אמיר וידמן מנכל המלט
צילום: צילום יחץ
פרשנות

המלט: תשואה "מובטחת" של 6.7% עד חודש מאי אך המשקיעים חשדניים

מניית המלט נסחרת במחיר של 60.7 שקל למנייה, בעוד שעד חודש מאי היא צריכה להימכר במחיר של 64 שקלים למניה - האם זו ספקנות בריאה או הזדמנות? 
אלמוג עזר | (4)
נושאים בכתבה המלט ילין לפידות

מניית המלט נסחרת בימים אלו סביב מחיר של 60 שקלים למניה. במבט ראשון, מדובר במחיר מוזל, מאחר שחברת Ultra Clean Holdings התחייבה לרכוש את מלוא מניות החברה במחיר של 64 שקל למנייה עד לכל היותר אמצע חודש מאי. במילים אחרות, רכישת המנייה הישראלית תניב תשואה "מובטחת" של 6.66% בתוך פחות מחצי שנה.

המלט, עוסקת בפיתוח ומכירת מחברים, ברזים, שסתומים ומערכות פיקוד ובקרה לתעשיות התהליכיות ותעשיות האולטרה נקיות ולתחום בקרת הזרימה. קרן פימי של ישי דוידי היא המחזיקה העיקרית בהמלט וההצלחה בהשקעה במנייה הביאה לגריפת רווח של כ-300% בתקופה של כ-5 שנים. 

החברה הודיעה כי יבוצע מיזוג משולש הופכי. זאת על ידי רכישה של UCT את כל המניות של המ-לט עבור סך כולל של כ-900 מיליון שקל. שווי השוק של UCT בנאסד"ק הוא כמעט 1.3 מיליארד דולר, לאחר שהמניה עלתה כ-32% בחצי השנה האחרונה.

היום, העסקה התקדמה צעד נוסף לאחר שהנהלת המלט פרסמה את החוזה עליו חתמו נציגי החברות לבעלי המניות לקראת האספה הכללית. האספה תערך ב-4 בחודש פברואר לאחר שהדירקטוריון כבר אישר את המיזוג. עדיין, פער המחירים המתמיה, ככל הנראה,  משתי סיבות. הסבר לכך טמון בספקות של השוק להתקיימותה של העסקה.

על פי מחקר של מכון המחקר Accenture נפח העסקאות של מיזוגים ורכישות במחצית הראשונה של 2020 ירד בשיעור של 49%, בעוד שווי העסקה הממוצעת ירד בשיעור של 22% לעומת שנת 2019. אז נכון שזה לא רלבנטי לעסקה של המלט. אבל בתקופת משבר יותר עסקאות נדחות, מתעכבות ואפילו מתבטלות.  

מעניין לציין כי עסקאות רבות נפלו בשולי הדרך בעקבות השלכות המשבר. אך נסייג ונדגיש כי אנחנו קצת אחרי הבום הגדול, והעסקה נחתמה אחרי הקורונה כך שהרוכשים יודעים ומכירים את המגפה. 

עסקאות שנפלו - מכירת רשת חנויות הנוחות בתחנות דלק Marathon’s Speedway נדחתה בעקבות נפילת מחיר הנפט. זירוקס אחזקות ויתרה על רצונה לרכוש את HP  וחברת האחזקות סופטבנק ביטלה את מאמציה לרכוש ולעזור לחברת  wework.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מי שאינם מפקפקים בהתממשות המיזוג הם בית ההשקעות ילין לפידות. בית ההשקעות הרביעי בגודלו בישראל, שמנהל כ-92 מיליארד שקל, הפך לאחרונה לבעל עניין בהמלט. זאת לאחר שרכש את מניות החברה בשווי של כמעט חצי מיליון שקל. בקרנות הנאמנות שלו הוא מושקע בשווי של 20 מיליון שקל. ילין לפידות סירבו להתייחס. 

הרוכשת

UCT  (סימול: UCTT) היא שחקנית ותיקה בתחום פיתוח, ייצור ואספקה של תת מערכות עבור תעשיית ציוד המוליכים למחצה. החברה נוסדה ב-1991 ומעסיקה יותר מ-4,000 עובדים. מחזור המכירות של UCT בשנת 2019 עמד על כ-1.1 מיליארד דולר.

UCT היא אחת מהקרנות האהובות ביותר על קרנות גידור, אך העניין בה קטן לאחרונה. בסוף הרבעון השלישי של 2020 היא נמצאה ב-20 מתיקי ההשקעות המובילים בענף לעומת כ-24 תיקים בעבר.  החברה מציגה מכפיל רווח צמיחה של 1.5, נמוך משמעותית לעומת הענף בו היא נמצאת ולכן נחשבת כבעלת פוטנציאל צמיחה עתידית. 

על פי רועי כהן, מנהל קרנות Buy Side במגדל שוקי הון: "עסקת המלט-UCT צפויה להתבצע, לפי הדיווח, באמצעות מזומן שיש ברשות החברה הרוכשת ובאמצעות גיוס חוב. למרות שמדובר בעסקת מזומן, סביר שמחיר העסקה ישקף להמלט פרמיה על מחיר השוק במהלך 3-6 החודשים הקרובים - שהם למעשה משך הזמן שבו ההסכם בין הצדדים אמור להבשיל.

"לדעתנו השוק כבר מגלם את הסיכון (הלא רב) לשיבושים שיכולים להתרחש בעסקה, למשל קשיים בגיוס החוב, סוגיות משפטיות שעשויות לצוץ או ביטול/שינוי העסקה מסיבה כזו או אחרת. דוגמה לתרחיש כזה היא עסקת הרכישה של גילת. בתחילת השנה החברה היתה אמורה להירכש לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל ושווי השוק שלה נשק לשווי העסקה, שגילם דיסקאונט של כ-4%. כשהעסקה בין הצדדים עלתה על שרטון שווי החברה נחתך בחדות, כך שכיום היא נסחרת בשווי של כ-1.2 מיליארד שקל 'בלבד'. המסקנה היא שלפעמים עדיפה ציפור אחת ביד מאשר פרמיה נוספת של כ-5%-6% על מחיר השוק ושהסיכוי לא תמיד מפצה על הסיכון - על אחת כמה וכמה בתנאי השוק הנוכחיים ולאור חוסר היציבות בשווקים הריאליים".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זו תשואת ביטקויין ליום (ל"ת)
    ורן 04/01/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כבשה 04/01/2021 14:10
    הגב לתגובה זו
    אל תהיו כבשים
  • 2.
    וואו !! 6.7 אחוז ... (ל"ת)
    קיבוצניק 04/01/2021 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 04/01/2021 13:37
    הגב לתגובה זו
    לכן לא קופצים על 6%. רק שהחלומות מתנפצים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?