חיים כצמן ברק רוזן
צילום: יחצ

ישראל קנדה במכתב התראה לפני תביעה לדיר' נורסטאר בגין חלוקת גזית

לפי רוזן, טוכמאייר וקרן ספרה, הצעד שיחתוך את ההון העצמי של נורסטאר יקרבה להפרת קובננט למחזיקי האג"ח - שצריכים להפרע ב-800 מ' החל מעוד שנה, כשלנורסטאר עצמה 2 מ' בקופה כעת, ותוותר על פרת הדיבידנדים שהיא גזית. עוד נטען שפעולותיו של כצמן העלו חשש לשימוש במידע פנים
איתי פת-יה | (2)

חברת הנדל"ן ישראל קנדה 1.31% המחזיקה ב-22.3% מחברת האחזקות נורסטאר 0.58% , שולחת מכתב התראה לפני תביעה לדירקטוריון של האחרונה, בשיתוף עם קרן הגידור ספרה המחזיקה כ-4.5% מהחברה, עקב אישור המהלך שיזם בעל השליטה חיים כצמן לחלק מניות של החברה הבת גזית גלוב כדיבידנד בעין. ישראל קנדה וספרה טוענות כי ההחלטה התקבלה ללא בחינה מספקת, בניגוד להיגיון כלכלי ותוך נימוקים מוטעים וניגוד עניינים, כשהיא פוגעת בבעלי המניות של נורסטאר - אך מיטיבה עם כצמן עצמו, שנטען כי ייתכן ועשה שימוש במידע פנים.

>>> היום ב-19:00 מפגש זום על כללי ההשקעה של וורן באפט ושוק האג"ח בעקבות העלאת הריבית

יוזכר כי במסגרת המהלך נורסטאר תרד משליטה בגזית גלוב, הנכס העיקרי שלה, לשיעור אחזקה של 37%, כש-14% מהמניות יחולקו כדיבידנד בעין. עם הדיווח על אישור החלוקה פורט כי הדבר יקרב את בעלי המניות של נורסטאר לנכס העיקרי וישפר את מצבה הפיננסי של החברה, וכן יגביר את הסחירות במניית גזית גלוב - דבר שיעזור גם לנורסטאר שאחרי הצעד תשאר בעלת מניות.

בסך הכל הדבר אמור להביא למחיקה של חצי מיליארד שקל מההון העצמי של נורסטאר לסך של 1.3 מיליארד שקל. במכתב, שנשלח באמצעות עוה"ד אהרן מיכאלי, יהודה רוזנטל ועוז סאסי ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, הוזכר כי הסכום האמור קרוב לאחד הקובננטים באג"ח מסדרות י"א-י"ב, שהוא הון עצמי מינימלי של 1.25 מיליארד שקל. עוד צוין כי יתרת החוב בשתי הסדרות הללו היא 800 מיליון שקל לפירעון החל מבעוד שנה, כשלנורסטאר כעת יתרות מזומנים של 2 מיליון שקל בלבד.

עוד נטען כי דווקא המשך האחזקה בכלל המניות של גזית נכון למועד זה יאפשר הנזלתן במידת הצורך, בעיקר לאור העובדה ש-25% אחרים מהנתח בגזית משועבד לבנקים. כך שמדובר בכרית בטחון כביכול שנורסטאר תוותר עליה. כמו כן ויתור על מניות גזית משמעו ויתור על הדיבידנד שזו מעלה לנורסטאר - והחל מ-2015 הסכום הצטבר ל-2 מיליארד שקל. הדיבידנד גם כן אמור לסייע בפירעון החוב של נורסטאר.

כדי להמנע ממצב זה, ואם אכן המטרה הייתה לקרב את בעלי מניות נורסטאר לגזית, בישראל קנדה וספרה אומרים כי ניתן היה לבחון הנפקת זכויות לבעלי מניות נורסטאר ועם תמורת הגיוס לפרוע את חובות החברה - ורק אז לחלק את מניות גזית גלוב כדיבידנד בעין - ואת כל ה-51%. אז הסחירות בגזית הייתה עולה עוד יותר, ללא חשש ממאבקי שליטה עליה. למהלך עליו הוחלט בסוף קוראים הכותבים "מהלך ביניים חלקי, חסר ועקום" שמנצל את מגבלת האחזקות של ישראל קנדה.

יוסבר כי בהסכם רכישת 12% מניות נורסטאר על ידי ישראל קנדה ומידי כצמן עצמו, סוכם כי הרוכשים לא יחברו לגורם נוסף לשם יצירת גרעין שליטה וקבלת החלטות משותפת. לו כצמן היה בוחן הנפקת זכויות בנורסטאר, ייתכן כי היה נוכח לגלות שהיכולת של ישראל קנדה להזרים כסף, להגדיל אחזקות ולדללו - גדולה מיכולתו שלו לעשות את אותו הדבר בכיוון השני.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בדיווח של דירקטוריון נורסטאר הוסבר כי החברה נסחרת בדיסקאונט בשל היותה חברת אחזקות, מה שמונע ממנה לבצע מהלכים עסקיים מסויימים - זאת בחסות החוק לצמצום הריכוזיות שמונע יצירת פירמידה עסקית של שלוש שכבות של חברות ציבוריות (לו "תפטר" מהשליטה בגזית יהיה זה קיפול שכבה). כך מעלים הכותבים במכתב ההתראה תמיהה: "שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק לצמצום הריכוזיות דירקטוריון החברה 'נזכר'".

עוד יש לומר כי דווקא העובדה שהחברה היא חברת אחזקות שמאפשרת חשיפה לנכס מהותי יותר היא שהפכה את השליטה עליה לאטרקטיבית - ומאבק השליטה הוא שהציף ערך במניה בתקופה האחרונה. כלומר בסוף הייתה פרמיה. ואולם ניתן להוסיף ולהתפלפל בלופ מתמשך על האם זו בכלל פרמיה על דיסקאונט מלכתחילה.

אף כי הצעד ישפיע על כלל בעלי המניות של גזית גלוב ונורסטאר במידה שווה, לפי ספרה וישראל קנדה, על כצמן הוא ישפיע יותר - ומבחינתו לטובה - שכן הוא נמנה על קבוצה שתפיק תועלת עודפת מהחלוקה. קבוצה זו כוללת את מחזיקי כתבי אופציות של נורסטאר מסדרה 21, המתואמות לדיבידנד, חלוקת מניות הטבה והנפקת זכויות. מנגנון ההתאמה לדיבידנד הופך את מימוש כתבי האופציה בעת זו ללא כדאי - אך כתבי האופציה יאפשרו לבעליהן להינות מחלוקת גזית גלוב כדיבידנד בעין בלי שבכלל מימשו את האופציות והפכו אותן למניות לכל דבר. כלומר, בעל מניה וכתב אופציה לא ממומש של נורסטאר, מקבל יותר מבעל מניה בלבד.

כצמן עצמו מחזיק ב-26% מסדרת כתבי האופציה הזו, וגם בתו בת-עמי כצמן גורדון מחזיקה בכמה מהן - מה שהופך אותם לבעלי עניין אישי בהצעה, דבר שלא הובא לידיעת שאר חברי הדירקטוריון. כצמן ובתו, שנטען כאמור שהיה להם עניין אישי בהעברת ההחלטה, הם גם דירקטורים, והצביעו בעדה. לפי הכותבים, ההצעה הייתה צריכת להיות מובאת לפתחה של ועדת הביקורת ובהמשך גם לאסיפת בעלי המניות - לא רק לדירקטוריון נורסטאר. "הדירקטורים לא הפגינו שיקול דעת עצמאי והפגינו אדישות כלפי טובת החברה", נטען.

מעבר לכל אלה, ישראל קנדה וספרה טוענים כי לידיעתם נורסטאר דנה במהלך החלוקה עוד לפני שדווח על כך לציבור, וכן לפני שכצמן רכש מניות נוספות של נורסטאר מחוץ לבורסה. במכתב לא מפורט מעבר - מי דן, באיזה פורום ומתי ואיך הדבר הובא לידיעתם. מכל מקום, לפיהם מדובר בחשש לניגוד עניינים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי קונה את המניה הזו ? משחק של כרישים מסוכנים (ל"ת)
    מלכודות בלי סוף 13/04/2022 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תם 13/04/2022 18:00
    הגב לתגובה זו
    ניתן רק להמר מי יזכה ומי יבכה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות השבבים מתחזקות, הבנקים והביטוח יורדים עד 1.8% - יציבות במדדים

ראלי סנטה בוול סטריט וסגירה מוקדמת היום. רשות ני״ע פשטה על משרדי אירודרום; ארית על רקע תותח ה״רועם״. רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |

מניות השבבים מתחזקות על רקע “ראלי סנטה” בוול סטריט, כשהסנטימנט החיובי ממשיך לחלחל גם לסקטור הטכנולוגיה. היום המסחר בניו יורק יינעל מוקדם, בשעה 20:00 שעון ישראל, ומחר הבורסות יישארו סגורות לרגל חג המולד, מה שעשוי להשאיר את התנודות בעיקר על מחזורים דקים יותר. טאואר 0.23%  , קמטק 2.39%  ו-נובה 1.16%  בעלייה ומושכות עניין כחלק מהתנועה בסקטור.


קרסו נדלן 3.58%   בעלייה על רקע עניין מחודש במניה אחרי תקופה חלשה יותר במבט שנתי. למרות שהתשואה בשנה וב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילית, המניה מציגה התאוששות בחודש האחרון, מה שעבור חלק מהמשקיעים נתפס כניסיון לייצוב וחזרה הדרגתית לעניין בסקטור הנדל״ן היזמי.


פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים. חוקרי רשות ניירות ערך פשטו אתמול על משרדי אירודרום קבוצה -5.36%  , במסגרת חקירה בחשד לעבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ועיכבו לחקירה גם נושאי משרה נוכחיים ולשעבר. החקירה קשורה למכרז משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024 ודיווחה אז על זכייה בהיקף של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים, שנחשבה לאבן דרך. בהמשך התברר שחלק מההזמנה הועבר למתחרה, בנדא מגנטיק, ובתנאי המכרז הייתה אפשרות לצמצם או לבטל את ההתקשרות. ברקע נטען גם כי החברה דיווחה למשקיעים באיחור של כ-שבועיים, בעקבות “תקלה טכנית”


התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומיםצה״ל מתקדם לדור חדש של תותחים עם כניסת תותח ה״רועם״ לשירות, ובמקביל מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת לשנים קדימה. לפי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות  באמצעות הבת רשף טכנולוגיות כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים לתותח החדש, וצפויה להפוך לספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת. רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר ב-2022, ובהמשך נחתמה הזמנה נוספת במהלך 2025 לקראת הכניסה לשירות מבצעי, מה שמסמן הרחבה של הפעילות מעבר לליבת המרעומים למרגמות אל עולם הארטילריה, עם פוטנציאל להיקפים גדולים יותר לאורך זמן.


מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקלבפסק דין חריג בחריפותו, שופט השלום בנתניה גיא אבנון קבע כי ליברה -2.71%   ניהלה “הגנת סרק” בתיק תאונת דרכים פשוטה, שבו האחריות לא הייתה במחלוקת, אך החברה סירבה לשלם וטענה למרמה. השופט דחה את הטענות אחת לאחת, מתח ביקורת על הקו הלוחמני של החברה ועל בקשות “גורפות” שפגעו בפרטיות ללא תשתית ראייתית, וציין גם את ניסיונות הדחייה והעיכוב של ההליך. בסופו של דבר ליברה חויבה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין, בפסק דין שלא חסך מילים על התנהלותה.