנקים הגדולים. פעולות ההנהלה בעת האחרונה לא נעלמות מעינינו, ניתן לראות שהבנק מוכיח את המשקיעים כל פעם מחדש, בסדרה של פעולות חכמות נוצרו להם רווחים מרשימים והתשואה על ההון שמציג הבנק ברבעונים ובשנים האחרונות גורמים לנו לחשוב מחדש על הנחת החיסרון לקוטן, זו איננה אקסיומה, יכול להיות שדווקא בנק קטן יכול להיות יעיל וזריז ולהשתמש שוב ושוב בהונו העצמי ולייצר תשואה על ההון שתאתגר גם את הבנקים הגדולים בישראל.

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.