עובד ציבור הכרחי יכול לעבוד עד גיל 71
הוארכה אפשרות העסקת עובד-ציבור עד גיל 71 ובתנאי כי עבודתו נזקקת ארגונית, וכי העובד הסכים לכך. נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ': "יש רופאים מנתחים, מרדימים, בוחני פטנטים ופסיכיאטריים בעלי נסיון שהשרות הציבורי עדיין זקוק להם". ועדת העבודה והרווחה אישרה תקנות לנציבות שרות המדינה, המאפשרות המשך העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה – אם שירותו נצרך למשרד המעסיק אותו. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) תהתה מדוע הנציבות לא הציגה נתונים על מספר העובדים הנדרשים לעניין. היא ציינה כי "דנו בכובד ראש בטענות שהועלו על ידי יו"ר התנועה לטוהר המידות, לגבי ההתנהלות וחשש לשיקולים אישיים. הוועדה שאלה שאלות נוקבות, מדוע לא נמסרו נתונים ולמה לא הוצגה עבודת מטה מסודרת. עם זאת, הוועדה שמעה את הצורך במינויים של עובדים חיוניים ומסיבה זו היה חשוב לאשר את התקנות. בשל הטענות שהועלו, הוחלט שתוכנס בתקנות חובת דיווח שנתית על התפקידים, הגילאים והמשרדים".
נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', פירט כי משרדים רבים מבקשים הארכה זו, בעיקר עבור רופאים מנתחים, רופאים מרדימים, פסיכיאטריים, בוחני פטנטים ועוד מקצועות רבים מאד – הכל עקב צרכים ארגוניים ולא בגלל צרכים אישים.
שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, שיבח את ההצעה "להמשיך ולהעסיק אנשים בריאים בגופם שרכשו יכולות וניסיון כה-עשירים וכי גם בארה"ב מקובל כך". מנגד, לדברי עו"ד אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות, לא נערך כל מחקר או סקר בעניין, ואין נתונים כמה עובדים פוטנציאליים ייהנו מכך, ותהתה מדוע ההארכה "הבהולה" לטענתה, נדרשת זה-עתה. רון דול, היועץ המשפטי של הנציבות, השיב כי ההארכה נידונה במשך זמן רב, וכי ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה נקבעה חובת גיל פרישה , וזאת לרות חילוקי הדעות הקיימים בין האוצר לנציבות על עצם חובה זו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ציין כי יש להעניק במקביל הזדמנות לצעירים, והציע לאשר את התקנות כהוראת-שעה לשנה – כדי לבחון את הערות הציבור לתיקון זה.
ע"פ הנוסח החדש של התקנות, נציב שירות המדינה רשאי להרשות וועדת השירות רשאית לאשר את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67 אם הוגשה בקשה לכך לנציב השירות על ידי המנהל הכללי של המשרד המעסיק את העובד, או על ידי העובד באמצעות המנהל הכללי, לא יאוחר מששה חדשים לפני שהעובד הגיע לגיל 67. עוד מצויין כי נציב השירות או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להתיר קבלת בקשה אף אם הוגשה לאחר המועד האמור, אך לפני שהגיע העובד לגיל הפרישה האמור, אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן.
- 4.קק 04/08/2022 01:52הגב לתגובה זו95 אחוז מיותרים
- 3.אבי שר 31/07/2022 23:36הגב לתגובה זואם הוא הכרחי, תביאו לו מחליף מבעוד מועד !! תשלמו יותר לכח אדם צעיר יותר ולא תישארו במצב של אין ברירה.
- 2.צחי 24/06/2022 09:30הגב לתגובה זומנתח זקן כבר ידיו אינן יציבות , מכיר מקרים שמנהלי מחלקה המשיכו לנתח למרות גילם והםפציינטים שילמו בחייהם
- 1.007 23/06/2022 23:19הגב לתגובה זובאמת חוכמה גדולה להטיל דופי בהחלטה בטענה (לא בדוקה) שאין מספיק נתונים
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
