גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

הסדקים מתחילים? חלק מחברי הפד' חושבים שצריך להעלות את הריבית יותר לאט

החזית כבר לא אחידה - סגנית הפד והפד של שיקגו חוששים שהפד מעלה את הריבית מהר מידי, אך מנגד יש בפד' חברים שתומכים בהמשך העלאה מהירה, גם במחיר של מיתון; היום הפד' יתכנס לפגישת חירום מה יהיה שם? 
עומר רוסו | (9)

הריבית בארה"ב עולה בקצב מהיר וכבר נמצאת בטווח של 3%-3.25%, לעומת כמעט אפס רק לפני חצי שנה. הריבית מגיעה לרף שנחשב ״נייטרלי״, משמע יציב וכזה שלא בהכרח יחייב העלאת ריבית חדה, וגם יאפשר לריבית להישאר שם לטווח ארוך. זה לא סוף הדרך, בפד' כבר מדברים על ריבית של 4.25% עד סוף השנה.

אבל המהירות של העלאת הריבית - שבינתיים עוד לא עוצרת את האינפלציה, אם כי הורידה אותה מהשיא ל-8.3% נכון לחודש אוגוסט - כבר מתחילה לגרום לחילוקי דעות בין הנגידים בפד, שתוהים בקול לגבי השאלה מה המדיניות הנכונה להמשך.

מצד אחד, יש את הנגידים הניציים כמו הפד של קליבלנד, לורטה מסטר, שמצדדים בכך שהריבית צריכה להמשיך לעלות עד השגת היעד של הפד', קרי חזרה יעד האינפלציה של 2%, אפילו במחיר של מיתון בארה״ב.

מצד שני, ליאל בריינרד, סגניתו של היו"ר פאוול אמרה בימים האחרונים שלפעמים ״עשייה יתרה״ בעניין העלאות הריבית עלולה לגרום לנזק". זה לא שהיא חושבת שצריך לעצור את העלאות הריבית, אבל כן להאט את הקצב. לדבריה, צריך "להמשיך במדיניות המגבילה עוד זמן מה", כאשר היא גם הזהירה כי במקרים בעבר שההבנק המרכזי הוריד את הרגל מהגז מוקדם מידי וזה עלה לו ביוקר.

הדברים של בריינרד משפיעים גם על שאר חברי הפד'. גם צ'ארלס אוונס, יו"ר הפד של שיקגו, הביע את החשש שלו שהפד מעלה את הריבית מהר מידי, וגבוה מידי בשילוב עם מדיניות הדוקה. בנוסף, הוא צופה שהריבית תגיע ל'פיק' ב-4.5% בחודש מרץ הקרוב, שם תישאר לזמן מה, ולאחר מכן תתחיל לרדת. "זה ידוע שלהעלאות הריבית יש ״דיליי״. לאחר 3 העלאות של 0.75% ברציפות וכנראה שעוד העלאות דומות בדרך עד סוף השנה, אתה לא משאיר מספיק זמן בכדי להסתכל על מה שקורה בפועל״ אמר אוונס.

בהעלאת הריבית האחרונה של הפד ב-0.75%, פירסם הפד את תבנית ה-Dot Plot, המציירת בנקודות את דעות חברי הפד לגבי הריבית בשנים הבאות. 8 חברי פד תומכים בכך שהריבית בסוף השנה תעמוד בטווח של 4% - 4.25%. מעבר לכך יש 9 חברי פד שתומכים בריבית גבוהה יותר ב-0.25%, כך שזו תעמוד בסוף השנה בטווח של 4.25% - 4.5%. בנוסף, 2 חריגים נציים עוד יותר, לשני הכיוונים - האחד תומך בריבית של בין 4.5% - 4.75% בסוף השנה, והשני תומך בריבית נמוכה מ-4%. 

קיראו עוד ב"גלובל"

על אף חילוקי הדעות בין חברי הפד לגבי המשך המדיניות והאגרסיביות שבה הם נוקטים - אין זכר ל-PIVOT. אף אחד מחברי הפד לא מעלה את האופציה של הפסקת העלאות הריבית או שינוי המדיניות המגבילה, עד אשר הפד יגיע ליעד שלו, שהוא הורדת האינפלציה ל-2%.

היום ייפגשו חברי הפד לוועידת חירום - הפגישה תהיה סגורה, ולכן לא נוכל לדעת על מה דנו חברי הפד. באם ננסה לנחש, הם ידברו שם על ההחלטה השנויה במחלוקת של הבנק המרכזי באנגליה להתחיל לרכוש אג״חים לטווח הרחוק, מאפיין של מדיניות מרחיבה בדרך כלל, אך במקביל, גם לעלות את הריבית, מאפיין של מדיניות מצמצמת. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אני הילד 04/10/2022 07:49
    הגב לתגובה זו
    אתמול הועלתה הריבית בישראל ל 2.75%. ריבית הפד עומדת על 3.5%. אלו רמות נמוכות היסטורית. מה שהיה פה בשנים האחרונות הוא היוצא דופן. ריבית שלילית? כמו שהייתה בחלק גדול ממדינות העולם. באיזה הגיון כלכלי אתם מסבירים דבר כזה. יותר מזה גובה הריבית משפיע כמכפיל לאורך הזמן בה נקוטה הריבית. ריבית 0% השתוללה פה קרוב לעשור. 3% איתנו יומיים וחצי.
  • 7.
    זמן לקנות 03/10/2022 20:54
    הגב לתגובה זו
    כפי שההסטוריה תמיד מראה חוזרים ללונג
  • 6.
    פועלת 03/10/2022 18:59
    הגב לתגובה זו
    כל דיון על הריבית במועצת הפד יגיע לביטוי בין המחמירים לאלה המקלים בתאריך הנקוב לעיל. מדד המחירים לצרכן.
  • 5.
    8 03/10/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
    שמישהו יסביר להם שללא ריסון פיסקאלי המלחמה שלהם לא אפקטיבית. יש כאן מצב שלא היה אולי מעולם. ריבית עולה ועולה, אך אין לא כל השפעה על הוצאות הממשלה. הממשל בטוח שמותר לו להיכנס לחובות ללא הגבלה. והחובות של הממשל הם יצירת כסף, שזורם כמובן לכל המשק (לחברות ושכירים שמספקים את השירותים לממשל).
  • 4.
    אליהו 03/10/2022 13:47
    הגב לתגובה זו
    זה סתם תרגילי אם עושים ככה, קורה ככה.
  • 3.
    נ.ש. 03/10/2022 13:07
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה למצער בניגוד למה שלמדו בלימודי הכלכלה. כי מה לעשות בדיוק כמו שלא הצליחו לייצר אותה עם הורדות הריבית לא יוכלו למגר אותה באמצעות העלאת ריבית. בוספו של דבר תוכנית הפד נדונה לכישלון עוד לפני שהחלה. עכשיו נותר לשבת ולראות בתי הם יפנימו את זה וכמה נזק הם יעשו בדרך
  • 2.
    לילי 03/10/2022 12:52
    הגב לתגובה זו
    כל הנתונים מראים עלייה בליבת האינפלציה . החורף קרב יחזק את מחירי הנפט והגז ומחירי הסחורות . הירידה הזמנית במחירים נגמרה .
  • 1.
    דר' דום 03/10/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
    הסברתי ארוכות את עניין כמות הכסף במשק, ושהריבית לא יכולה להרוג את האינפלציה אלא רק שריפה של הכסף העודף, וזה כמובן יפיל את המערכת כולה לשפל כלכלי גדול. זה מה שיקרה מי שהבין הבין ומי שלא - יבין בהמשך. כרגע אנחנו מחכים לבנק הראשון שיפול וימוטט את כל המתנדנדים אחריו. אפשר רק לנחש מי יפול ראשון!!
  • סיפור חוזר של לימן ברדרס ???? (ל"ת)
    לילי 03/10/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?

טראמפ ושי נפגשים בפסגה - אחרי הדיווחים מהבוקר, הציפיות גבוהות



תמיר חכמוף |

לפני הפגישה הקריטית בין דונלד טראמפ לשי ג'ינפינג, נשיא סין, מנוהלות שיחות על מסגרת הסכמי הסחר. המטרה להביא לשני המנהיגים תוכנית כמעט גמורה ולסיים את העימות המאוד גדול בין שתי המעצמות. האינטרסים של שני המנהיגים ברורים - לסיים את הסאגה ולהציג אותה כניצחון בבית. טראמפ אלוף בלדאוג שזה יהיה Win-Win לשני הצדדים. הוא גם עשה את זה אצלנו - סיום המלחמה הוא ניצחון לישראל בעיני ישראל והוא ניצחון למאס בעיני החמאס.  האמת לא משנה, כי אין דבר כזה אמת אבסולוטית. באותו אופן הוא רוצה לצאת מנצח וגם שהיריב המר - שי, ייצא מנצח.

הניצחון תלוי בהדהוד לתקשורת, בתדמית ובעטיפה. המסרים שיצאו הם החשובים כשטראמפ יתקפל קצת אבל ישיג מינרלים לארה"ב, ישיג מכסים סבירם, ומנגד שי - ישיג שיתוף פעולה עם ארה"ב, מכסים סבירים ביחס למדינות אחרות. כל אחד יוכל לנפנף בזה כניצחון. זה לא סגור. הכל פתוח, אבל החדשות מהבוקר מגדילות מאוד את הסיכויים בעיקר כי שר האוצר היה מעורב - שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי 


הסכם מסגרת זה חשוב, זה לרוב מסכם את עיקרי הדברים. אם לא יהיה משהו לא צפוי, אז הסיכויים כאמור טובים. צריך לחכות קצת כי הרבה פעמים בעבר המסרים שהאמריקאים מסרו היו שונים ממה שהסינים אמרו. בינתיים - כשעה אחרי, הסינים שותקים, וזה סימן טוב. 

הפגישה בין המנהיגים תתקיים ב-30 באוקטובר בגיונגג'ו שבדרום קוריאה. הפגישה הזו צפויה להיות מאוד משמעותית, אחרי שנושא מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין היה הגורם המשפיע ביותר על השווקים בחצי השנה האחרונה. שתי המדינות נמצאות במתיחות שיא, המשבר האחרון היה סביב המינרלים הקריטיים והנדירים של סין שאותם היא לא רוצה למכור לארה"ב. טראמפ התעצבן, העלה מכסים, אך לבסוף לקראת הפגישות, המדינות הנמיכו את הלהבות וציינו שהם מתכוונים להגיע להסדר.  

"הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים", אמר בסנט והוסיף כי התקיימו דיונים מעמיקים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים. לדברי גורמים בבית הלבן, מדובר בהישג משמעותי שעשוי להוות בסיס להסכם כולל. עם זאת, נכון לעכשיו לא פורסמו פרטים על ההיקף או אופן היישום של ההבנות, מה שמשאיר פתח לאי ודאות. טראמפ עצמו ציין כי יש סיכוי אמיתי להסכם רחב, אך הוסיף כי "ידונו בהרבה נושאים", כולל פנטניל, רגולציה פיננסית, מינרלים קריטיים וטכנולוגיה.