גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

האם הצעדים של הבנק המרכזי באנגליה צריכים להטריד את הפד'?

השינוי בגישה של הבנק המרכזי באנגליה אתמול עוררה סערה בעולם וכעת המשקיעים "מחפשים אופטימיות" ומקווים שאולי הפד' יירתע מהמצב, ישנה כיוון ויחזור להקלה כמותית 
מתן קובי | (7)

כאשר בנק מרכזי מחליט על מדיניות מוניטרית לצורך מלחמה באינפלציה, עומדים לפניו שני כלים - העלאת הריבית וצמצום המאזן שלו. ראשית, העלאת הריבית מתמרצת חיסכון וגורמת להלוואות לטווח הקצר להיות פחות אטרקטיביות. שנית, המשמעות של הפחתת המאזן היא מכירה של נכסים, לרוב אג"ח של הממשלה אותן רכש הבנק המרכזי בעבר בכדי להוריד את המחיר שלהן בשוק ולגרום לעלייה בתשואות - התשואות הללו הן הבנצ'מארק להלוואות ארוכות טווח כמו משכנתאות ל-10 עד 30 שנה. הבנק המרכזי של אנגליה החליט אתמול שהוא "ימשוך לשני הכיוונים" - ימשיך להעלות את הריבית ובו זמנית דווקא יגדיל את המאזן שלו, משמע יקנה עוד אג"ח ממשלתיות ויוריד את התשואה עליהן בחזרה למטה.

המהלך של הבנק המרכזי באנגליה כמובן הזוי מבחינה עקרונית, הרי אם הוא רוצה להילחם באינפלציה איך הוא יכול לעבור להקלה כמותית (הגדלת המאזן)? ההחלטה הגיעה על רקע כמה עניינים מאוד חשובים. בראש ובראשונה - ממשלת אנגליה החדשה החליטה על צעד של הפחתת מיסים בממלכה בכדי להקל על הקושי של האזרחים בעת האינפלציה הגבוהה. הבעיה עם הצעד היא כמובן שבצורה מאוד ברורה הוא דווקא יתרום לאינפלציה, ככל שלאנשים יש יותר כסף זמין הם יקנו יותר "היום" מהחשש שהמחירים "מחר" יעלו עוד. בנוסף לכך, שהממשלה מכניסה פחות כסף, היות ומיסים זה ההכנסה העיקרית שלה, וזו תצטרך בסופו של דבר לממן את הפעילויות שלה דרך חוב. השוק הפנים מהר מאוד מה הולך לקרות והמשקיעים נפטרו מהליש"ט, מה שהביא אותה לנקודה הנמוכה ביותר שלה אי פעם אל מול הדולר.

בנוסף להחלשות הליש"ט, בו זמנית התשואות על האג"ח הממשלתיות זינקו גם הן לרמות שיא ואז הבנק המרכזי הבין שהוא חייב להתערב. אסטרטגיים מעריכים כי המהלך מצביע על כך שלפחות גוף מוסדי גדול אחד, כגון קרן פנסיה או גוף פיננסי אחר, היה על סף כשל ובעצם הבנק המרכזי מנע מקרה דומה ל-"האחים להימן" בארה"ב. גופים רבים משקיעים את הכסף שלהם באגרות חוב ממשלתיות, מכשיר אשר אמור להיות סולידי, וכאשר אותו המכשיר מאבד מערכו בצורה חדה, ניתן להבין מה יכול לקרות ומדוע אותם האסטרטגיים טענו כך.

מה כל זה משנה לבנק המרכזי החזק בעולם 

יש הטוענים כי המהלך של הבנק המרכזי של אנגליה מציג בדיוק מה הולך לקרות בשוק האמריקאי ומצביע על כך שבשלב מסוים הפד' לא יוכל יותר להמשיך במדיניות המוניטרית הנוכחית שלו מפני שהשוק פשוט "ישבר" והוא יאלץ לחזור להקלה כמותית (הרחבת המאזן). על פי נתונים של חברת CME, המשקיעים מפחיתים את הסיכוי שהריבית בארה"ב תגיע לרמה סופית של 5% ומעריכים את טווח היעד הסופי כעת בין 4.25% ל-4.5%. חלק מההערכות מדברות עלכך שהפד' לא רק יפסיק את העלאות הריבית מוקדם מהצפוי אלא שהוא גם יתחיל להאט את צמצום המאזן שלו, לאחר שזה התחיל למכור נכסים ואג"ח בשווי של מיליארדי דולרים. המאזן של הפד' הגיע בשיא לסך של כ-9 טריליון בעקבות הקורונה וכעת הוא עומד על כ-8.8 טריליון (לפני עשור הוא עמד על כ-2.8 טריליון "בלבד").

 אחת הטענות העיקריות לשינוי שצפוי מהפד' היא התחזקות הדולר. ככל השדולר מתחזק יותר ויותר, כך כלכלות רבות בעולם נמצאות במצב יותר ויותר קשה, ראינו זאת בבריטניה, אתמול ראינו זאת בסין, ולהתחזקות הדולר יש אפילו השפעות שליליות על ארה"ב בעצמה. שוק האג"ח בארה"ב עלול להגיע בסופו של דבר למצב בעייתי מאוד והשוק הבריטי מספק דוגמה ברורה לזה.

האם באמת יש סיבה שנראה את מה שקורה באנגליה מגיע לארה"ב?

הטענות אמנם נשמעות הגיוניות והמצב בבריטניה מאוד מרתיע את המשקיעים אך יכול להיות ששוב, הפד' פשוט ימשיך לעשות את מה שהוא אומר והמשקיעים מפתחים ציפיות מיותרת. בוב אליוט, סמנכ"ל ההשקעות בחברת Unlimited, מעריך כי הצעדים של הבנק המרכזי באנגליה בסופו של דבר הם רק "מעט נזילות שמוזרקת, בקנה מידה עולמי" - רכישה של 10 עד 20 מיליארד דולר באג"ח היא לא משמעותית ובעצם משתווה לבערך רבע ממה שהפד' משחרר בחזרה לשוק בכל חודש בצמצום המאזן שלו. "לא הייתי אומר שזהו רגע שמצביע על צורך בשינוי גישה עולמי" אומר אליוט על המצב באנגליה.

בסופו של דבר ארה"ב היא הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם ולפד' יש מחויבות גדולה מאוד להחזיר את האינפלציה הגבוהה בחזרה לטווח הנורמלי ועד עכשיו ניתן לראות כי הוא מאוד נחרץ להגיע למטרה הזו. הרבה נטען על הפד' על כך שהוא רק מאיים בכדי להוריד את השווקים למטה ולחסוך מעצמו את הצורך של באמת להעלות את הריבית אבל עד עכשיו הפד' אכן עמד בהבטחותיו - הוא העלה את הריבית ב-0.75% שלוש פעמים ברציפות והוא אכן החל להיפטר מנכסים במאזן שלו. ללא אירוע חריג מאוד, נראה כי הפד' ימשיך בדרך שלו להורדת האינפלציה, שכן אם לא יעשה זאת היא עלולה "לברוח לו מהידיים" ואז הצעדים בהם יהיה צריך לנקוט יהיו חמורים וקשים בהרבה מהעלאת הריבית ב-0.75%, בפד' מבינים זאת.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ביידן נפייח בועה בהזרמה 2 טריליון $ (ל"ת)
    יותם 30/09/2022 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צים בכל הכח 29/09/2022 12:53
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד הבנקים מנסים להוציא כסף מהמחזור עם העלאות ריבית שמפחיתות את הכדאיות בלקיחת הלוואות והפחתת מאזן. מצד שני ביידן סוגר חובות במיליארדים לסטודנטים ובאירופה ממשלות רק מדפיסות כסף דרך חבילות הקלה לתושבים. צריך לתווך לתושבים האירופאים שלא הולך להיות קל במסע לאיבוד התלות בגז הרוסי ולייצר רפרומה בהלוואות סטודנטים - הקשחה של תנאים כדי שסטודנטים לא יגמרו עם 100K חוב שהם לא יסגרו בחיים. זה ימתן ביקושים ויוריד את האינפלציה לבד, אבל אף אחד לא רוצה לבשר בשורות רעות
  • 3.
    עמית 29/09/2022 12:15
    הגב לתגובה זו
    האוצר יישלם על זה, אין הגדלה של המאזן והם ייקנו אגח"ים רק לתקופה מוגבלת כדי לתת זמן לחברות פנסיה להיפטר מחלק מהgilt שהם מחזיקות
  • 2.
    שחרזדה 29/09/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    הבחירה בין קריסת שוק החוב. לבין אינפלציה, ברורה וחד משמעית . הפד יעדיף אינפלציה שזו גם תשחק את החוב הריאלי שלו.
  • 1.
    צחי 29/09/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
    הקפצת את הריבית משמעותית, עכשיו תמתין כמה חודשים לראות מה קורה. הפאניקה של האדון המלומד אינה מתאימה למעמד והוא ראוי לפיטורים. הוא חשב שאין השלכות למדיניות שלו מלבד המניות שהתרסקו. אז הנה התשואות קופצות למספרים מפחידים וגם הדולר מזנק ופוגע עכשיו באמריקאים. לפטר את פאול מיידית. האיש נכשל לכל אורך הדרך.
  • אינפלציה 8.5 אחוז -איןהרבה מה לעשות-רק להעלות ריבית (ל"ת)
    מאיר 29/09/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
  • צח 29/09/2022 13:39
    יש לזה השפעה זה לוקח זמן. יש קו אדום. אי אפשר להקפיץ ריבית עד אינסוף
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.