עובד ציבור הכרחי יכול לעבוד עד גיל 71
הוארכה אפשרות העסקת עובד-ציבור עד גיל 71 ובתנאי כי עבודתו נזקקת ארגונית, וכי העובד הסכים לכך. נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ': "יש רופאים מנתחים, מרדימים, בוחני פטנטים ופסיכיאטריים בעלי נסיון שהשרות הציבורי עדיין זקוק להם". ועדת העבודה והרווחה אישרה תקנות לנציבות שרות המדינה, המאפשרות המשך העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה – אם שירותו נצרך למשרד המעסיק אותו. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) תהתה מדוע הנציבות לא הציגה נתונים על מספר העובדים הנדרשים לעניין. היא ציינה כי "דנו בכובד ראש בטענות שהועלו על ידי יו"ר התנועה לטוהר המידות, לגבי ההתנהלות וחשש לשיקולים אישיים. הוועדה שאלה שאלות נוקבות, מדוע לא נמסרו נתונים ולמה לא הוצגה עבודת מטה מסודרת. עם זאת, הוועדה שמעה את הצורך במינויים של עובדים חיוניים ומסיבה זו היה חשוב לאשר את התקנות. בשל הטענות שהועלו, הוחלט שתוכנס בתקנות חובת דיווח שנתית על התפקידים, הגילאים והמשרדים".
נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', פירט כי משרדים רבים מבקשים הארכה זו, בעיקר עבור רופאים מנתחים, רופאים מרדימים, פסיכיאטריים, בוחני פטנטים ועוד מקצועות רבים מאד – הכל עקב צרכים ארגוניים ולא בגלל צרכים אישים.
שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, שיבח את ההצעה "להמשיך ולהעסיק אנשים בריאים בגופם שרכשו יכולות וניסיון כה-עשירים וכי גם בארה"ב מקובל כך". מנגד, לדברי עו"ד אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות, לא נערך כל מחקר או סקר בעניין, ואין נתונים כמה עובדים פוטנציאליים ייהנו מכך, ותהתה מדוע ההארכה "הבהולה" לטענתה, נדרשת זה-עתה. רון דול, היועץ המשפטי של הנציבות, השיב כי ההארכה נידונה במשך זמן רב, וכי ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה נקבעה חובת גיל פרישה , וזאת לרות חילוקי הדעות הקיימים בין האוצר לנציבות על עצם חובה זו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ציין כי יש להעניק במקביל הזדמנות לצעירים, והציע לאשר את התקנות כהוראת-שעה לשנה – כדי לבחון את הערות הציבור לתיקון זה.
ע"פ הנוסח החדש של התקנות, נציב שירות המדינה רשאי להרשות וועדת השירות רשאית לאשר את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67 אם הוגשה בקשה לכך לנציב השירות על ידי המנהל הכללי של המשרד המעסיק את העובד, או על ידי העובד באמצעות המנהל הכללי, לא יאוחר מששה חדשים לפני שהעובד הגיע לגיל 67. עוד מצויין כי נציב השירות או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להתיר קבלת בקשה אף אם הוגשה לאחר המועד האמור, אך לפני שהגיע העובד לגיל הפרישה האמור, אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן.
- 4.קק 04/08/2022 01:52הגב לתגובה זו95 אחוז מיותרים
- 3.אבי שר 31/07/2022 23:36הגב לתגובה זואם הוא הכרחי, תביאו לו מחליף מבעוד מועד !! תשלמו יותר לכח אדם צעיר יותר ולא תישארו במצב של אין ברירה.
- 2.צחי 24/06/2022 09:30הגב לתגובה זומנתח זקן כבר ידיו אינן יציבות , מכיר מקרים שמנהלי מחלקה המשיכו לנתח למרות גילם והםפציינטים שילמו בחייהם
- 1.007 23/06/2022 23:19הגב לתגובה זובאמת חוכמה גדולה להטיל דופי בהחלטה בטענה (לא בדוקה) שאין מספיק נתונים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")