יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

הגיע הזמן - הוסר חסם טכנולוגי להקמת בנקים חדשים

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים: "הקמתם של הבנק הדיגיטלי הראשון ולשכת שירותי המחשוב הבנקאיים מהוות אבן דרך היסטורית להגברת התחרות בשוק הבנקאי"
נושאים בכתבה יאיר אבידן

בנק ישראל מנפנף ברצונו לשפר את השירותים של הבנקים ולהגדיל את התחרות. בפועל, זה כמעט לא קורה. הריבית על המשכנתאות יקרה, הריבית על ההלוואות יקרה עוד יותר. השירותים הבנקאיים עולים הרבה כסף. אולי הבנק הדיגיטלי ישנה את התמונה, אבל צריך לזכור שבנק ישראל רוצה בנקים יציבים ובנקים יציבים משמע תחרות קטנה, אז בכובע אחד הוא אומר לכם - "היידה תחרות", ובכובע השני היחסית מוסתר הוא דואג לרווחיות הבנקים ולאי תחרות יותר מאשר לעלויות השירותים ולרווחת הצרכנים. 

והנה עוד בשורה לכאורה בסגנון "היידה תחרות". בנק ישראל ומשרד האוצר מדווחים כי הוסר חסם משמעותי להקמתם של בנקים חדשים. לראשונה בישראל הוקמה לשכת שירותי מחשוב בנקאיים, המהווה תשתית למתן שירותי מחשוב לגופים פיננסיים. הלשכה הוקמה ע"י חברת TCS, שנבחרה כספק הזוכה לקבלת מענק ממשרד האוצר לצורך הקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים, בהתייעצות ובליווי בנק ישראל. מהלך זה קודם במסגרת יישום הרפורמה להגברת התחרות במערכת הבנקאית בישראל, והוא מצטרף למספר רב של צעדים להגברת התחרות אשר נקטו משרד האוצר ובנק ישראל בשנים האחרונות.

לשכת שירותי המחשוב עלתה לאוויר ב-1 במרץ 2021, והיא כבר מספקת את שירותיה לבנק הדיגיטלי הראשון שהוקם לאחרונה, לראשונה מזה עשרות שנים שבהן לא קם בנק חדש בישראל.

הקמת הלשכה הוא פרויקט טכנולוגי מורכב שמסיר חסם משמעותי לכניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות בישראל ובכך צפויה לתרום הלשכה להגברת התחרות בשוק הבנקאות ולשיפור השירות ללקוח.

לשכת השירות מאפשרת לבנקים ואגודות אשראי לספק שירותים בנקאיים מגוונים ללקוחות, וזאת על בסיס התשתית שנבנתה עבור הבנק הדיגיטלי, ולקבל בגינם מענק נוסף ממשרד האוצר. הקמת הלשכה צפויה להוזיל באופן משמעותי את שירותי המחשוב לבנקים ואגודות אשראי חדשות בבואן להקים מערכות עצמאיות שעלות הקמתן גבוהה מאוד ונאמדת במאות מיליוני ש"ח. בכך, יוזלו משמעותית עלויות הקמת גוף פיננסי חדש בישראל ויוסר חסם משמעותי לכניסת שחקנים חדשים.

מ"מ הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "הקמת הלשכה תוביל להסרת אחד מחסמי הכניסה המשמעותיים ביותר למערכת הבנקאית, ומאמין שהצעד יסייע לכניסת שחקנים לענף וליצירת שוק בנקאי תחרותי ויעיל יותר לטובת הצרכנים בישראל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תחרות 13/04/2021 11:03
    הגב לתגובה זו
    לא נאמין כמה עמלות אנחנו משלמים. לא נאמין כמה ריבית אנחנו משלמים. לא נאמין כמה כסף פשוט נלקח מהאזרח. בדיוק כמו בטלפונים סלולרים.
  • 1.
    בזבוז זמן 12/04/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    לא רואה נהירה לבנק ירושלים, לא רוצה שמישהו רוצה להיות בבנק הדואר.. הבנק הדיגיטלי הראשון רוצה להיות ללא סניפים..בהצלחה כשלקוח יצטרך לעשות צ'ק בנקאי או להגיש בקשה למשכנתא.. בשורה? לא ממש.. יש פפר, יש דיסקונט טאצ'ר, יש בינלאומי דיגיטל, כמעט כל בנק מציע שירות דיגיטלי "על מלא".. אזזזזז..שלא יעבדו עליכם..
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.