אבטלה מובטלים תעסוקה
צילום: The New York Public Library, Unsplash

יותר אבטלה עכשיו זה טוב או רע?

נתוני התביעות הראשונות לאבטלה בארה"ב שפורסמו היום היו מעל הצפי. בימים רגילים זה רע, אבל במציאות של היום זה אומר שהמהלכים של הפד' אולי מתחילים לשאת פרי, וזה טוב לכלכלה. מנגד - ייתכן שסופות ההוריקן 'לכלכו' את הנתונים ולכן עוד מוקדם לקבוע האם יש שינוי
נתנאל אריאל | (2)

מי אוהב פיטורים? אף אחד. פיטורים זה אומר אנשים שצריכים להגיש בקשות לאבטלה, אנשים שרוצים לעבוד אבל לא מצליחים למצוא עבודה. בתקופה של אינפלציה גם קשה להם יותר כי הכסף שלהם נשחק.  אבל במציאות הנוכחית, שבה הפד' מנסה להילחם באינפלציה ומעלה את הריבית באגרסיביות, ב-0.75% כבר 3 פעמים ברציפות, ובינתיים לא מצליח להוריד משמעותית את האינפלציה, וזו ממשיכה לרשום קצב שנתי גבוה של 8.3%, כן מדובר בחדשות טובות.  219 אלף תביעות ראשונות לאבטלה נרשמו השבוע בארה"ב, מעל צפי הכלכלנים ל-203 אלף משרות, והרמה הגבוהה ביותר מאז חודש אוגוסט. מאחר ששוק העבודה בארה"ב נחשב כעת 'הדוק', כלומר אבטלה מאוד נמוכה, אז - רע זה בעצם טוב, ומראה שאולי המהלכים של הפד מתחילים להשפיע על שוק התעסוקה.  תביעות האבטלה של השבוע הקודם עודכנו מעט ל-190 אלף, לעומת 193 אלף בספירה הקודמת. התביעות המתמשכות עלו ל-1.36 מיליון תביעות בשבוע שהסתיים ב-24 בספטמבר. מה זה אומר לוול סטריט? אבל האם זו סיבה למסיבה? הרבה יותר מדי מוקדם כדי להגיד זאת. בפועל, ייתכן שהעלייה נובעת מההוריקן איאן בפלורידה, שהגיע אחרי הוריקן פיונה - כאשר נהרסים בתים ותשתיות, וממילא האבטלה עולה. במקרה של ארה"ב זה אפילו די נפוץ שנתוני תביעות האבטלה מושפעים מסופות הוריקן בתקופה הזו של השנה. ייתכן שבעוד כחודש חודשיים הנתונים יהיו 'נקיים יותר'. בכל מקרה, וול סטריט מסתכלים על הנתונים האלה ומקווים שמדובר בשינוי כיוון שיוביל להתקררות בשוק העבודה, מתוך תקווה שיותר אבטלה יגרום לפד' להאט את קצב העלאות הריבית שלו. כזכור, אחרי העלאת הריבית האחרונה חברי הפד' כבר לא משמיעים קול אחד ונדמה שחלק מחברי הפד' כבר סבורים שצריך להאט את הקצבאלו נתוני מאקרו יתפרסמו מחר? מחר צפוי להתפרסם דוח המשרות החודשי לחודש ספטמבר, כאשר הכלכלנים צופים תוספת של 250 אלף משרות, ירידה לעומת תוספת של 315 אלף משרות בחודש שעבר. שיעור האבטלה צפוי להישאר על 3.7%. בינתיים מעסיקים וחברות מנסים לעשות הרבה כדי לא לפטר עובדים, או לפחות לא להגדיר את זה רשמית כפיטורים. עם זאת, קשה להתעלם מהמגמה - השנה יותר ויותר חברות מפטרות עובדים במטרה להתייעל. כאשר האופוריה שלטה בשווקים, המטרה של החברות הייתה לצמוח ולצמוח בכל מחיר. חלקן 'שכחו' להרוויח והתמקדו רק בצמיחה. אבל כעת המומנטום כבר שונה. היום הרבה יותר קשה למכור רק חלומות של צמיחה, המשקיעים רוצים לראות רווחים. החברות מבינות שהן צריכות להציג גם רווחים ופועלות בהתאם.  איך זה ישפיע על השכר והאינפלציה? ככל שההידוק המוניטרי של הפד' יימשך המשמעות היא שעלויות גיוס החוב של חברות גדלות. ריבית גבוהה יותר מחייבת את החברות לשלם יותר על החובות שהן מגייסות. וזה אומר שיש להן פחות מרווח לטעויות. התוצאה היא יותר פיטורי עובדים מיותרים/ עודפים בחברות. ככל ששיעור האבטלה יעלה, במיוחד בתחומים שעשויים להיפגע כמו תחום הדיור, גם הזינוק בשכר צפוי להאט שכן גם הוא מהווה סיבה לעלייה באינפלציה בצורה של היזון חוזר - עובדים דורשים העלאות שכר, האינפלציה עולה, הם דורשים עוד תוספת שכר ושוב האינפלציה עולה, וגם זה יתרום בחלקו להאטת האינפלציה - וזה בדיוק מה שהפד' רוצה לעשות.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נתניהו יחסל את הכלכלה ויתןצהכל לחרדים במקום לחיילי צהל (ל"ת)
    כלכלן 06/10/2022 17:23
    הגב לתגובה זו
  • וזה קשור לכתבה כי? בחייאת שמאלנים, לפחות תהיו עם סטייל (ל"ת)
    נטע שמעוני 06/10/2022 18:48
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.