חיים כצמן ברק רוזן
צילום: יחצ

ישראל קנדה במכתב התראה לפני תביעה לדיר' נורסטאר בגין חלוקת גזית

לפי רוזן, טוכמאייר וקרן ספרה, הצעד שיחתוך את ההון העצמי של נורסטאר יקרבה להפרת קובננט למחזיקי האג"ח - שצריכים להפרע ב-800 מ' החל מעוד שנה, כשלנורסטאר עצמה 2 מ' בקופה כעת, ותוותר על פרת הדיבידנדים שהיא גזית. עוד נטען שפעולותיו של כצמן העלו חשש לשימוש במידע פנים
איתי פת-יה | (2)

חברת הנדל"ן ישראל קנדה 2.49% המחזיקה ב-22.3% מחברת האחזקות נורסטאר 2.54% , שולחת מכתב התראה לפני תביעה לדירקטוריון של האחרונה, בשיתוף עם קרן הגידור ספרה המחזיקה כ-4.5% מהחברה, עקב אישור המהלך שיזם בעל השליטה חיים כצמן לחלק מניות של החברה הבת גזית גלוב כדיבידנד בעין. ישראל קנדה וספרה טוענות כי ההחלטה התקבלה ללא בחינה מספקת, בניגוד להיגיון כלכלי ותוך נימוקים מוטעים וניגוד עניינים, כשהיא פוגעת בבעלי המניות של נורסטאר - אך מיטיבה עם כצמן עצמו, שנטען כי ייתכן ועשה שימוש במידע פנים.

>>> היום ב-19:00 מפגש זום על כללי ההשקעה של וורן באפט ושוק האג"ח בעקבות העלאת הריבית

יוזכר כי במסגרת המהלך נורסטאר תרד משליטה בגזית גלוב, הנכס העיקרי שלה, לשיעור אחזקה של 37%, כש-14% מהמניות יחולקו כדיבידנד בעין. עם הדיווח על אישור החלוקה פורט כי הדבר יקרב את בעלי המניות של נורסטאר לנכס העיקרי וישפר את מצבה הפיננסי של החברה, וכן יגביר את הסחירות במניית גזית גלוב - דבר שיעזור גם לנורסטאר שאחרי הצעד תשאר בעלת מניות.

בסך הכל הדבר אמור להביא למחיקה של חצי מיליארד שקל מההון העצמי של נורסטאר לסך של 1.3 מיליארד שקל. במכתב, שנשלח באמצעות עוה"ד אהרן מיכאלי, יהודה רוזנטל ועוז סאסי ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, הוזכר כי הסכום האמור קרוב לאחד הקובננטים באג"ח מסדרות י"א-י"ב, שהוא הון עצמי מינימלי של 1.25 מיליארד שקל. עוד צוין כי יתרת החוב בשתי הסדרות הללו היא 800 מיליון שקל לפירעון החל מבעוד שנה, כשלנורסטאר כעת יתרות מזומנים של 2 מיליון שקל בלבד.

עוד נטען כי דווקא המשך האחזקה בכלל המניות של גזית נכון למועד זה יאפשר הנזלתן במידת הצורך, בעיקר לאור העובדה ש-25% אחרים מהנתח בגזית משועבד לבנקים. כך שמדובר בכרית בטחון כביכול שנורסטאר תוותר עליה. כמו כן ויתור על מניות גזית משמעו ויתור על הדיבידנד שזו מעלה לנורסטאר - והחל מ-2015 הסכום הצטבר ל-2 מיליארד שקל. הדיבידנד גם כן אמור לסייע בפירעון החוב של נורסטאר.

כדי להמנע ממצב זה, ואם אכן המטרה הייתה לקרב את בעלי מניות נורסטאר לגזית, בישראל קנדה וספרה אומרים כי ניתן היה לבחון הנפקת זכויות לבעלי מניות נורסטאר ועם תמורת הגיוס לפרוע את חובות החברה - ורק אז לחלק את מניות גזית גלוב כדיבידנד בעין - ואת כל ה-51%. אז הסחירות בגזית הייתה עולה עוד יותר, ללא חשש ממאבקי שליטה עליה. למהלך עליו הוחלט בסוף קוראים הכותבים "מהלך ביניים חלקי, חסר ועקום" שמנצל את מגבלת האחזקות של ישראל קנדה.

יוסבר כי בהסכם רכישת 12% מניות נורסטאר על ידי ישראל קנדה ומידי כצמן עצמו, סוכם כי הרוכשים לא יחברו לגורם נוסף לשם יצירת גרעין שליטה וקבלת החלטות משותפת. לו כצמן היה בוחן הנפקת זכויות בנורסטאר, ייתכן כי היה נוכח לגלות שהיכולת של ישראל קנדה להזרים כסף, להגדיל אחזקות ולדללו - גדולה מיכולתו שלו לעשות את אותו הדבר בכיוון השני.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בדיווח של דירקטוריון נורסטאר הוסבר כי החברה נסחרת בדיסקאונט בשל היותה חברת אחזקות, מה שמונע ממנה לבצע מהלכים עסקיים מסויימים - זאת בחסות החוק לצמצום הריכוזיות שמונע יצירת פירמידה עסקית של שלוש שכבות של חברות ציבוריות (לו "תפטר" מהשליטה בגזית יהיה זה קיפול שכבה). כך מעלים הכותבים במכתב ההתראה תמיהה: "שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק לצמצום הריכוזיות דירקטוריון החברה 'נזכר'".

עוד יש לומר כי דווקא העובדה שהחברה היא חברת אחזקות שמאפשרת חשיפה לנכס מהותי יותר היא שהפכה את השליטה עליה לאטרקטיבית - ומאבק השליטה הוא שהציף ערך במניה בתקופה האחרונה. כלומר בסוף הייתה פרמיה. ואולם ניתן להוסיף ולהתפלפל בלופ מתמשך על האם זו בכלל פרמיה על דיסקאונט מלכתחילה.

אף כי הצעד ישפיע על כלל בעלי המניות של גזית גלוב ונורסטאר במידה שווה, לפי ספרה וישראל קנדה, על כצמן הוא ישפיע יותר - ומבחינתו לטובה - שכן הוא נמנה על קבוצה שתפיק תועלת עודפת מהחלוקה. קבוצה זו כוללת את מחזיקי כתבי אופציות של נורסטאר מסדרה 21, המתואמות לדיבידנד, חלוקת מניות הטבה והנפקת זכויות. מנגנון ההתאמה לדיבידנד הופך את מימוש כתבי האופציה בעת זו ללא כדאי - אך כתבי האופציה יאפשרו לבעליהן להינות מחלוקת גזית גלוב כדיבידנד בעין בלי שבכלל מימשו את האופציות והפכו אותן למניות לכל דבר. כלומר, בעל מניה וכתב אופציה לא ממומש של נורסטאר, מקבל יותר מבעל מניה בלבד.

כצמן עצמו מחזיק ב-26% מסדרת כתבי האופציה הזו, וגם בתו בת-עמי כצמן גורדון מחזיקה בכמה מהן - מה שהופך אותם לבעלי עניין אישי בהצעה, דבר שלא הובא לידיעת שאר חברי הדירקטוריון. כצמן ובתו, שנטען כאמור שהיה להם עניין אישי בהעברת ההחלטה, הם גם דירקטורים, והצביעו בעדה. לפי הכותבים, ההצעה הייתה צריכת להיות מובאת לפתחה של ועדת הביקורת ובהמשך גם לאסיפת בעלי המניות - לא רק לדירקטוריון נורסטאר. "הדירקטורים לא הפגינו שיקול דעת עצמאי והפגינו אדישות כלפי טובת החברה", נטען.

מעבר לכל אלה, ישראל קנדה וספרה טוענים כי לידיעתם נורסטאר דנה במהלך החלוקה עוד לפני שדווח על כך לציבור, וכן לפני שכצמן רכש מניות נוספות של נורסטאר מחוץ לבורסה. במכתב לא מפורט מעבר - מי דן, באיזה פורום ומתי ואיך הדבר הובא לידיעתם. מכל מקום, לפיהם מדובר בחשש לניגוד עניינים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי קונה את המניה הזו ? משחק של כרישים מסוכנים (ל"ת)
    מלכודות בלי סוף 13/04/2022 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תם 13/04/2022 18:00
    הגב לתגובה זו
    ניתן רק להמר מי יזכה ומי יבכה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?