"נתמודד על הפעלת הרכבת הקלה; בבון תור נכניס רכב שיתופי"
"האסטרטגיה של ג'נריישן קפיטל היא להיכנס לכל העולם של תשתיות תחבורה בשנים הקרובות עולם התחבורה הרכבתית נהיה מאד משמעותי, יש שלושה קווי רכבת קלה בתל אביב, האדום שבביצוע והסגול והירוק שבדרך, קו קיים בירושלים ועוד שניים מתוכננים שם, הרבה ערים מתכננות להכניס אוטובוסים מסוג BRT רבי-קיבולת, מטרוניות, נתיבים מהירים יכללו תחבורה ציבורית כמו בנתיב משפיים לחולון או ממחלף קסם לפתח תקווה ומורשה. היום כדי לעמוד בתנאי הסף של המכרזים ברכבת הקלה, נותנים לחברות אוטובוסים להיות המפעיל – ואנחנו בהחלט מתכוונים לקחת חלק במכרזים האלה. יצא בקרוב גם מכרז לקו חום וישנו פרויקט המטרו – זה העתיד בארץ". בקרן התשתיות ג'נריישן קפיטל 1.72% מעוניינים לחזק את דריסת הרגל בתחום התחבורה בארץ, כפי שקראתם עתה מפיו של המנכ"ל ארז בלשה בשיחה עם ביזפורטל, ועבורם הפעילות הקיימת של האוטובוסים היא רק זרוע אחת של מנוע הצמיחה הזה.
גנ'ריישן קפיטל היא קרן הון סיכון הנסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל, ובתפקיד היו"ר משמש יוסי זינגר בשנה החולפת ועל אף עסקאות רכישה שקידמה, עלתה בכ-3.5% בלבד. למעשה, מאז הנפקתה היא מספקת תשואה יחסית חלשה למשקיעים וזאת למרות שהיא בתחום יחסית בטוח ויחסית מניב. איך זה קורה? ראשית - דמי הניהול של חברת הניהול שגוזרת אחוזים מהרווח ושנית - הנפקות המשך שמדללות את בעלי המניות הקיימים במחירים נמוכים יותר.
הקרן פעילה בתחומי האנרגיה (רוח, אנרגיה סולארית באמצעות סולגרין, חלוקת גז, אגירה שאובה), ייצור חשמל בעיקר לצד רפק בתחנת אלון תבור שנרכשה מחברת החשמל, תחבורה ציבורית ופרטית, לוגיסטיקה (שיתוף פעולה עם פרידנזון ), התפלת מים ומחזור באמצעות GES. בשנה החולפת נכנסה לפעילות באנגליה עם רכישת פורטרברוק שקונה רכבות ומחכירה אותן במדינה, ולה צי של 4,000 רכבות.
נכון לסוף הרבעון השלישי של 2021, האחרון עליו דיווחה, שוויו ההוגן של הפורטפוליו נאמד ב-2.4 מיליארד שקל. התשואה על ההון בתקופה הסתכמה ב-13.76%. בתשעת החודשים הראשונים אשתקד הרווח שרשמה היה בסך 199 מיליון שקל, ואילו תחזית תזרים המזומנים שלה ל-2021 מנכסי הפורטפוליו היא בגובה 120-140 מיליון שקל עם FFO מהחלק הלא סחיר בפורטפוליו (כלומר בנטרול סולגרין) של 358 מיליון שקל. לדברי הקרן, ה-FFO המייצג של הנכסים שיתווספו לפורטפוליו, על ההתקדמות סביבם כבר דיווחה, הוא 200 מיליון שקל בשנה.
- קיסטון צמחה ב-19% בהכנסות; צופה הכנסות של 300 מ' השנה
- קיסטון צופה הכנסות של 300 מיליון שקל בשנה, לעומת 238 מ' שקל ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את השיחה עם בלשה אנחנו מקיים לאחר שחתמו על עסקה לרכישת 51% בבון תור הסעות, חברת ההיסעים הפרטיים שמחזיקה במלוא הבעלות (100%) בחברת התחבורה הציבורית מטרופולין. העסקה התבצעה בתמורה ל-330 מיליון שקל לבון תור, מה שמשקף לחברה כולה שווי של 660 מיליון שקל. המוכר הוא שי כץ, שיקנה 50% מחברת הבת של בון תור, BG, העוסקת ביבוא כלי רכב לתחום ההיסעים.
הנתח של כץ היה על המדף כבר תקופה, רציתם לגייס שותף אבל טרם מצאתם. אפשר להניח שהגופים הגדולים שמעוניינים בפעילות של בון תור הם ספורים, ועוד לא קפצו על העגלה. למה אתם אופטימיים בכך שזה יקרה אחרי העסקה?
"אני יכול לספר אנחנו במגעים עם מספר גורמים. היו אלינו המון פניות מהתחום הריאלי וגם גופים פיננסיים וג'נריישן בסיטואציה שבה היא יכולה לבחור את הגוף המתאים שיכנס איתנו. כך נפשט את התהליך כדי לייצר לנו פוזיציה פשוטה יותר מול השותף החדש".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
ובכל זאת, למה להזדרז ובעצם לפרק את העסקה לשתיים, כשאתם קודם רוכשים 51% ואז מוכרים נתח אחר?
"צריך לציין שיתמנו על העסקה אבל טרם ביצענו את הקלוזינג – זה יקרה עוד חמישה חודשים ועד אז השארנו לעצמנו את הפתח להביא שותף. מעבר לכך היה לנו שיקול נוסף והוא הרצון לא להשאיר את בון תור במצב של אי וודאות לגבי הבעלות, הרי כבר יודעים שמשפחת כץ יוצאת מההשקעה".
דיברת על האופק העסקי בתחום התחבורה הכבדה יותר, רכבות וכו' – איך תראה ההשבחה שלכם בפעילות קווי התחבורה הציבורית באוטובוסים ומולה זו בהסעות הפרטיות, ומה אמור להיות קל יותר? הרי באשכולות קווי האוטובוסים ישנה תלות במכרזים.
"ראשית כל שתי הפעילויות תזרימיות ומציגות איתנות ויציבות זה הרבה שנים. הן פועלות באופן יעיל מאד - אולי הכי יעיל בתחום התחבורה. מה שקורה בשוק התחבורה הוא מעבר מאד ברור מחברות משפחתיות לגופים גדולים יותר, מתוך הבנה שעומדים בפני עתיד עתיר השקעות. ברור שמשבר הפקקים יפתר אך ורק על ידי תחבורה ציבורית. כדי לייצר הסעת המונים באוטובוסים, בכלים היותר קטנים של מיניבוסים, בתחבורה שיתופית וברכבות על סוגין, נדרשות השקעות יותר גדולות – זה כולל גם נתיבים מהירים כפי שהזכרתי, ובצדם גם חניוני ענק ושאטלים. אז ככלל, התכנית היא מאד מאסיבית לעשור הקרוב.
"בנוסף, כל העולם של מעבר לרכבים חשמליים גם הוא ילווה אותנו בשנים הקרובות. אמנם אין חובה לחשמל צי קיים, אך בכל המכרזים החדשים שיוצאים יש דרישה שחלק או כל הרכבים יהיו חשמליים. לשאלתך על ההשבחה בפעילות הקיים, גם במטרופולין וגם בבון תור אנחנו מזהים פוטנציאל צמיחה משמעותי. בבון תור זו ההבנה שתלמידים יקחו הסעה לבית הספר וכמוהם יהיו עובדים שיוותרו על הרכב הפרטים ויסעו עם עמיתיהם למשרד במיניבוס, כמוהם יהיו גם הסעות נוספות של קשישים, חולים וכדומה. כלומר, אנחנו מאמינים שיהיה מעבר משימוש ברכבים פרטיים לפתרון הזה של הסעה מאורגנת. גם את עולם הרכבים השיתופיים נצטרך לפתח בתוך בון תור על כל היבטי הטכנולוגיה.
"במטרופולין אנחנו בונים על מכרזים במגזר הפרטי וכך שאגד עברה ותמשיך לעבור קיצוץ של אשכולות קווי תחבורה ש'יורדים' ממנה. יש הרבה מאד מהמכרזים שיוצאים לשוק הם כאלה שאגד הפעילה בעבר. אם לפני 15 שנה היו רק אגד ודן במרכז ורכבת עם שני קווים – היום יש הרבה יותר, ובעתיד יהיה עוד".
מה תוכל לומר על התחרות על נהגים ותנאי ההעסקה שלהם?
"במטרופולין יש 2,000 נהגים ובסך הכל הם אוהבים לעבוד אצלנו כי תנאי השירות יחסית טובים. אנחנו הראשונים שבאופן יחסי העלינו שכר ומשלמים להם מחיר גבוה יותר מהמתחרים שלנו. התחרות בין השחקנים חופשית וכל מפעיל רשאי לשלם לנהגים כמה שהוא רוצה. יחד עם זאת אין ספק שזה משאב שהמדינה צריכה לתמוך בו ולהביא לכך שהנהגים ירוויחו יותר כסף. זו עבודה לא פשוטה שצריך להעריך אותה מאד. מעבר לכך שהמפעילים עצמם צריכים לספק תנאים טובים, כמו בכל העולם, כשעסקי תחבורה מסובסדים המשמעות היא שהמדינה צריכה ותצטרך לתת יותר כדי שלנהגים יהיו תנאים מיטביים".
קורה היום שבאשכולות הקיימים יש לכם מספיק אוטובוסים, ישנם ביקושים להגברת תדירות – אבל חסרים לכם נהגים?
"לא".
להספיק את האוטובוס
באשר לבון תור עצמה, ב-2018 קנתה ג'נריישן 49% ממנה ב-100 מיליון שקל, מה ששיקף לחברה שווי של כ-200 מיליון שקל, וכזכור אז החזיקה רק ב-50% ממטרופולין. בסוף הרבעון השלישי הייתה רשומה בון תור בספרי ג'נריישן לפי שווי של 322 מיליון שקל.
עוד לפני מכרזי ההפעלה של הרכבות הקלות, גם אם להסתכל על הפעלת אוטובוסים לבדם – לא רק ג'נריישן רואה הזדמנות בתחום התחבורה הציבורית. בשנה האחרונה קנתה אלקטרה 1.75% , באמצעות אפיקים בה היא מחזיקה לצד משפחת סלע, את אגד תעבורה, בתג מחיר של 200 מיליון שקל. לשותפות באפיקים נכנסה זמן לא רב לפני העסקה ההיא. אגד-תעבורה היא חברה בת של אגד, המפעילה 5 אשכולות של קווי תחבורה ציבורית בשנת 2020 המחזור שלה הסתכם בכ-351 מיליון שקל.
כפי שהזכיר בלשה, החברה האם אגד עצמה מצמצמת חלק מהיקף הפעילות שלה בהוצאת אשכולות קווי אוטובוסים למכרזים. במקביל לכך היא נערכת למכירת 50% ממנה לפי שווי שוק של 4 מיליארד שקל. לשלבי המכרז הנוכחיים עלו שיכון ובינוי 0.3% , דלק רכב -0.59% עם החברה הבת ורידיס 1.45% , קרן תש"י (תשתיות ישראל), מגדל ביטוח 1.83% אלומה תשתיות 1.28% וקרסו מוטורס בקבוצה משותפת, וכן קרן פורטיסימו לצד כלמוביל.
עוד בהתאם לדבריו של בלשה, מפעילות התחבורה הציבורית לוטשות עיניים למכרזי הרכבת הקלה, ואגד זכתה במכרז על הפעלת הקו האדום בתל אביב. ואולם, הצעתה במשותף עם שיכון ובינוי ו- CRCC ו- CRRCהממשלתיות הסיניות בהתמודדות על ביצוע השלב השני (לא הפעלה) בקווים הירוק והסגול נפסלה, לטובת זו של אלקטרה, דן ואלסטום בזה הירוק, וההצעה של שפיר ו-CAF בסגול.
- 6.כתבה מלאה שגיאות התנסחות (ל"ת)עופר 15/03/2022 08:59הגב לתגובה זו
- 5.מטרופולין בבאר שבע הכי טובה (ל"ת)ברוך 14/03/2022 12:04הגב לתגובה זו
- 4.אזרחית 13/03/2022 22:37הגב לתגובה זוכמי שמשתמשת בתחהטרה ציבורית של מטרופולין ברזטר השרון יכולה להעיד שזאת חברה איומה,מצב הרכבים על הםנים צריך את תפילת הדרך .לפעמים יש תחושה שהם מתפרקים..חלק מהנהגים חסרי אחריות ועצבנים
- 3.יריב 13/03/2022 15:27הגב לתגובה זודמי הניהול של החברה גבוהים מאוד וכל כמה זמן יש הנפקת מניות ומי היחידים שלא נהנים ???המשקיעים. גם מדללים אותם וגם המניה לא זזה. החברה חייבת להוריד דמי ניהול ולמצוא מקורות מימון חלופיים בלי שיצטרכו לדלל את המשקיעים שלהם.
- 2.איתי 13/03/2022 14:41הגב לתגובה זוביום שמעיפים אותה מהשרון אני פותח שמפניה. אחרונה בכל המדדים.
- עדי 13/03/2022 23:23הגב לתגובה זואוי לנו אם המטרו יהיה גם בידיהם
- 1.המניה לא זזה (ל"ת)יוסי 13/03/2022 11:17הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?