הסדקים מתחילים? חלק מחברי הפד' חושבים שצריך להעלות את הריבית יותר לאט
הריבית בארה"ב עולה בקצב מהיר וכבר נמצאת בטווח של 3%-3.25%, לעומת כמעט אפס רק לפני חצי שנה. הריבית מגיעה לרף שנחשב ״נייטרלי״, משמע יציב וכזה שלא בהכרח יחייב העלאת ריבית חדה, וגם יאפשר לריבית להישאר שם לטווח ארוך. זה לא סוף הדרך, בפד' כבר מדברים על ריבית של 4.25% עד סוף השנה.
אבל המהירות של העלאת הריבית - שבינתיים עוד לא עוצרת את האינפלציה, אם כי הורידה אותה מהשיא ל-8.3% נכון לחודש אוגוסט - כבר מתחילה לגרום לחילוקי דעות בין הנגידים בפד, שתוהים בקול לגבי השאלה מה המדיניות הנכונה להמשך.
מצד אחד, יש את הנגידים הניציים כמו הפד של קליבלנד, לורטה מסטר, שמצדדים בכך שהריבית צריכה להמשיך לעלות עד השגת היעד של הפד', קרי חזרה יעד האינפלציה של 2%, אפילו במחיר של מיתון בארה״ב.
מצד שני, ליאל בריינרד, סגניתו של היו"ר פאוול אמרה בימים האחרונים שלפעמים ״עשייה יתרה״ בעניין העלאות הריבית עלולה לגרום לנזק". זה לא שהיא חושבת שצריך לעצור את העלאות הריבית, אבל כן להאט את הקצב. לדבריה, צריך "להמשיך במדיניות המגבילה עוד זמן מה", כאשר היא גם הזהירה כי במקרים בעבר שההבנק המרכזי הוריד את הרגל מהגז מוקדם מידי וזה עלה לו ביוקר.
- פאוול: "אין מסלול נטול סיכון" - הפד מוריד ריבית אך מאותת על עצירה אפשרית
- היום ב-21:00: מה יהיה חשוב בדיווח על הריבית ואיך השווקים יגיבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדברים של בריינרד משפיעים גם על שאר חברי הפד'. גם צ'ארלס אוונס, יו"ר הפד של שיקגו, הביע את החשש שלו שהפד מעלה את הריבית מהר מידי, וגבוה מידי בשילוב עם מדיניות הדוקה. בנוסף, הוא צופה שהריבית תגיע ל'פיק' ב-4.5% בחודש מרץ הקרוב, שם תישאר לזמן מה, ולאחר מכן תתחיל לרדת. "זה ידוע שלהעלאות הריבית יש ״דיליי״. לאחר 3 העלאות של 0.75% ברציפות וכנראה שעוד העלאות דומות בדרך עד סוף השנה, אתה לא משאיר מספיק זמן בכדי להסתכל על מה שקורה בפועל״ אמר אוונס.
בהעלאת הריבית האחרונה של הפד ב-0.75%, פירסם הפד את תבנית ה-Dot Plot, המציירת בנקודות את דעות חברי הפד לגבי הריבית בשנים הבאות. 8 חברי פד תומכים בכך שהריבית בסוף השנה תעמוד בטווח של 4% - 4.25%. מעבר לכך יש 9 חברי פד שתומכים בריבית גבוהה יותר ב-0.25%, כך שזו תעמוד בסוף השנה בטווח של 4.25% - 4.5%. בנוסף, 2 חריגים נציים עוד יותר, לשני הכיוונים - האחד תומך בריבית של בין 4.5% - 4.75% בסוף השנה, והשני תומך בריבית נמוכה מ-4%.
- FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
- מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
על אף חילוקי הדעות בין חברי הפד לגבי המשך המדיניות והאגרסיביות שבה הם נוקטים - אין זכר ל-PIVOT. אף אחד מחברי הפד לא מעלה את האופציה של הפסקת העלאות הריבית או שינוי המדיניות המגבילה, עד אשר הפד יגיע ליעד שלו, שהוא הורדת האינפלציה ל-2%.
היום ייפגשו חברי הפד לוועידת חירום - הפגישה תהיה סגורה, ולכן לא נוכל לדעת על מה דנו חברי הפד. באם ננסה לנחש, הם ידברו שם על ההחלטה השנויה במחלוקת של הבנק המרכזי באנגליה להתחיל לרכוש אג״חים לטווח הרחוק, מאפיין של מדיניות מרחיבה בדרך כלל, אך במקביל, גם לעלות את הריבית, מאפיין של מדיניות מצמצמת.
- 8.אני הילד 04/10/2022 07:49הגב לתגובה זואתמול הועלתה הריבית בישראל ל 2.75%. ריבית הפד עומדת על 3.5%. אלו רמות נמוכות היסטורית. מה שהיה פה בשנים האחרונות הוא היוצא דופן. ריבית שלילית? כמו שהייתה בחלק גדול ממדינות העולם. באיזה הגיון כלכלי אתם מסבירים דבר כזה. יותר מזה גובה הריבית משפיע כמכפיל לאורך הזמן בה נקוטה הריבית. ריבית 0% השתוללה פה קרוב לעשור. 3% איתנו יומיים וחצי.
- 7.זמן לקנות 03/10/2022 20:54הגב לתגובה זוכפי שההסטוריה תמיד מראה חוזרים ללונג
- 6.פועלת 03/10/2022 18:59הגב לתגובה זוכל דיון על הריבית במועצת הפד יגיע לביטוי בין המחמירים לאלה המקלים בתאריך הנקוב לעיל. מדד המחירים לצרכן.
- 5.8 03/10/2022 14:52הגב לתגובה זושמישהו יסביר להם שללא ריסון פיסקאלי המלחמה שלהם לא אפקטיבית. יש כאן מצב שלא היה אולי מעולם. ריבית עולה ועולה, אך אין לא כל השפעה על הוצאות הממשלה. הממשל בטוח שמותר לו להיכנס לחובות ללא הגבלה. והחובות של הממשל הם יצירת כסף, שזורם כמובן לכל המשק (לחברות ושכירים שמספקים את השירותים לממשל).
- 4.אליהו 03/10/2022 13:47הגב לתגובה זוזה סתם תרגילי אם עושים ככה, קורה ככה.
- 3.נ.ש. 03/10/2022 13:07הגב לתגובה זוהאינפלציה למצער בניגוד למה שלמדו בלימודי הכלכלה. כי מה לעשות בדיוק כמו שלא הצליחו לייצר אותה עם הורדות הריבית לא יוכלו למגר אותה באמצעות העלאת ריבית. בוספו של דבר תוכנית הפד נדונה לכישלון עוד לפני שהחלה. עכשיו נותר לשבת ולראות בתי הם יפנימו את זה וכמה נזק הם יעשו בדרך
- 2.לילי 03/10/2022 12:52הגב לתגובה זוכל הנתונים מראים עלייה בליבת האינפלציה . החורף קרב יחזק את מחירי הנפט והגז ומחירי הסחורות . הירידה הזמנית במחירים נגמרה .
- 1.דר' דום 03/10/2022 12:47הגב לתגובה זוהסברתי ארוכות את עניין כמות הכסף במשק, ושהריבית לא יכולה להרוג את האינפלציה אלא רק שריפה של הכסף העודף, וזה כמובן יפיל את המערכת כולה לשפל כלכלי גדול. זה מה שיקרה מי שהבין הבין ומי שלא - יבין בהמשך. כרגע אנחנו מחכים לבנק הראשון שיפול וימוטט את כל המתנדנדים אחריו. אפשר רק לנחש מי יפול ראשון!!
- סיפור חוזר של לימן ברדרס ???? (ל"ת)לילי 03/10/2022 13:04הגב לתגובה זו
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
